משבר בקריירה
אני בת 38 עד כה עבדתי בחברה משפחתית בתחום של אדמיניסטרציה, שירות לקוחות, עוזרת מנכ"ל במשך 10 שנים לפני מספר ימים קיבלתי הודעה שאני מפוטרת עקב צמצומים. לא מפתיע לאור המצב אבל עדיין קשה מאוד לעיכול. בראש אני יודעת שטוב שפיטרו אותי כי אם זה היה תלוי בי אני לא הייתי עוזבת. יש לי שלושה ילדים קטנים ושעות העבודה נוחות לי כאמא אבל תמיד ידעתי שזה לא התחום שלי, חסר לי בו משהו, אני לא מממשת את הפוטנציאל שלי ואת כישוריי במקום הזה. יחד עם זאת קשה לי מאוד. אני מרגישה אבודה מבוהלת מהיציאה "לחופשי", לצורך לעשות עכשיו משהו שיוביל אותי ל"דבר הזה שחסר לי". אני בטוחה שיצא מכל העניין הזה יופי של דבר אבל כרגע לא יכולה לראות מה אני רוצה לעשות, איך לעשות את הצעדים לשם. מבולבלת אשמח לעזרה תודה
אני בת 38 עד כה עבדתי בחברה משפחתית בתחום של אדמיניסטרציה, שירות לקוחות, עוזרת מנכ"ל במשך 10 שנים לפני מספר ימים קיבלתי הודעה שאני מפוטרת עקב צמצומים. לא מפתיע לאור המצב אבל עדיין קשה מאוד לעיכול. בראש אני יודעת שטוב שפיטרו אותי כי אם זה היה תלוי בי אני לא הייתי עוזבת. יש לי שלושה ילדים קטנים ושעות העבודה נוחות לי כאמא אבל תמיד ידעתי שזה לא התחום שלי, חסר לי בו משהו, אני לא מממשת את הפוטנציאל שלי ואת כישוריי במקום הזה. יחד עם זאת קשה לי מאוד. אני מרגישה אבודה מבוהלת מהיציאה "לחופשי", לצורך לעשות עכשיו משהו שיוביל אותי ל"דבר הזה שחסר לי". אני בטוחה שיצא מכל העניין הזה יופי של דבר אבל כרגע לא יכולה לראות מה אני רוצה לעשות, איך לעשות את הצעדים לשם. מבולבלת אשמח לעזרה תודה