משאל קטן

[dorlim]

משאל קטן

טוב, כמו שכבר הבנתם/ן, משעמם לי בטירוף היום בעבודה. אין לי כוח לכלום, ויש לי קצת האנגאובר (יעני חמרמורת). החלטתי לעשות משאל קטן בשביל להעביר את הזמן. בנות יקרות: איך הוא הציע, מה עשה וכו´ אלא אם כן אתן הצעתן. שזה נושא מעניין לכשעצמו - נשים מציעות לגברים יאללה, תשובות!!!!

 

[אתי@]

אצלנו זה לא היה בומבסטי בכלל

חגגנו 5 שנות חברות במסעדה ובמהלך הערב (או יותר נכון - די בתחילת הערב) רונן הוציא טבעת והציע לי נישואין...

מיותר לציין שדי ציפיתי לזה??? אבל בכל זאת נורא התרגשתי...

 

[יעל של צביקה לא רישמ]

אצלינו זה היה באמצע ריב...

לא דיברנו יומיים, ופתאום הוא התחיל לצחוק בזמן שאני ישבתי על המיטה. צוחק וצוחק עד ששאלתי אותו מה כל כך מצחיק, אז הוא אמר שהוא אוהב אותי כל כך, לא רוצה לקנות את הדירה (סיפור ארוך...) אבל רוצה להתחתן איתי... ואז אמרתי לו שלא יחשוב שבאמצעות זה הוא יתחמק מזעמי....אבל האמת שהחיוך פשוט הרס לי את הפוזה...

 

[הילה_והגבר]

הסיפור שלנו...

הוא הציע בהפתעה מוחלטת, במסיבת יום-הולדת משפחתית שלי, עם כל המשפחה שלי ושלו מסביב. היה מ-ד-ה-י-ם, מרגש ובול כמו שתמיד חלמתי, והרכילות אומרת שאפילו אבא שלי התרגש (שזה דבר נדיר). אני מצרפת בקישור את הסיפור שלנו.

 

[רויטל של לירון]

את הסיפור שלי אני חושבת

שהרוב פה מכירים: ביום בו חגגנו שנתיים ביחד, הגעתי לחנות בה אני עובדת , ולהפתעתי הרבה גיליתי כדור פורח ענק על גג החנות שעליו כתוב:רויטל התינשאי לי ??? לירון. כמובן שהסכמתי. לאחר מכן הסיפור הופיע בחדשות המקומיות בטלויזיה ובכל העיתונים...

 

[שירי71]

ללא דרמות (החיים מלאים בהן גם ככה)

אחרי תקופה מאד לא קלה בחיי האישיים , תקופה שהפשיעה גם עליו (סבתי האהובה מאד מאד נפטרה אחרי מחלה), כשכולנו היינו גמורים ושפופים לגמרי. זה הגיע. לגמרי משום מקום, למרות שבלי קשר לכלום אני ממש הרגשתי באותה תקופה שזה מאד מתאים לי ושאם הוא לא מציעה אז אני עושה את זה...) הוא הציע בשבת רגועה באמצע שוםדבר דרמטי. וזה היה הכי חמוד ויפה שאפשר מבחינתי, אני חושבתש כבר כתבתי את זה כאן... בכל אופן מרוב התרגשות ועצב שהיה באותם ימים, התחלתי לצחוק צחוק הסטרי של לא מאמינה, אפילו ניסיתי לשכנע אותו ש"אתה צוחק" אבל לא הצלחתי...!!! וככה זה היה, ועוד לקח תקופה עד שעיכלנו את זה שנינו (עדיין בתהליכי עיכול).

 

[מזאלונה]

אוי, זה היה כל כך רומנטי....

נסענו לסיני, ובערב שבועות, על חוף הים, עם אור נרות, הוא ירד על הברכיים וביקש ממני להתחתן איתו.... איזה כיף היה!!!

 

[sariteran]

הוא פשוט שאל!

אחרי שנים על גבי שנים ביחד, ברגע אחד בששי בלילה, על הספה מול הטלוויזיה, הוא פשוט שאל (בחיוך ביישני): "תתחתני איתי???", ואני אמרתי שכן... שתינו יין כדי לחגוג את האירוע ולא יכולנו לחכות עד שיגיע הבוקר כדי לספר לכולם!

 

[ציפורוש]

ואצלנו...

אחרי שנתיים מדהימות, והמון התלבטויות מצידי על השאלה- ´למה הוא מחכה?´ כל כך טוב ביחד, אז מה, הוא לא חושב בכלל על חתונה? למה, הוא לא רואה אותנו ביחד לשאר הזמן? אבל אני כן, אז למה הוא לא?... ונכנסתי ממש לבאסה מזה שהוא לא מציע ושאני לא יודעת איך הוא בכלל מרגיש בקשר לזה, והחלטתי לשאול אותו בהזדמנות.. וכשלא הגיעה הזדמנות, פשוט הושבתי אותנו לשיחה ושאלתי.. אז הבחור ביקש זמן לחשוב, ושנחזור לנושא אחרי הלחץ עם השיפוצים בדירה, ואני חיכיתי פחות או יותר בסבלנות, (פה ושם נפלטו לי הערות בנושא, אבל די השתדלתי) ואחרי בערך חודש וחצי, כשכבר ראינו את הסוף של השיפוצים באופק, היינו מול הטלויזיה אצל דודים שלי, אחרי טיול משותף בחרמון, והוא אומר לי - נו, אז יש זמן בקיץ להתחתן, לא? והקרובים שלך יוכלו להגיע... זהו.. הבחור הרגוע והמעשי ביותר שהכרתי..