אם לא עכשיו, אימתי?
את מעל גיל חמישים (לפי הכרטיס שלך)
28 שנים נשואים
אין לך עניין לחיות איתו יותר, אין נושאים משותפים, חלל ושעמום אחד גדול.
לא יודע מה היה בינכם במשך החיים, אבל בהכללה את מילית את חובתך כרעיה ואם, אני מאמין שהילדים גדולים וכבר עזבו את הקן?
אני חושב שלפני שאת דואגת מה יגידו הילדים, תחשבי על עצמך ותעני לעצמך האם באמת חיים בלעדיו, לבד, יעשו לך טוב יותר מאשר חיים איתו.
אן את קרוצה מהחומר וחושבת שאת תפרחי יותר ותשני יותר טוב בלילה בלי להמשיך לחלוק איתו את חייך, סבבה.
אם את רק רוצה לברוח מאי נעימות אבל גם לא סגורה האם תפיקי מזה איזשהיא תועלת, או אז את בבעיה.
הילדים, לדעתי, בגיל כזה לא צריכים להיות פונקציה משמעותית לשיקולים שלך. הם אמורים להיות עסוקים בחיים שלהם כבר מאשר להתחרבש מה קורה בין אמא לאבא.
