משבר בחיי המשפחה

lalala777

New member
משבר בחיי המשפחה

יש לי בעיות בזוגיות אבל רציתי להתרכז בבעיה שיש לי במשפחתי. חשבתי ללכת לפסיכולוג אבל ראיתי שפה בפורום אתה נותנים עצות מאוד טובות. יש לי אח צעיר ממני אשר סובל מהפרעות אכילה, דיכאון ומצבי רוח משתנים. אמא שלנו כרגע גרה בעיר אחרת. אחי לא עובד ולא לומד כרגע, הוא בבית כמעט כל בזמן. בגלל מצבה הכלכלי של אמא שלי יוצא שבשנתיים האחרונות אני משלמת כמעט על כל ההוצאות של אחי: שכר דירה שלו, חשבונות, אוכל, בגדים וכ'ו. כשאמא שלי יכולה היא עוזרת; חשוב לציין שבעבר אמא שילמה על הכל בשבילו וגם בשבילי כשגדלנו. קשה לי לממן הכל מבחינה כלכלית ויש לנו חובות. בנוסף, אחי אפילו לא יוצא לקנות לעצמו אוכל. אני מביאה לו אוכל וזה קשה מאוד במיוחד בגלל הפרעות האכילה שלו ובגלל שאני עסוקה בעבודה רוב היום. לפעמיים כשאני קונה לו הרבה אוכל, הוא זורק אותו או אוכל ומקיא. ככה שחשוב לקנות אוכל במידות קטנות מידי יום. זה מקשה עלי. לפעמים הוא כועס עלי שבגלל שאני קונה לו אוכל הוא משמין ואומר שלא רוצה אוכל. יש ימים שהוא לא רוצה שאני אביא לו אוכל ובוחר לא לאכול, אז אני מרגישה אשמה שהוא לא אוכל וקשה לי לישון אפילו. לפעמיים הוא לא רוצה לדבר בטלפון ולפעמים מתקשר אלי באמצע הלילה והיו פעמיים שהייתי באה אליו בלילה. קשה לי מאוד המצב הזה. המצב שבו כל יום אני לא יודעת מתי הטלפון הבא יגיע ומה יהיה. מה לעשות כדי שהמצב ישתפר? אני פשוט רוצה לחיות חיים שקטים ורגועים.
 

adam33

New member
אכן

לא פשוט.
ואחיך בודאי שצריך עזרה שאלמלא כן תאבדי אותו יותר משאת חושבת על עצמך.
 
לדעתי את צריכה לערב גורם מקצועי

הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית קשה ולרוב מטופלת בהצלחה רק על ידי צוות רב מקצועי לאורך זמן. לך כאדם יש זכות לחיות את חייך ולא להפוך למטפלת צמודה של אחיך במידה שמכלה את כוחותייך ושוחקת אותך נפשית.
 
בשום פנים ואופן

אל תתני לעיצות של פורום להשפיע על נושאים ככ חשובים, ואני אפרט.
לאחיך יש מחלה אמיתית. כתוצאה ממנה את סובלת מאוד וכל החיים שלך מושפעים בצורה קיצונית.
כמו שלא הית שואלת בפורום איך מטפלים בכשל כליתי, ככה אל תשאלי בפורום איך לשפר מצב כזה.
אחיך מטופל? אם כן יש לך פסיכולוג/פסיכיאטר שאליו תבקשי להגיע גם ותדברו ביחד מה עושים. אם לא, את צריכה לדאוג שיש לו אחד. או אם הוא מסרב אז לך אחד ובהמשך לראות איך משלבים את אחיך מדי פעם.
לא טיפול של איך לחזק אותך, אלא ממש למצוא פתרון ועיצה איך "מורידים" אותו ממך.
יש המון אנשים עם הפרעות אכילה קשות, אבל "לטפס" על אמא או אחותך ולשבש להם את כל החיים זה משהו שדורש התערבות חיצונית קיצונית.
 
אם לאח שלך אין מוטיבציה עצמית להרים את עצמו

אז שום דבר שאת תעשי לא יעזור לו. אולי אפילו להפך - זה שאת כל כך מעורבת ו"מצילה" אותו כל פעם מחדש, פוטר אותו מלדאוג לעצמו.
דבר ידוע נוסף הוא שבן משפחה מעורב שמעורב רגשית, לא יכול להיות המטפל של החולה (במיוחד נכון הדבר במחלות נפש). אם הוא מוכר ברווחה, הוא בוודאי זכאי לטיפולים נפשיים וייתכן שגם לעזרה בבית (סומכת). אם הוא לא מוכר ברווחה, אז התפקיד שלך הוא לגרום לזה לקרות: להזמין עו"ס מהעירייה ולדאוג שיקבל טיפול.
למען שלמות המשפחה שלך, תגבילי את ההשקעה בו.
בהצלחה
 

my dark side1

New member
בעיה

אימצת גוזל ועכשיו הוא לא מוכן לצאת מתחת לכנפיים שלך כי קר שם בחוץ.

לדעתי, דבר ראשון את צריכה לעבוד על עצמך ולהבין שגם אם הוא כועס עלייך זה לא אומר שאת רעה. את האדם הכי קרוב אליו וכנראה ללא תחרות כך שהכי נוח להוציא עלייך את התסכולים שלו.
את לקחת עלייך את כל האחריות עליו אז עכשיו כל מה שקורה הינו, לכאורה, באשמתך. לא הבאת אוכל? הוא רעב בגללך. הבאת אוכל אחר ממה שהוא רצה? את נגדו ורוצה לפגוע בו. הבאת יותר מדי אוכל? בגללך הוא השמין.

דבר שני, אני חושבת שכדאי למצוא מטפל שידריך ויתמוך בשניכם בתהליך שיוביל את אחיך לעצמאות.
נסי לפנות לפורום תמיכה רלוונטי יותר (דיכאון/הפרעות אכילה/תמיכה נפשית) ולבקש המלצות למטפל או הצעות היכן למצוא ייעוץ מוזל.
כדאי מאוד שתתאמי את הנושא גם עם אימך. תבנו תכנית פעילות ותהיו עקביות.

אני אישית הייתי מתחילה בלהביא מדי יום סכום כסף לאוכל ושידאג לקנות ולבשל בעצמו. בשלב מתקדם הייתי מפסיקה את התמיכה האוטומטית ועוברת לשיטת הטבות בסגנון עד 1000 ש"ח נטו משכורת נותנת 2 ש"ח על כל שקל שהוא מרויח, 1000-3000 נותנת שקל אחד וזהו.

אני מסכימה עם "חובטת שטיחים" שאם לאחיך אין מוטיבציה להרים את עצמו אז שום דבר שתעשי לא יעזור. אבל אני גם חושבת שאין לו כרגע סיבה ממשית להתאמץ. הוא בדיכאון, הכל נראה שחור, הביטחון מתחת לקרשים, הוא תלוי באחרים. צריך כוחות נפש מאוד חזקים בכדי לקום ולקחת אחריות על עצמו. אבל למה לו? "אמא" דואגת לו לקן נוח וחמים, מביאה לו כל יום אוכל ישר לפה, דואגת להביא לו כל מה שהוא צריך. אין לו סיבה להתאמץ. נוח לו בפינה הקטנה והשחורה שלו. הבעיה הכי גדולה שלו היא שככל שיעבור יותר זמן בתנאים הללו יהיה לו יותר קשה להתמודד עם החיים.
 

אייבורי

New member
חיבוק גדול

&nbsp
נשמע שאת עושה חסד גדול, אין ספק שאת צריכה להתייעץ עם פסיכולוג ופסיכיאטר
שיעזור לך להתנהל מול המחלה של אחיך.
סביר להניח שאם זה מצבו, אולי יטב אם יאשפזו אותו עד שהוא יהיה מאוזן
בכל מקרה כל הכבוד על כל מה שאת עושה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מצטרף למצדדים בטיפול מקצועי מקיף

הפרעת אכילה היא מההפרעות היותר קשות לטיפול.
מאחר ואחיך בגיר, אי אפשר להכריח אותו לקבלן טיפול. וזו בעיה.

יכולת להישאר לא מעורבת, ואז הכל היה נופל על אימך.
אך מאחר ובחרת להיות מעורבת, מומלץ לקחת את המעורבות צעד אחד הלאה למקום פרואקטיבי.

זה אומר קודם כל לוודא שיש צוות מקצועי סביבך: פסיכולוג+מטפל משפחתי, פסיכיאטר ורופא MD מתחום הפרעות אכילה. זה סיפור מאוד מאוד יקר. לצערי אין לי פה בשורה: הפרעת אכילה היא בעיה שמרוששת משפחות. לצערי, זו המציאות. ולמרות זאת, אילתורים או פתרונות ביניים זולים פשוט לא עובדים.

לאחר שיש סביבכם צוות, יש להגיע למצב שאחיך מגיע לפגישות עם כל הנ"ל. עליו לגלות מחויבות לטיפול.

אם את מארגנת הכל ואחיך לא מגלה מחויבות לטיפול, הצעד הבא הוא ללכת את ואימך לטיפול המשפחתי בלעדיו. שם תגבשו יחד אסטרטגיה. אני לא יכול לומר מכאן מה היא תהיה, כי זה תלוי בפרטי כל משפחה, אולם ברור שצריך להיות בה גם מקל וגם גזר כלפי אחיך.

בכל אופן, אי חוזר ואומר: האויב הכי גדול שלך כרגע הוא חובבנות או ניסיון לרוץ לפתרונות זולים ופשטניים, כי אין כאלה, וזה רק יסבך את המצב עוד יותר. את בטריטוריה של מומחיות, ואין פה מקום לחובבנות או אילתורים רשלניים.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
סתם, לידע כללי, מאז הרפורמה בבריאות הנפש

קופות החולים לקחו אחריות גם על הטיפול בהפרעות אכילה, בין השאר. פעם, הדרך היחידה לקבל טיפול בחינם הייתה אישפוז. היום, למרות שבישראל מחליטים החלטות ושוכחים לתת להן תקציב, עדיין ובכ"ז אפשר לקבל טיפול כוללני במסגרת קופ"ח וזה נכלל בסל הבריאות. אז כבר לא כל כך יקר.
לגבי אישפוז: יש היום ארבע מחלקות לטיפול ייעודי בהפרעות אכילה בהדסה בירושלים, בסורוקה בבאר שבע, ובשיבא ברמת גן (ומחלקה לקטינים מתחת גיל 18 בשניידר).
אם אין מיטה פנויה, אפשר לאשפז במחלקה פסיכיאטרית כללית.
 
למעלה