משבר אמונה... או שלא..?

משבר אמונה... או שלא..?

סוג של חוסר וודאות.. חיי היום יום שלי בד"כ כ"כ מוארים.. כל כך בטוחה במי שאני.. בכיוון שאליו אני הולכת.. במה שלמדתי במה שהבנתי.. במה שסביבי. ופתאום.. פתאום הכל נראה כל כך מעורפל.. אפור. כאילו אני חסרת מושג.. סימן שאלה ענק מתנוסס מעל הכל. לא על האמונה שלי בפרט.. על העולם בכלל. או שזה בגלל שאני בת 18, ואני אמורה לעבור עוד שינויים.. או שזה.. אכן משברון. אז אני רק ילדה, אבל יש כאן אנשים יותר מבוגרים ממני, ויותר בוגרים ממני, שעברו הרבה יותר ממה שאני עברתי/עוברת.. אני מניחה שכולם עוברים דברים מהסוג הזה... אז מישהו יכול לשתף? כי זה מסוג המשברים שגורמים לי להבין עד כמה הדרך שבחרתי קשה, עד כמה הדרך שבחרתי דורשת ממני..(לא שאני הולכת לוותר) אם קיים רגע שבו אני מרגישה שאני כמעט ונופלת... זה ממש עכשיו.
 
יש משהו יפה...

ברגעים כאלה... כשאת מבינה עד כמה גדול בעצם כל העניין, רואה את עצמך נורא קטנה בתוך כל זה... מרגישה את האחריות... את לא רואה בזה משהו מרגש? הרי להרגיש שהכל כל כך ברור, שאת יודעת בדיוק לאן את הולכת, זה אמנם כיף, מנחם, מקנה הרגשה של אושר ושלווה. אבל העולם גדול מדי בשביל לתת לנו להרגיש דברים כאלה ליותר מדי זמן. אחרי הכל אנכנו יודעים ומבינים מעט מדי... הרבה יותר מדי מעט... לכן רגעים כאלה הם בלתי נמנעים. וגם בהם אפשר למצוא משהו יפה...
 

RainBird

New member
זה קורה. תמיד יש משברי אמונה ומשברים בחיים, ומניסיון יוצאים מהם הרבה יותר חזקים אחר כך. ואם המשבר ישנה את האמונה שלך או ישבור אותה, זה עדיין צעד נוסף לקראת ההצלחה שלך כאדם. ../images/Emo24.gif גדול. בהצלחה.
 

tontie

New member
אמירה ../images/Emo13.gif

נכון, בחרת דרך קשה שדורשת המון, אבל תראי כמה היא נותנת לך! לא הרבה אנשים זוכים לחיות חיים מוארים כמו שכתבת בפסקה הראשונה. לכולנו יש את המשברים ואנחנו עוברים אותם. ואין לי שום ספק שגם את תעברי. ואחרי זה את תמשיכי בדרך שלך בטוחה מתמיד ועם כוחות מחודשים. אל תדאגי, את לא תיפלי. לא ניתן לך
 

gwizard

New member
מצטרף לארדן

באומרו שממשברים יוצאים יותר חזקים. לגבי, וכל מה שעבר עלי בשנים האחרונות, זה מאוד נכון. מכל דבר כזה את לומדת את המסקנות שלך ובפעם הבאה כאשר את נתקלת במצב דומה - כבר יש לך את הכלים ואת יודעת איך להתמודד עם זה. הדרך הוויקאנית אכן לא קלה. ישנם הרבה דברים שאני לא יכול להרשות לעצמי לעשות ספציפית בגלל זה, ומצד שני על כל "הדרישות" האלה שאת עושה - את לא מקבלת שום גמול. או ככה את חושבת. אני גיליתי לא מזמן על דבר מסקרן ביותר. ככל שאני מתקדם וגדל ומתבגר הן בגיל והן בנתיב הוויקה - כך אני שם לב יותר ויותר שככל שאני נהיה יותר "טוב" כאדם (בהתייחס למונח מנקודת מבט אישית כמובן) - כך יש לי יותר דברים טובים בחיים והכל מתחיל לאט לאט להסתדר. אם את זוכרת את התשובה על עניין הריד אצלנו בפורום - אז זה זה היקום מחזיר האיזון למקומו. מקווה כי זה עזר לך, ואם לא - תפני אלי בפרטי. אלון.
 

graciella

New member
טרנספורמציה

כולם רוצים שינוי אבל מבלי לוותר על הקיים!!! מצחיק אבל בעצם זאת הנקודה הכואבת, כולם עוברים שינויים וברגע הספציפי אנו עוברים שלבים של אבל וכאב - משבר. אין הדבר נובע מחוסר אמונה, אנו כוויקנים ישראלים אשר קוראים טונות של ספרים על מעברים בחיים, מיתולוגיות וספרי פילוסופיה לא מפנימים את רוח הדברים כי החיים אצלנו אינטנסיבים וקצבם מהיר, הגירויים רבים ואנו מכורים להם קחי פסק זמן והפנימי את הכאב הלא וודאי קראת על המעברים בחיי האדם ויודעת באופן מאד אוורירי על טרספורמציות שונות, ופה את חווה אותם את הכאב שבשינויים את הכאב שבוויתור, דברים שהיו לך יציבים קורסים, את מה שאחזת כמשענת ביטחון לא נראת יציבה עוד... מוות ולידה מחדש אינם מושגים ערפיליים את היום חווה אותם ומתוך הכרה כי הם תהליכים טבעיים את תידעי לנווט את דרכך החדשה בעינים פתוחות ולב אוהב חברתי הנבונה תמיד אומרת איכן שיש פחד או כאב יש כוח, הנה הגיעה שעתך המאגית את חלק ממנה. בברכה ובאהבה, גרסיאלה
 

gwizard

New member
העלת נקודה חשובה

וזה העלה לי אסוסיאציה של סמהיין. הלא זה בעצם אחת המטרות, אם לא העיקרית, של החג - לקבל את השינויים שעברו עלינו בשנה שעברה והתכונן לשינויים שעתידים לבוא. אמירה, אם את רוצה, אני יכול לערוך לך טקס שיעזור לך לעבור את השינויים האלה יותר בקלות. אני עצמי עשיתי זאת בסמהיין של שנה שעברה וזה אכן עזר לי מאוד.
 
תודה אלון...

אני בינתיים עוברת את זה בצורה טובה, נראה לי.. אם ארגיש צורך, אפנה אליך. תודה על העזרה והרצון הטוב
 

מורגיין

New member
תמצאי את הבסיס

תשתני משם אפילו כל יומיים, תהיי מי שאת ותהיי בטוחה במי שאת, בטוב וברע. השאר כבר יבוא מעצמו, גם הכאב וגם השמחה. הכל חלק ממי שאנחנו, כבני אדם ולא רק כפגאניים, בני 18 או 28, שואלים מחפשים חוקרים מנסים. בנקודה התחתונה, לא יודעים, אם לא מנסים... וכמה שלא תשתני, מבפנים, את תמיד תהיי אותו דבר.
 
../images/Emo39.gif

תודה לכולכם... התגובות של כולכם מעודדות ותומכות.. אני באמת מאוד מעריכה את זה. תודה
 
למעלה