מאז נוטינג היל
New member
מר מתוק
התאהבתי בך עוד לפני שהכרתי אותך,חלמתי עלייך,עוד לפני שהתראנו,או דברנו בכלל. כן,אני נשואה עם שני ילדים,מכתב שכל אחד כאן,בטח יבקר וישלול,אבל כ"כ לא אכפת לי,כי כל מה שאני רואה היום,זה אותי ואותך,והחלל העצום והבלתי הגיוני הזה,שנשארתי איתו. יש אנשים שלא זוכים לאהוב לעולם,לא זוכים להרגיש את הדגדוג הזה בבטן,ההתכווצות,שכל נים וכל איבר זועק ממך החוצה,גם שזה הכי לא הגיוני בעולם. אני הרגשתי את זה השבוע,ותקראו לי מטורפת עד מחר,הייתי שם. מהיום שראיתי את הניק שלך,אהבתי אותך,מטורף הא? הזוי,כן,אז מה.. שיחה קצרה,מסר,ידעתי,כבר אז ידעתי,אבל מה זו תחושה קטנה,לעומת בעל,ילדים,שגרה,להיות אשה טובה,אמא אוהבת,מה זה בכלל? אבל ידעתי,ששם אני צריכה להיות,אתך,עוד לפני שבכלל ראיתי אותך. מסנג'ר,שיחה אסורה,לתוך הלילה,אדם זר,אך כה מוכר,כל מילה נגעה,כל הרגש כבר נחשף,גיששנו,ביררנו,הייתי כמו על סם,מה עובר עליי,כבר לא ילדה קטנה,מה אני עושה,אבל זה פשוט היה טוב,טבעי,כ"כ אסור,אבל בעצם,כ"כ נכון,זה פשוט היית אתה. זכיתי לאהוב אותך פעמיים,שני ערבים,בדרך אלייך ידעתי שאני אהיה שלמה,עם המעשה שלי,שיגידו לא מוסרית,לא אמיתית,לא עניין אותי,הידיעה שאני בדרך אלייך,משולה לשנים של אהבה ישנה,שנים של נגיעה,וטוהר. ושנכנסתי ידעתי,הסתכלת עליי,שתינו קפה ונישקת אותי,אני הנשואה,ואתה הרווק,ושם בבית שלך,בסלון,היינו רק אני ואתה,ונגענו,וידענו,ואהבנו,כמו שלא אהבנו מעולם. למחרת היום שוב נפגשנו,ושוב אותה אהבה פרצה גבולות,אבל הפעם גם בכינו,על כך שלעולם לא אהיה שלך,כאב לי לראות אותך מיוסר,שבעצם אהבת אותי,כמו שאני אותך,שהכל קרה כ"כ מהר,אבל פשוט היה שם,וכמו הידיעה שמאמינים באלוהים בלי לראות,כך האמנו בבלתי אפשרי,לאהוב אחרי שבוע. ללב אין חוקים,ואין שיחה ממתינה,ללב אין מוסכמות,לפעמים דברים קורים בצורה הטהורה ביותר,ואנחנו,כמו שני נשמות טועות,נשאבנו. היום זה נגמר,לפני שעה,לא יכולת לסבול את התחושה שלא אהיה שלך,אפילו שאם רק היית אומר,הייתי באה,אתה מבין שהייתי הולכת איתך? לעד,לנצח? עד כמה שזה הזוי ומטורף? אבל לא לקחת אותי,לא רצית להרוס משפחה,וכ"כ רציתי לצעוק לך,אתה המשפחה שלי,אתה,חייתי במקום הלא נכון יותר מדי זמן,הערת אותי,וגרמת לי להרגיש שאני שוב חיה,בזכותך,ואני רוצה לחיות למענך,אתך... יפה שלי,אושר חיי,אתה הקשת בענן,אתה השקיעה והזריחה,אתה שיר של בוקר,אתה השמיכה החמה והנעימה,אתה הנשימה שלי,אתה פרפור הלב שזועק ממני,אני אוהבת אותך. אל תוותר עליי,אני פשוט עוד לא מוכנה. ואל תכעס שזה נכתב,אבל שהלב כואב,ומכרסם כל תא,כל פיסה,הכל נכתב. אולי תקרא את זה כאן,או לא,אולי ישפטו ויבקרו אותי,אבל זה פשוט לא משנה מה איש יגיד. תודה לך,על רגעי הקסם,על היותך אתה,שהיו רגעים קטנים שהרגשתי שאלוהים הביא אותך ,במיוחד עבורי,ואותי עבורך. אתה המלאך השומר שלי ולא יהיה יום שלא אחשוב על פנייך,על מגע גופך,ועל שזכיתי לאהוב. אף אחד לעולם לא יתן לי להרגיש מה שאתה נתת,גם חיים שלמים לא יידמו,לתחושה הקצרה שהייתה לי אתך,אתה חקוק בליבי לנצח,כל נגיעה,לחישה,נשיקה.... תודה לך,מר מתוק.
התאהבתי בך עוד לפני שהכרתי אותך,חלמתי עלייך,עוד לפני שהתראנו,או דברנו בכלל. כן,אני נשואה עם שני ילדים,מכתב שכל אחד כאן,בטח יבקר וישלול,אבל כ"כ לא אכפת לי,כי כל מה שאני רואה היום,זה אותי ואותך,והחלל העצום והבלתי הגיוני הזה,שנשארתי איתו. יש אנשים שלא זוכים לאהוב לעולם,לא זוכים להרגיש את הדגדוג הזה בבטן,ההתכווצות,שכל נים וכל איבר זועק ממך החוצה,גם שזה הכי לא הגיוני בעולם. אני הרגשתי את זה השבוע,ותקראו לי מטורפת עד מחר,הייתי שם. מהיום שראיתי את הניק שלך,אהבתי אותך,מטורף הא? הזוי,כן,אז מה.. שיחה קצרה,מסר,ידעתי,כבר אז ידעתי,אבל מה זו תחושה קטנה,לעומת בעל,ילדים,שגרה,להיות אשה טובה,אמא אוהבת,מה זה בכלל? אבל ידעתי,ששם אני צריכה להיות,אתך,עוד לפני שבכלל ראיתי אותך. מסנג'ר,שיחה אסורה,לתוך הלילה,אדם זר,אך כה מוכר,כל מילה נגעה,כל הרגש כבר נחשף,גיששנו,ביררנו,הייתי כמו על סם,מה עובר עליי,כבר לא ילדה קטנה,מה אני עושה,אבל זה פשוט היה טוב,טבעי,כ"כ אסור,אבל בעצם,כ"כ נכון,זה פשוט היית אתה. זכיתי לאהוב אותך פעמיים,שני ערבים,בדרך אלייך ידעתי שאני אהיה שלמה,עם המעשה שלי,שיגידו לא מוסרית,לא אמיתית,לא עניין אותי,הידיעה שאני בדרך אלייך,משולה לשנים של אהבה ישנה,שנים של נגיעה,וטוהר. ושנכנסתי ידעתי,הסתכלת עליי,שתינו קפה ונישקת אותי,אני הנשואה,ואתה הרווק,ושם בבית שלך,בסלון,היינו רק אני ואתה,ונגענו,וידענו,ואהבנו,כמו שלא אהבנו מעולם. למחרת היום שוב נפגשנו,ושוב אותה אהבה פרצה גבולות,אבל הפעם גם בכינו,על כך שלעולם לא אהיה שלך,כאב לי לראות אותך מיוסר,שבעצם אהבת אותי,כמו שאני אותך,שהכל קרה כ"כ מהר,אבל פשוט היה שם,וכמו הידיעה שמאמינים באלוהים בלי לראות,כך האמנו בבלתי אפשרי,לאהוב אחרי שבוע. ללב אין חוקים,ואין שיחה ממתינה,ללב אין מוסכמות,לפעמים דברים קורים בצורה הטהורה ביותר,ואנחנו,כמו שני נשמות טועות,נשאבנו. היום זה נגמר,לפני שעה,לא יכולת לסבול את התחושה שלא אהיה שלך,אפילו שאם רק היית אומר,הייתי באה,אתה מבין שהייתי הולכת איתך? לעד,לנצח? עד כמה שזה הזוי ומטורף? אבל לא לקחת אותי,לא רצית להרוס משפחה,וכ"כ רציתי לצעוק לך,אתה המשפחה שלי,אתה,חייתי במקום הלא נכון יותר מדי זמן,הערת אותי,וגרמת לי להרגיש שאני שוב חיה,בזכותך,ואני רוצה לחיות למענך,אתך... יפה שלי,אושר חיי,אתה הקשת בענן,אתה השקיעה והזריחה,אתה שיר של בוקר,אתה השמיכה החמה והנעימה,אתה הנשימה שלי,אתה פרפור הלב שזועק ממני,אני אוהבת אותך. אל תוותר עליי,אני פשוט עוד לא מוכנה. ואל תכעס שזה נכתב,אבל שהלב כואב,ומכרסם כל תא,כל פיסה,הכל נכתב. אולי תקרא את זה כאן,או לא,אולי ישפטו ויבקרו אותי,אבל זה פשוט לא משנה מה איש יגיד. תודה לך,על רגעי הקסם,על היותך אתה,שהיו רגעים קטנים שהרגשתי שאלוהים הביא אותך ,במיוחד עבורי,ואותי עבורך. אתה המלאך השומר שלי ולא יהיה יום שלא אחשוב על פנייך,על מגע גופך,ועל שזכיתי לאהוב. אף אחד לעולם לא יתן לי להרגיש מה שאתה נתת,גם חיים שלמים לא יידמו,לתחושה הקצרה שהייתה לי אתך,אתה חקוק בליבי לנצח,כל נגיעה,לחישה,נשיקה.... תודה לך,מר מתוק.