משבר או מה?

[123havazelet]

משבר או מה?

היי
כבר המון זמן הולכת עם זה ולא יודעת מה לעשות....
בעצם כן יודעת רק שהצד השני לא מוכן ולא רוצה כל כך לעשות איזהשהו צעד
עוד חודש נהיה נשואים 25שנה.
כל השנים הייתי בטוחה שזה ממש בסדר לחיות כפי שאנו חיים.שנינו עובדים רק שהוא רוב הזמן עיף וחייב מנוחה ואני הכל מסביב.עם ילדים ,בבית,מחוץ לבית,הכל מהכל,
לפני כשנתיים פתאום הבנתי שהחיים שלנו זה לא ממש זוגיות מאושרת או מוצלחת.רוב הזמן רבים וצועקים(לרוב אני זאת שלא מרוצה),אין זוגיות,אין חיזורים,אין טיפת השקעה מצידו,אני זאת שמציעה יציאות או בילויים.
הצעתי להתגרש ולא למשוך עד שנזדקן ויהיה יותר יותר גרוע,כי הוא מצידו לא רואה כאן שום בעיה .מבחינתו הזוגיות שלנו טובה והנשואים בסדר,ושהרבה זוגות חיים ככה
פשוט מתוסכלת ומיואשת

 

[לצורך העניין X]

צריך 2 לחתונה אבל רק 1 לגירושין

אם את מרגישה שמיצית, שזה לא מה שאת רוצה, שכך אינך רוצה להעביר את השנים הבאות, תתחילי את הליך הפרידה. קודם תבדקי לעומק במה זה כרוך, אולי כשתביני איך החיים שלך יראו אחרי הגירושין, זה כבר לא יהיה כל כך אטרקטיבי.

 

[חייבתלהגיב]

אם כל השנים חשבת שזה בסדר,

מה את מאשימה אותו? גם הוא חשב שזה בסדר. אם החלטת שאת רוצה שינוי - תפעלי בכיוון. למה להתגרש? החלוקה בבית/מחוץ לזמן העבודה לא מוצאת חן בעינייך? שנו חלוקה. לגבי זה שאת מציעה יציאות - הוא מסכים? אם כן, האמת שאני לא לגמרי מבינה מה מפריע לך, אבל את לא הראשונה שמתלוננת שהצד השני לא יוזם - ואולי גם על זה אפשר לעבוד. אם קשה לכם לעשות את זה לבד - פנו לעזרה מבחוץ (טיפול זוגי וכו').
אבל למה להתגרש לפני שעשית מאמץ אמיתי לשנות את המצב? לצעוק עליו כשאת לא מרוצה זו לא דרך לשנות את המצב. אנשים מאוד טובים בהתעלמות ממה שנאמר להם בצורה כזאת, ובהתייחסות לדברים שנאמרו כאילו הם לא נחשבים כי הם נאמרו בשעת כעס. טיפול זוגי הוא מקום טוב לשוחח על הבעיות ברוגע ואולי גם להגיע לפתרונות שיהיו מקובלים על שניכם. גם "רוב הזמן רבים וצועקים" זה לא ממש מצב שמעורר חיזורים והשקעה...

 

[Adida30]

מסכימה מאוד איתך. כדאי ליזום שינוי ואם זה לא יעזור אז להיפרד

 

[זה מה יש10]

לא ראיתי שהיא האשימה אותו... ציינה עובדות

ובנינו? זה ממש לא משנה מי אשם.
נשמע שהנישואין האלו מתו כבר מזמן.
ומה שאת מציעה לה פה זה בתכלס, עוד תחנה בדרך... "סמני V על סעיף ניסינו הכל" כדי שלא תצטרכי להסתכל אחורה.
אבל בגדול... זה גמור.

 

[YoniS007]

באופן נדיר אני מסכים עם חייבתלהגיב

יכול להיות שהגירושין יעשו לה טוב והיא תשמח שיצאה מהנישואין הכי מהר שיכלה. אבל זה לא המצב עם כולם. במחקרים שונים הגרושים מתחלקים בערך שליש-שליש-שליש בשביעות רצון ממצבם החדש, גם נשחם וגם גברים. שליש מרוצים, שליש ככה-ככה ושליש כאובים. זאת כמובן תחושה סובייקטיבית אבל אם הדברים לא יסתדרו לה כפי שהיא מקווה וחיי הגרושה לא יהיו הכל דבש, אז היא תרגיש הרבה יותר טוב אם לפני זה ניסתה הכל.

 

[זה מה יש10]

מתחברת לדברייך...

אני פשוט חושבת שזו פוזיציה שכבר אין בה מקום למהלכים זוגיים...
אולי השאלה שצריכה להישאל היא "האם עדיף לי לבד או בזוגיות הקיימת"?
אם התשובה היא שעדיף לבד על פני ה"ביחד" הזה.... אז באמת שאין פה מה להציל.

 

[alongrin]

עדיף...

להתעורר מאוחר מאשר אף פעם לא..
אני לא אומר שלהתגרש זה פיקניק... ההיפך הוא הגמור.
זה אירוע קשה וטראומטי שיש שלו גם השלכות לא פשוטות על רמת החיים.
&nbsp
מהצד השני האלטרנטיבה של להמשיך לחיות בזוגיות שכבר עבר זמנה הרבה יותר גרועה.
וזה לא שמישהו מבטיח לך חיים הרבה יותר טובים אחרי הגירושים.
אבל לפחות יש לך את האפשרות לכאלה, מה שבמסגרת הנישואים שלך לעולם לא יקרה.

 

[dayoogla]

את לא צריכה הסכמה שלו כדי להתגרש

זה עדיף כשנעשה בהסכמה אבל לא חייב להיות ככה.

זה שהרבה זוגות חיים ככה, זה ממש לא הופך את זה לבסדר. אם ברור לך שהוא לא ישתנה, אז אין לך מה להיות מיואשת ומתוסכלת. את צריכה לקחת יוזמה. גירושין גם לא כזה מדהים אבל אולי זה הרע במיעוטו.

 

[שילה1]

היא בהחלט זקוקה להסכמתו כי

גבר נותן את הגט.אישה מקבלת אותו. אבל-בעבודה נכונה-הוא יבין שלא מחזיקים אישה בכח. עצתי:כהתחלה,גשי לעו"ד,ויצ"ו או נעמ"ת,שם בררי זכויותיך וחובותיך. אחרי שתקבלי את מירב הפרטים,תשקלי איך ומה לעשותוכן.זו תקופה לא קלה. בהצלחה

 

[dayoogla]

א. שאני גבר ב. לא אני שאלתי

ג. בית הדין הרבני יכול לפסוק על התרת הנישואין ואם הוא מסרב לתת גט הוא צפוי לעונשים כבדים עד שיסכים. כך שכמעט כולם בסוף מסכימים.

 

[YoniS007]

אם יש מריבות קשות אז כדאי לשקול ברצינות פרידה

יכול להיות שבעלך רק "משחק אותה" שהכל בסדר מבחינתו כדי שאם תגיעו לרבנות, הוא יוכל לטעון שאת פירקת את המשפחה מה שבתנאים מסויימים, יכול לתת לו יתרונות מסויימים ברבנות.

 

[אורח לרגע112]

דברייך נשמעים כלליים מדי

אני רוצה להבין אותך יותר טוב.
אני לא ציני ולא עוקצני ולא שום דבר.
הבנתי ממך שאת מיואשת ומתוסכלת. רק שחסרים עוד פרטים חיוניים.
דברייך כנראה נרשמו בחופזה, ללא פירוט.
אני מאמין שככל שתפרטי יותר, כך תחושי הקלה גדולה יותר גם אם לא תקבלי הצעה מעשית של ממש לכאן או לכאן.

מה זאת אומרת אין זוגיות? לא מבין... אתם הרי חיים יחד.
מה זאת אומרת אין חיזורים? האם כוונתך שאין לכם בילויים משותפים?
על מה רבים?
ממה בדיוק אינך מרוצה שאת רבה איתו על זה?
אולי בעלך עייף מפני שהוא עובד וקורס תחת עול העבודה?
האם יש לך חברות? ידידות?
האם יש לך תחביבים ?
האם היית אומרת שאת אוהבת את בעלך ורוצה לשפר את הקשר אתו, כך שהקשר יחזור להיות כפי שהיה לפני עשר שנים למשל?

 

[אורחת11111]

למה הוא כל הזמן עייף?

האם עשה בדיקות דם? אני לא מתבדחת, אולי חסרים לו ויטמינים או חומרים חיוניים אחרים בגוף שגורמים לו לעייפות כרונית? אולי יש איזו בעיית בריאות לא מטופלת, כמו תת פעילות בלוטת התריס או משהו אחר? כשאדם עייף או לא לגמרי בריא לא בא לו על כלום. הייתי קודם כל מנסה לברר את העניין הזה.
אך בהנחה שלא זו הבעיה, אם בעינייך זה משבר, אז זה משבר גם אם הוא אינו חושב כך.
אם באמת לא טוב לך במצב כזה, אז זכותך לפעול כדי לשנות זאת. זכותו להסתפק במה שיש, וזכותך לרצות יותר מזה. אם הוא באמת אוהב אותך ותבהירי לו חד משמעית שרע לך, אולי בכל זאת יהיה מוכן להתאמץ ולבוא לקראתך. אם לא - אז זה כנראה עניין של נוחות מבחינתו, ולא של אהבה ואכפתיות אמיתית. אז יש מי שדואגת לו, לבית ולילדים והוא חי איך שנוח לו. את רוצה יותר מזה? זכותך. וזכותך גם לנסות להשיג את זה.
אבל אני מציעה שלפני שאת נוקטת צעד כלשהו תחשבי טוב ותהיי בטוחה שזה באמת מה שאת רוצה ותלכי גם לייעוץ מקצועי כדי להבין מה ההשלכות של צעד כזה מכל הבחינות, כולל כלכלית.

 

[alongrin]

באמת שווה לבדוק את זה..

לעייפות יכולות להיות הרבה סיבות רפואיות:
1. משקל יתר
2. תת פעילות בלוטת התריס
3. ירידה ברמת הטסטוסטרון
4. התחלה של סתימת עורקים כליליים
5. "שפעת היאפים" (תסמונת עייפות כרונית)

 

[שילה1]

סכרת,פיברומיאלגיה או שעמום....

 

[YoniS007]

נזכרתי בסרט ישן עם בילי קריסטל, עצרו את העיר אני רוצה לרדת

אחד משני החברים של בילי קריסטל היה מתחזה כל הזמן למנמנם כדי שאשתו תניח לו לנפשו.

 

[זה מה יש10]

Been there, Done that....

לא הגענו ל-25 שנות שיממון, הסתפקנו ב- 20

אז כן, אותו הסיפור....
הוא עייף, נרדם מול הטלויזיה... עבודה- ספה- עבודה- ספה......
אני מעבר לעבודה- שרת החוץ, שרת התרבות, שרת האוצר, שרת החינוך..... מייצרת לי עולם שלם ומלא בחברים, בילויים, עיסוקים, תחביבים... ומידי פעם כוללת גם אותו בבילוי כזה או אחר (שאליו היה מצטרף בחוסר חשק מסויים, למרות שבסוף נהנה...)

וגם אני סיפרתי לעצמי סיפור כזה שאומר "נו, ככה זה בחיים.... ככה חיים כולם, ואלו שלא משלימים עם זה סתם חיים בציפיות לא ריאליות מהחיים..... כולם בריאים, יש פרנסה, החיים סה"כ טובים.... אז הזוגיות לא משהו... לא נורא. אין מה להתלונן"

למזלי, יום אחד זה התפוצץ לשנינו בפרצוף.
אחסוך בפרטים כי הם לא חשובים בכלל ואגיע לשורה התחתונה.
אנחנו כבר לא ביחד.
כל אחד פנה לדרכו.
ואני היום שמחה ומאושרת כמו שלא חשבתי אף פעם שבכלל אפשר.....
ולמרות שהוא לא מרבה לחייך- נדמה לי שגם הוא.

בקיצור, אפשר לסחוב ולנסות, ולדבר ולקדוח אחד לשני בלי סוף... אבל אם הדבר הבסיסי הזה שנקרא "אהבה" מת בניכם.
פשוט תתקדמו.

 

[אלב86]

מה קרה לפני שנתיים?

לדעתי מה שקרה זה שהילדים קצת גדלו והתפנה לך זמן לנשום רגע ולהתאפס על עצמך ולראות מבחוץ דברים שהדחקת במירוץ החיים.
אז זה לא חייב להיות ככה, ואולי באמת צריך להתגרש. אבל לפני שאת עושה את זה, זה העצה שלי: קודם כל תתחילי לטפל במשהו אחד בחיים שלך שאת לא מרוצה ממנו שהוא לא הבעל, ואז תלכו לטיפול זוגי ואז רק לגירושים (או לא). זה הסדר לדעתי אחרי השיגעון של גידול משפחה. קודם להתחבר קצת לעצמך בחזרה ולעשות משהו שקשור רק אלייך ולא לילדים/בעל/בוסית ולהתמלא קצת, אחר כך אפשר לנסות לתקן בלי צורך ענק שהוא ימלא אותך בדחיפות באנרגיות אבודות, ואז אם הפנים הם לגירושים תתחילי יותר מחוזקת.
&nbsp
עוזר לך הרעיון?...

 

[אלב86]

אה, ולא מציעה לך לבדוק למה הוא כל הזמן עייף

הוא כנראה עייף כי החיים מעייפים. את יכולה לתת לו את הרעיון שאולי יבדוק את זה, אבל רק פעם אחת כדי שזה יהיה לו בראש, ושאם ירצה ייקח יוזמה לבד. אבל את אל תהפכי את זה לפרוייקט שיציל אתכם, כי זה כנראה רק יוסיף לו עוד רופאים טיפולים ובדיקות ויתיש אותו עוד יותר.