משבר גיל 30

[queen helen]

משבר גיל 30

גיל 30 האימתני מתקרב, ואיתו מגיעים כל הטלפונים של אותן נפשות טובות שדואגות לשדך לי את הבן של השכן של הגיס של הבוס (שהם בכלל לא מכירים, או לא פגשו כבר כמה שנים). זה שאמרתי לאותן נשמות טובות אין ספור פעמים שאני לא מחפשת אף אחד, לא שינה כלום. זה שהן לא מתקשרות לעולם בשביל אף סיבה אחרת סתם מרגיז. זה שכל הנשמות דתיות או מסורתיות, וכנראה שחסר עוד זוג אחד לכרטיס הכניסה לגן-עדן מסביר את התופעה. מוכר? איך מתמודדים? נ.ב לא סיפרתי לאף אחד על א-מיניותי.

 

[latebloomer66]

למה אתה לא מספר על זה שאתה א-סקסואל?

מה מבייש בכך? זה לא הומו שיוצא מהארון

 

[queen helen]

אני בת (QUEEN= מלכה)

ולמה שהומו שיוצא מהארון יתבייש? מה לא לגיטימי בלהיות סטרייט, הומו, או א-מיני? אין לי כח לתגובות מטופשות של אנשים, ולכן אני לא מספרת כלום, לא מתוך בושה.

 

[avi1283]

גם לי

אין סבלנות לתגובות דביליות והסברים ארוכים, אז אני רק אומר שאני לא מעוניין אבל עדיין מציקים. אולי נמצא בני זוג בדויים בשביל כיסוי? זהו, פעם הבאה אני אומר שאני בקשר עם queen helen אז אני לא מחפש.

 

[star2o]

לפעמים גם

התגובות של האנשים מעייפות ומעצבנות, וצריך להסביר להם למה אני עדיין לא נשואה.....

 

[אילינאזי]

"עזוב, זה סיפור לפעם אחרת"

"אני מחכה לאדם הנכון", "כי ככה יצא" ואז לשאלות הבאות שלהם עונים ב"כן" או "לא" סמכותי כזה. "ואת לא רוצה?" "לא." "את לא בודדה נורא?" "לא." הם הרי בדרך כלל לא ממש פתוחים לדרכי חיים שלא זהות לשלהם, אם היה צריך ממש להסביר להם למה את לא נשואה.. אז תסבני אותם קצת. כששיחה מעייפת ומעצבנת אני בד"כ מנסה לסגור אותה כמה שיותר מהר. אם בתקיפות, אם על ידי משפטים קצרים ומדויקים שאין מה לפרט עליהם, ובמקרים הקיצוניים "בוא נחליף נושא". היו לפחות פעמיים שקמתי והלכתי באמצע שהבנאדם השני דיבר בגלל שהוא טחן דברים "מעייפים ומעצבנים". את לא צריכה לסבול מהקיבעון שלהם.

 

[star2o]

לאילינאזי היי!

כן זה נכון מה שכתבת, צריך פשוט להיות קצת תקיפים איתם, ולדעת איך לענות לנודניקים שפוגשים בכל מקום...

 

[latebloomer66]

יש לך משהו הצהרתי לומר לנו ?

 

[latebloomer66]

משום מה אנשים נוטים לא לקחת קשה

את העובדה שיש אנשים שהם א-סקסואלים מאשר אנשים אחרים ששומעים על מישהי לסבית שיצאה מהארון או מישהו הומו שהצהיר על כך אך למשל כשמישהו אומר שהוא א-סקסואל אז אומרים "אה באמת?טוב שיהיה הכרתי כאלה את לא היחיד זה בסדר לא מוזר" מבינים? התגובות פחות קשות כי להיות א-סקסואל זה משהו המנעותי ממין לחלוטין כך שאין פה מה לכעוס או לשמוח אני חושבת ....

 

[מקמיקא]

זה לא עניין של חוסר לגיטימיות

זה עניין של רדיפה מתמשכת אחרי הומוסקסואליים שקיימת, במיוחד במגזר הדתי. הומוסקסואל שיוצא מהארון צריך לדאוג לכך שהחברים שלו יתנכרו אליו, שההורים שלו ינשלו אותו - למרות שזה נדיר, אני חושב שזה הפחד הכי גדול של כל הומוסקסואל בתוך הארון. לאסקסואליים אין כל כך מה לפחד מזה, כי לא קיים פחד קולקטיבי או איסור דתי על התנזרות ממין. קיימים הומופובים אבל אני חושב שקיימים אסקסופובים

 

[ילדת הסוכר המרחף]

בטח שיש אסקספובים!

כמה פעמים כבר שמעתי תגובות של, "זה יעבור", "את עוד צעירה", "פשוט לא פגשת את הבחור הנכון", "את בטוחה שאת לא לסבית?" וכו' וכו'. [מישהי בדיוק אמרה לי שבוע שעבר, אחד לאחד, את כל הקלישאות האלה שתמיד אומרים. כמה שניסיתי להסביר לה והייתי מתוסכלת מזה שהיא מסרבת להבין, היה דווקא די מצחיק שהיא אספה את ~כל~ המשפטים הידועים שאומרים וזרקה את כולם, אחד אחרי השני

] אנשים מעדיפים לחשוב שאני לסבית מאשר א-מינית, כי את זה הם מכירים. ומתוך הרגל, כבר יותר קל להם לקבל. וכי נשמע להם כאילו גזרתי על עצמי גזר דין נורא לכל חיי. [שאני "מפספסת את תענוגות החיים", או משהו.] הפחד האישי שלי מלספר למשפחה, למשל, זה פחד מהתגובות האלו. כי מאחרים זה עוד בסדר ואתה חושב, הם יבינו בסופו של דבר. אבל אם המשפחה לא מיד מבינה, אני חושבת שלרוב היא לעולם לא תבין. כי יותר מכולם, הורים לא ירצו לחשוב משהו כזה על הילד שלהם. לא ירצו בחיים להאמין שלא יהיה לו קשר מיני [ז"א, בגיל ההתבגרות הם אולי יחשבו לשניה שזו הקלה. אבל בשניה אחרי הם יבינו שזה כולל גם את כל שאר החיים וינסו לשכנע אותך בהיפך]. בקיצור, גם לאסקסואליים לא חסרות בעיות

 

[מיס דייזי הופקינס]

אבל מה שתיארת לא מקביל להומופוביה.

אני אצטט את מה שכתבו בוויקיפידיה: "הומופוביה היא פחד ורתיעה מהומוסקסואלים. ההומופוביה מתבטאת באפליה, דחיה, שנאה, או זלזול, כלפי הומוסקסואלים ולסביות, כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים." תחליפי את מה שכתבת ביחס להומוסקסואלים, ועדיין לא תקבלי הומופוביה. העובדה שקשה לאנשים להבין ו/או לקבל משהו שזר ומוזר להם, היא די טבעית. אבל זה לא אומר שהם מפחדים / נרתעים / שונאים וכו'. הם מתקשים להאמין שזה קיים כי זה לגמרי חדש להם, ועומד בסתירה למציאות שהם מכירים. אבל אני לא חושבת שאנשים ירתעו ממך אם הם ידעו שאת לא רוצה לקיים יחסי מין. כלומר, גברים שירצו לצאת איתך אולי כן (זאת אומר, הם כבר לא ירצו...) אבל אין בזה משהו "מגעיל". הרבה גברים נגעלים כשהם רואים או כשהם מדמיינים שני גברים בפוזות מיניות (במקרה של נשים נראה שהאפקט הוא הפוך...

) אבל לא-לראות אנשים בפוזה מינית? למה שלאנשים תהיה בעיה עם זה? אז לגבי זה שלאסקסואלים לא חסרות בעיות – ברור, אני לגמרי מסכימה איתך. לספר על זה לחברים זה מקביל ליציאה מהארון; אבל מה שתיארת זו לא אסקספוביה. ואגב, זה שאת צעירה זו עובדה, את יודעת... אני לא טוענת שאת לא אסקסואלית, אבל כמו שכבר כתבתי היום, לא צריך להיות נחרצים מדי. אני מאמינה שיכול מאוד להיות שאת צודקת, ובאותה מידה, יכול להיות שתפתיעי את עצמך. החיים מלאי הפתעות, ומה שנכון היום לא תמיד נכון בעוד עשר שנים. אין טעם לשלול הכל מראש.

 

[AL212]

יש גבול דק בין הדברים

כלומר בין הקושי להבין ו/או לקבל משהו שזר ומוזר להם לבין פחד ורתיעה שמתבטאים גם באפלייה. זה יותר בעייתי כשיש חשיפה תקשורתית לא מחמיאה שגורמת ליצור הכללות וסטיגמות כלפי מיעוטים. במקרה של אסקסואלים זה לפחות לא קיים, כי אין חשיפה תקשורתית בכלל. במקרה של הומוסקסואלים, לפני 20 שנה בערך, רוב החשיפות התקשורתיות היו של דמויות שליליות ולא יציבות, ובמאמצים להעלאת המודעות הם הצליחו לשנות את התדמית בצורה דרסטית, דבר שהפחית את ההומופוביה. במקרה של טרנסג'נדרים, למשל, החשיפה הכמעט יחידה בארץ היא עדיין דנה אינטרנשיונל, אישה בעייתית (פרחה...) שלא מייצגת את הקבוצה וגורמת לנזק מתמשך. דוקא ההשוואה הכי נכונה נראית לי לביסקסואלים. הם לא מובנים, לא מאמינים להם, אפילו לא בתוך קהילת הלהט"ב, וגם אין שנאה כלפיהם מצד שני. יש תפיסה כזאת שאדם חייב להימשך למין אחד, שגברים ונשים הם יצורים כל כך שונים שאין מצב להימשך לשניהם. אני בכלל מאמין שלכל אדם יש פוטנציאל להימשך לכל אדם (לא מינית), כי אדם הוא הרבה מעבר למין. פשוט לא תמיד הדינאמיקה מתאימה, ולא תמיד אפשר להתעלות מעל החינוך המקובע שקיבלנו.

 

[מיס דייזי הופקינס]

כן ולא

זה נכון ששהראשון (קושי לקבל) הוא בדרך כלל תנאי הכרחי כדי להגיע לשני (רתיעה), אבל הכיוון ההפוך אינו מחוייב המציאות. כפי שכתבתי, אני חושבת שבראש ובראשונה יש כאן הבדל מהותי של פאסיביות לעומת אקטיביות. הרבה יותר קל להירתע ממעשה "לא נורמלי", מאשר להירתע מאי עשיית מעשה "נורמלי". האפשרות הראשונה גורמת לאנשים לדמיין מעשה שנראה להם דוחה / סוטה / נוגד את הדת שלהם וכו', בעוד שהאפשרות השנייה בעיקר גורמת להרמת גבה על איך אתה לא רוצה מה ש"כולם" רוצים. קבלי אנלוגיה שהגיתי זה עתה: דמייני את ההבדל בתגובות אם תספרי לאנשים שאת שונאת שוקולד ("מה?! איך אפשר?! אבל כולם אוהבים שוקולד!"

) לבין אם תספרי להם שאת נהנית לשים בפיתה שלך שוקולד עם חרדל וטחינה, למשל ("איייייכס!"

). את לא מסכימה איתי שהאפשרות השנייה מייצרת הרבה יותר סלידה מה"מוזרות" שלך?

 

[AL212]

אוקיי, מסכים עם האבחנות.

 

[מיס דייזי הופקינס]

וסליחה שפניתי אליך בלשון נקבה... ../images/Emo163.gif

התבלבלתי, חשבתי בטעות שאת התגובה שלך כתבה אחת מבנות הפורום...

 

[queen helen]

מיס דייזי:

כבר אמרתי לך כמה שאני אוהבת לקרוא את התגובות שלך? לו היית באה לפורום יותר, היית עושה לו רק טוב!

 

[מיס דייזי הופקינס]

../images/Emo9.gif

 

[star2o]

פשוט תתעלמי

מהן אלה אנשים שרק רוצים שתחיי על פי אמות המידה שלהם, ולמרות שהם יודעות טוב מאוד כי החיים המיניים שלהם די לא טובים, הם רוצים להפיל..בפח גם עוד נשים אחרות.. אז המשיכי בדרכך וסרבי להן בעדינות, תגידי להן שכרגע זה לא מתאים לך וזהו.. תמשיכ הלאה, אני שנים חיה בלי מין , ואף אחד לא צריך לדעת מזה.....

 

[מקמיקא]

דווקא נשמע לי שיש לך חברים די טובים...

אנשים שדואגים לך ומנסים לשדך לך מישהו הם עצמם מפחדים מלהגיע לגיל כזה בלי להיות נשואים, והם מנסים לעזור לך לא להגיע למצב כזה כי הם חושבים שגם את לא. אני חושב שהפתרון הוא או כמו שמישהו הציע, למצוא בן זוג א-מיני כדי להרגיע את הרוחות (הנה! יש לי חבר! שמחות!?!? ), או 'לצאת מהארון' בנוגע לא-מיניות. נראה שאת לא רוצה שידוכים בכלל, 'להתעצל' מלהצטרך לתת הסברים ארוכים זאת לא סיבה טובה לדעתי. חשוב קודם כל להיות עצמך מול האנשים שסביבך, ולא להסתיר מהם אמת רק כי את לא רוצה להכנס להסברים. יותר חושב שאנשים יראו אותך כמו שאת, לפחות לדעתי.