מחפשת בריאות
New member
משבר קטן/הרהורי כפירה...
מצטערת שאני באה לכאן רק כשאני צריכה עזרה!
הפעם אני מחפשת בעיקר עידוד ומוטיבציה להמשך... וגם כמה שאלות...
תאומי היקרים בני חצי שנה כמעט. יונקים מלא. התחילו לטעום קצת מוצקים. הבת אוהבת והבן לא כ"כ. נראה לי שהוא לא מוכן עדיין...
פתאום זה נהיה שוב קשה... אחרי הקלה מאוד גדולה בחודשיים האחרונים. הקושי הוא בעיקר בימים דווקא. בלילות סידרנו את המיטה שלהם כך שתהיה מחוברת לצד שלי במיטה והם יכולים לינוק במהלך הלילה תו"כ שינה שלי וזה מעולה. אני נחה היטב! (כל מי ששואל אם אני ישנה בלילה לא מאמין...)
אני לא יודעת להגדיר מה בדיוק קשה, ואני תכלס לא בטוחה שזה קשור בהנקה.
יש לפעמים מצבים שהם לא רגועים ואז מגיעות המחשבות ו"הירהורי הכפירה". אולי הם רעבים? אולי החלב שלי באמת לא מספיק להם (כמו שהאחות בטיפת חלב אמרה, כמו שכל מני נשים מסביב אומרות לי)? לגבי הבת- אין לי ספק שהיא אוכלת טוב. היא התינוקת הכי שמנה שהיתה לי! תענוג... אבל הבן - הוא התינוק הכי רזה שהיה לי (כמו אבא שלו). אבל הם אוכלים את אותו האוכל. אז אני יודעת שאין לי מה לדאוג, ובכל זאת, אולי הוא צריך תוספת? הוא גם פחות רגוע ממנה לאחרונה. לפעמים כשאני באה להניק אותו הוא מתקפל לי אחורה. כמה להתעקש איתו? אולי זה בכלל גזים? אבל בגיל כזה יש עוד גזים? זה לא עד 3 חודשים? אולי אני אוכלת דברים לא טובים? אולי שיניים? צמחו לו כבר השתיים התחתונות...
ואחרי כל השאלות האלה שעולות בראש, בסוף ימים מתישים איתם, שהם לא רגועים ואני מציעה הנקה ולא תמיד הם רוצים, אני תוהה לעצמי אם להמשיך להניק אותם.
אבל ברור לי שאני רוצה להמשיך. ולא בשביל להוכיח לחמותי שאני מסתדרת מצויין (על המשבר הקודם שהיה לי לא כתבתי כי לא היה לי פנאי. חמי וחמותי היקרים (באמת יקרים!) ייעצו/המליצו/שאלו על מעבר למטרנה. הם דואגים לי שלא אשחק... כתבתי להם מכתב למה זה פשוט לא בא בחשבון. אולי אצרף אותו כאן מתישהו...). כי אני יודעת שזה מה שהם צריכים וגם ובעיקר כי אני יודעת כמה זה טוב לי וכיף לי ומתגמל אותי לעיתים קרובות. אבל עכשיו קשה.
אז עד עכשיו שפכתי ופרקתי קצת. תודה למי שקראה עד כאן...
ועכשיו כמה שאלות:
מה לעשות עם ההתקפלויות של התינוקי?
שכחתי לכתוב שהם עושים קקי לעיתים רחוקות יחסית (פעם ב4-5 ימים) ואני מרגישה שזה כואב לו. יש מצב שזה עצירות? יש משהו שיכול להקל על זה (תרופה כלשהי? עדיף משהו טבעי)? אולי תה קמומיל?
צמחו להם שיניים תחתונות - איך מלמדים אותם לא לנשוך אותי? שובבים...
מה המוצקים שהוספתם בשלב זה?
זהו נראה לי.
באמת תודה. עצם הכתיבה כבר עושה לי טוב...
מצטערת שאני באה לכאן רק כשאני צריכה עזרה!
הפעם אני מחפשת בעיקר עידוד ומוטיבציה להמשך... וגם כמה שאלות...
תאומי היקרים בני חצי שנה כמעט. יונקים מלא. התחילו לטעום קצת מוצקים. הבת אוהבת והבן לא כ"כ. נראה לי שהוא לא מוכן עדיין...
פתאום זה נהיה שוב קשה... אחרי הקלה מאוד גדולה בחודשיים האחרונים. הקושי הוא בעיקר בימים דווקא. בלילות סידרנו את המיטה שלהם כך שתהיה מחוברת לצד שלי במיטה והם יכולים לינוק במהלך הלילה תו"כ שינה שלי וזה מעולה. אני נחה היטב! (כל מי ששואל אם אני ישנה בלילה לא מאמין...)
אני לא יודעת להגדיר מה בדיוק קשה, ואני תכלס לא בטוחה שזה קשור בהנקה.
יש לפעמים מצבים שהם לא רגועים ואז מגיעות המחשבות ו"הירהורי הכפירה". אולי הם רעבים? אולי החלב שלי באמת לא מספיק להם (כמו שהאחות בטיפת חלב אמרה, כמו שכל מני נשים מסביב אומרות לי)? לגבי הבת- אין לי ספק שהיא אוכלת טוב. היא התינוקת הכי שמנה שהיתה לי! תענוג... אבל הבן - הוא התינוק הכי רזה שהיה לי (כמו אבא שלו). אבל הם אוכלים את אותו האוכל. אז אני יודעת שאין לי מה לדאוג, ובכל זאת, אולי הוא צריך תוספת? הוא גם פחות רגוע ממנה לאחרונה. לפעמים כשאני באה להניק אותו הוא מתקפל לי אחורה. כמה להתעקש איתו? אולי זה בכלל גזים? אבל בגיל כזה יש עוד גזים? זה לא עד 3 חודשים? אולי אני אוכלת דברים לא טובים? אולי שיניים? צמחו לו כבר השתיים התחתונות...
ואחרי כל השאלות האלה שעולות בראש, בסוף ימים מתישים איתם, שהם לא רגועים ואני מציעה הנקה ולא תמיד הם רוצים, אני תוהה לעצמי אם להמשיך להניק אותם.
אבל ברור לי שאני רוצה להמשיך. ולא בשביל להוכיח לחמותי שאני מסתדרת מצויין (על המשבר הקודם שהיה לי לא כתבתי כי לא היה לי פנאי. חמי וחמותי היקרים (באמת יקרים!) ייעצו/המליצו/שאלו על מעבר למטרנה. הם דואגים לי שלא אשחק... כתבתי להם מכתב למה זה פשוט לא בא בחשבון. אולי אצרף אותו כאן מתישהו...). כי אני יודעת שזה מה שהם צריכים וגם ובעיקר כי אני יודעת כמה זה טוב לי וכיף לי ומתגמל אותי לעיתים קרובות. אבל עכשיו קשה.
אז עד עכשיו שפכתי ופרקתי קצת. תודה למי שקראה עד כאן...
ועכשיו כמה שאלות:
מה לעשות עם ההתקפלויות של התינוקי?
שכחתי לכתוב שהם עושים קקי לעיתים רחוקות יחסית (פעם ב4-5 ימים) ואני מרגישה שזה כואב לו. יש מצב שזה עצירות? יש משהו שיכול להקל על זה (תרופה כלשהי? עדיף משהו טבעי)? אולי תה קמומיל?
צמחו להם שיניים תחתונות - איך מלמדים אותם לא לנשוך אותי? שובבים...
מה המוצקים שהוספתם בשלב זה?
זהו נראה לי.
באמת תודה. עצם הכתיבה כבר עושה לי טוב...
