מר' ברודוויק ואני (.......5)

קיי ריס

New member
מר' ברודוויק ואני (.......5)

אני מתעורר בבוקר הולך למקלחת מתקלח וחוזר להעיר את ג'יימס "ג'יימס......בוקר טוב אתה קם?" אני מנדנד אותו..... "ג'יימס....ג'יימס קום" הוא לא עונה לי....... ברגע זה אני מרגיש משהו שלא הרגשתי אף פעם אני מרגיש שהלב שלי מתכונן לצאת מהגוף אני מרגיש את הנשמה שלי הולכת לעזוב אותי ואני מרגיש שהעולם חרב עליי ג'יימס לא קם אני בוכה....... יושב על המיטה מחבק את ג'יימס ובוכה לא יכול להפסיק ולא יכול לעזוב אותו לבד אחרי כמה רגעים אני מתקשר לאמבולנס כשהם הגיעו נגשה אליי אחת הנשים מהצוות... "הוא נפטר" "אני מצטערת" העולם חרב עליי החבר הכי טוב שלי הלך האיש שכל כך אהבתי הלך ממני הייתי עצוב....... למחרת הייתה ההלויה שלו ארון יפה צנוע ופשוט בדיוק כמו האדם היינו רק אני גב' רוזה ועוד כמה שכנים מהבניין אחרי שכולם הלכו נשארתי ליד קברו ובכיתי בכיתי והרגשתי את אהבתי אליו ואת אהבתו אליי פתאום מתקרב אליי מישהו מבוגר לבוש עם חליפה ועניבה "אתה סטיב? הגב' מההלוויה אמרה לי שזה אתה" "כן זה אני" "אפשר לראות תעודה מזהה?" "מי אתה? מה אתה רוצה?" "בבקשה?......" אני נותן לו ...... "בסדר גמור .....זה בשבילך" הוא מניח לי מעטפה ביד אני חוזר לביתו של מר ג'יימס חברי הטוב מוזג לי קצת מהוויסקי המשובח שם את התקליט שאישתו אני והוא כל כך אהבנו ובוכה באופטמיות לאחר כמה רגעים אני מחליט לפתוח את המעטפה אני מוציא מהמעטפה מפתח ומכתב.
 
למעלה