משאלת זמן לעצמי

משאלת זמן לעצמי


לו היה מתפנה לכן יום שלם רק לעצמכן - מה היתה בעינכן הדרך המושלמת להינות ממנו?

ולו היו מתפנות לכן מדי שבוע ארבע שעות רק לעצמכן, בזמן קבוע - איך הייתן בוחרות לנצל אותן?

הכל מותר B-ן
 
אויי , כל כך הרבה דברים .....

מקלחת טובה ,
ארוחת צהרים בריבר נודלס בר
שינה טובה
רביצה על החוץ עם כוס קולה קרה

יש עוד, אבל חייבת להמשיך לעבוד .......
 
אז ככה: (מחייכת תוך כדי כתיבה...)

יום שלם-
ישנה עד מאוחר מאוד (לא קרה לפחות 4 שנים)
סיבוב שופינג וארוחת צהריים סושי או סטייק
קוראת ספר מעניין לפחות שעה וחצי
מפתחת תמונות
עושה איזשהי פעילות גופנית
הולכת לישון מוקדם מאוד
4 שעות-
ישנה (לא, זה לא בזבוז זמן בשבילי בימים אלו)
 


4 שעות לעצמי באופן קבוע היו מנוצלות ליוגה,מקלחת טובה וקריאה.
יום שלם לעצמי היה מתחיל ביקיצה טבעית (גג ב-7 בבוקר,אף פעם לא ידעתי לישון יותר מזה),ממשיך בחד"כ,ואז מקלחת,ארוחת בוקר והמרחות עם ספר בים,ארוחת צהריים,שנ"צ קליל וסרט אחה"צ.
 
יום שלם לעצמי ממש לא מספיק לי


הוא היה הולך על שינה ומנוחה וזהו פחות או יותר. אם היה לי זמן קבוע לעצמי בשבוע, לעומת זאת -שזה אומר זמן שאסור לי(!) לעבוד גם אם אני ממש רוצה, אז הייתי בכיף רואה סדרות טפשיות שככה אני לא מרשה לעצמי לבזבז עליהן זמן, פוגשת חברות (או לפחות מדברת איתן בטלפון אם הן מעבר לים), קוראת ספר (בניגוד לבלוג או פורום...), ואולי גם סתם הולכת לסיבוב בחוץ ויושבת על איזה ספסל להנות מהאויר. משהו שמאד חסר לי מאז שאני אמא זה להיות בחושך בחוץ. זה קורה לעתים נדירות מדי.
 

lulyK

New member
יש לירשימה כל כך ארוכה שמחכה ליום לעצמי,

שכרגע יום לעצמי נראה כמו תיק
.
 
יום שלם- שינה עד מאוחר ושופינג

ארבע שעות כל שבוע- הייתי רצה. מקווה שזה יתאפשר כשהתינוק יצא...
 

הילהל

New member
רק יום אחד?

אולי מנצלת אותו כדי לקחת את האוטו, לנסוע רחוק רחוק, ולהעלם מכאן לנצח?
כרגע זה מה בא לי
 

אלפית

New member
לנסוע רחוק ... להעלם ...

הרגשה כל כך מוכרת



בעיקר להתרחק כדי למצוא פרספקטיבה אחרת ... אם רק אפשר - טוב להתגעגע קצת, לפעמים.
 

אלפית

New member
גם לי יום אחד לא היה מספיק ....

הייתי קמה יקיצה טבעית מאוחרת (לא לפני 8-9!)

לוקחת ת'זמן לקפה ועיתון.

(תוהה: "לעצמי" זה אומר שא. בוקר עם הבנזוג ליד הים זה לא חוקי?)

טיול בטבע עם שמש חורפית מלטפת

ממשיכה לסרט

ואז קניות - אבל רק לעצמי


(תוהה: "לעצמי" זה אומר שלבלות זמן איכות עם שני הבנים והבעל, בלי הסעות, ללא לחץ ובלי מריבות - זה לא חוקי?)

בערב - להתכרבל עם ספר במיטה וחזרה לשינה ....




ארבע שעות בשבוע לגמרי לעצמי?

זה אומר שאסור לעבוד? אסור לסדר את הבית? --
אנצל כדי לכתוב, להשקיע קצת בטיפוח עצמי, זמן-זוגי, זמן חברות ...
אוי - רק המחשבה עושה לי טוב
 

מעיןבר

New member
אני עושה לי כזה זמן לא בפנטזיה

ובו אני בד"כ קוראת ספרים או צופה בטלוויזיה או גולשת באינטרנט. אם מתחשק לי משהו אחר, אני מוצאת את הדרך לעשות את זה (מפגשי בנות, חוג כיפי וכו'). אבל רב הזמן אני באמת מרוצה
 
איך?

איך את עושה את זה?
אני מודה שאם יש משהו שחסר לי זה זמן לעצמי.
הרגשתי את זה בבירור בחופשת הלידה האחרונה,כשהגדול היה בגן והייתי משאירה את הקטן לכמה שעות עם אחת הסבתות ויוצאת לשחות או כשהוא היה ישן בבוקר והיו לי 2-3 שעות לעצמי (כן,בורכתי,הילד,בניגוד לאחיו,יודע לישון).
אבל עם החזרה לעבודה,כבר אין לי את זה.
היום הוא סוג של מירוץ עכברים להספיק משימות,אני מסיימת אותו ב 8-9 עם הלשון בחוץ ואז עוד מנסה לדבר קצת עם בן הזוג וקורסת למיטה.
 

מעיןבר

New member
כי הילדות כבר מספיק גדולות כנראה

ומעסיקות את עצמן, וכי אם לא יהיה לי את הזמן הזה, אז זה לא יהיה טוב לאף אחד. אז הבית שלי ממש ממש לא מתוקתק, הילדות שלי מקבלות אולי זמן מסך ארוך מדי, שעת ההשכבה כאן מאוחרת והחיים שלי לא מושלמים, אבל הם טובים לי.
 


אני מאוד מקווה שזאת באמת פונק' של גיל,כי הבית שלי רחוק מלהיות מתוקתק,החיים שלי רחוקים מלהיות מושלמים ולא מאוד ריאלי לאחר כאן את שעת ההשכבה לאור העובדה שכולנו צריכים להיות מחוץ לדלת ברבע לשבע גג, וגם כך אני מגרדת אותם מהמיטות בשש וקצת.
 
בעיני זה לגמרי פונקציה של גיל

אצלנו יש לי אחה"צ יחסית פנוי לעצמי גם כשהבנים בבית (הצעיר בכיתה ה').
קודם כל, ברגע שיורד הלחץ ההיסטרי של להגיע לאסוף אותם מהמסגרות, והם מגיעים עצמאית הביתה (במקרה שלנו - בהסעות) - כבר הכל הפך להיות יותר רגוע.
אין לי שום בעיה להגיד להם בבוקר שהיום אחזור מאוחר יותר או להתקשר ולהגיד שאני מתעכבת בדרך הביתה.
(ואצלנו הבית יחסית מתוקתק והילדים הולכים לישון בין שמונה לשמונה וחצי).
 

aurora0

New member
רק לעצמי? ואיפה השאר?

תלוי מה שלום אלו שאיתי - אם הם נהנים בלעדיי אני מניחה שהייתי פשוט נחה לבדי בבית, קוראת ספרים בשקט ואוכלת ארוחת צהריים בחוץ.

אם זה זמן פנאי והם איתי, כנראה שטיול אביבי בחוץ.
בארבע שעות קבועות הייתי מנסה לדחוס זמן להרהורים על חיי (קצת כמו שאת כותבת בבלוג שלך) וכנראה עוד קצת עבודה מהבית...
 
למעלה