מר' ברודוויק ואני (סיפור ארוך, שווה קריאה) 
הוא היה יושב לו שם על הספסל מאכיל את הציפורים כל יום ב-5 בבוקר הן היו מעירות אותו עם נקישות על עדן החלון הוא היה קם מתארגן לבוקר חדש נמתח ומחייך לצלילי ידידותיו המצייצות ככה היה מתחיל.....כל בוקר......30 שנה. ברשותכם אני רוצה לחזור אחורה........... ג'יימס ברודוויק....כולם הכירו אותו ואף אחד לא הכיר אותו בחור מבוגר וחכם בן 70 עם נפש טהורה של ילד בכיתה א' נראה טוב לבוש יפה אדם מטופח אני גר פה כבר כמה שנים ג'יימס הוא שכני אני קם כל בוקר לעבודה ב6 יוצא מהבית ושולח חיוך ובוקר טוב לג'יימס שיושב לו על הספסל ומאכיל את הציפורים כל ערב בחזרתי מהעבודה הייתי מתקלח ומחכה לשמוע את הפטיפון של ג'יימס מתחיל לנגן 8 בערב על השעון לא הייתי צריך לקנות פטיפון בעצמי הייתי אוכל ארוחת ערב וקורא עיתון לרקע מוסיקת הג'אז המיוחדת שמתנגנת בדירה לידי כל יום אותו הדבר......... בבוקר אני יוצא מהבית ג'יימס עם הציפורים בערב אני חוזר הוא מנעים את זמני עם הפטיפון..... באחד מהימים חזרתי מהעבודה אחרי פיתוריי הייתי נסער.....איך הם יכלו לעשות זאת? כרגע ללא עבודה לא אוכל להתקיים זה היה בואו של משבר משבר רציני קפצתי ל-24/7 לקנות חלב ....נגמר החלב "איזה עצבים....מעניין מה עוד יביא היום הזה מזל שזה סופו." אני פוגש את רוזה בחנות...... רוזה היא הדיירת הכי וותיקה בבנין שלנו בת 60.... חייה שם כבר 40 שנה בעלה לואיס נפתר ליפני 7 שנים מבעיות בכבד..... אלכוהוליסט אישה מאוד נחמדה היא רוזה אני אומר לה שלום וניגש אלייה, עוזר לה עם השקיות . אנחנו חוזרים ביחד ... "רוזה אני חייב לשאול אותך...מה הסיפור עם ג'יימס?" "ג'יימס?" "כן " מי זה ג'יימס?" "נו השכן שממולך זה שלידי" ר-"אהההההה ג'יימס...אוווו שאלה טובה" " מה זאת אומרת ? " "סטיב בחורי הצעיר מה אגיד לך ?....ג'ימס חי כך כבר 20 שנה ,אף אחד לא יודע מה הסיפור שלו. אף אחד לא יודע ממה הוא חי,אם יש לו משפחה,מאיפה יש לו כסף?" "באמת הוא נראה דיי טוב... לבוש יפה תמיד מטופח טיפ טופ" "כן ........." אנחנו מגיעים חזרה...אני מאחל לגברת רוזה לילה טוב ונכנס הביתה
הוא היה יושב לו שם על הספסל מאכיל את הציפורים כל יום ב-5 בבוקר הן היו מעירות אותו עם נקישות על עדן החלון הוא היה קם מתארגן לבוקר חדש נמתח ומחייך לצלילי ידידותיו המצייצות ככה היה מתחיל.....כל בוקר......30 שנה. ברשותכם אני רוצה לחזור אחורה........... ג'יימס ברודוויק....כולם הכירו אותו ואף אחד לא הכיר אותו בחור מבוגר וחכם בן 70 עם נפש טהורה של ילד בכיתה א' נראה טוב לבוש יפה אדם מטופח אני גר פה כבר כמה שנים ג'יימס הוא שכני אני קם כל בוקר לעבודה ב6 יוצא מהבית ושולח חיוך ובוקר טוב לג'יימס שיושב לו על הספסל ומאכיל את הציפורים כל ערב בחזרתי מהעבודה הייתי מתקלח ומחכה לשמוע את הפטיפון של ג'יימס מתחיל לנגן 8 בערב על השעון לא הייתי צריך לקנות פטיפון בעצמי הייתי אוכל ארוחת ערב וקורא עיתון לרקע מוסיקת הג'אז המיוחדת שמתנגנת בדירה לידי כל יום אותו הדבר......... בבוקר אני יוצא מהבית ג'יימס עם הציפורים בערב אני חוזר הוא מנעים את זמני עם הפטיפון..... באחד מהימים חזרתי מהעבודה אחרי פיתוריי הייתי נסער.....איך הם יכלו לעשות זאת? כרגע ללא עבודה לא אוכל להתקיים זה היה בואו של משבר משבר רציני קפצתי ל-24/7 לקנות חלב ....נגמר החלב "איזה עצבים....מעניין מה עוד יביא היום הזה מזל שזה סופו." אני פוגש את רוזה בחנות...... רוזה היא הדיירת הכי וותיקה בבנין שלנו בת 60.... חייה שם כבר 40 שנה בעלה לואיס נפתר ליפני 7 שנים מבעיות בכבד..... אלכוהוליסט אישה מאוד נחמדה היא רוזה אני אומר לה שלום וניגש אלייה, עוזר לה עם השקיות . אנחנו חוזרים ביחד ... "רוזה אני חייב לשאול אותך...מה הסיפור עם ג'יימס?" "ג'יימס?" "כן " מי זה ג'יימס?" "נו השכן שממולך זה שלידי" ר-"אהההההה ג'יימס...אוווו שאלה טובה" " מה זאת אומרת ? " "סטיב בחורי הצעיר מה אגיד לך ?....ג'ימס חי כך כבר 20 שנה ,אף אחד לא יודע מה הסיפור שלו. אף אחד לא יודע ממה הוא חי,אם יש לו משפחה,מאיפה יש לו כסף?" "באמת הוא נראה דיי טוב... לבוש יפה תמיד מטופח טיפ טופ" "כן ........." אנחנו מגיעים חזרה...אני מאחל לגברת רוזה לילה טוב ונכנס הביתה