אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
משבר שנות ה 40...
- פותח הנושא mish
- פורסם בתאריך
ולצאת מזה אפילו מחוזק.נעם איש יזרעאל
New member
אין דבר כזה אין סיבה.
לכל דבר יש סיבה. אתה, אולי, לא יודע מהי, אבל סיבה קיימת. אולי הנישואים שלכם לא כל כך טובים כמו שאתה חושב. אולי אתה פוגע בה באופן כלשהו והיא שתקה כל הזמן ועכשיו החליטה שהיא לא רוצה להמשיך. יכולות להיות המון סיבות. אני רק מעלה השערות. במיוחד שאתה אומר שהיא בוכה. זהו סימן מובהק לכך שיש סיבה. היא לא בוכה סתם.
לכל דבר יש סיבה. אתה, אולי, לא יודע מהי, אבל סיבה קיימת. אולי הנישואים שלכם לא כל כך טובים כמו שאתה חושב. אולי אתה פוגע בה באופן כלשהו והיא שתקה כל הזמן ועכשיו החליטה שהיא לא רוצה להמשיך. יכולות להיות המון סיבות. אני רק מעלה השערות. במיוחד שאתה אומר שהיא בוכה. זהו סימן מובהק לכך שיש סיבה. היא לא בוכה סתם.
אני לא חושב שהבנתם
אני הוא זה שבוכה כל הזמן (כבר חודשיים) וכן, יום אחד אחרי 17 שנה נמאסו עליה כל הלחצים הכלכליים והבעיות היום יומיות והיא רוצה שקט מהכל............... וכמובן זה נפל עלי ועל חיי הנישואין (כאילו שזאת התרופה...) ולא, אין שום סיבה מיוחדת כגון בעל מכה או אלימות מילולית או אבא חרא... או כל סיבה יותר מכל בעיות משפחתיות נורמליות שלא ניתנות לפיתרון..... וכן, אני בוכה ובוכה על ניתוק והרס המשפחה ללא כל הצדקה...........
אני הוא זה שבוכה כל הזמן (כבר חודשיים) וכן, יום אחד אחרי 17 שנה נמאסו עליה כל הלחצים הכלכליים והבעיות היום יומיות והיא רוצה שקט מהכל............... וכמובן זה נפל עלי ועל חיי הנישואין (כאילו שזאת התרופה...) ולא, אין שום סיבה מיוחדת כגון בעל מכה או אלימות מילולית או אבא חרא... או כל סיבה יותר מכל בעיות משפחתיות נורמליות שלא ניתנות לפיתרון..... וכן, אני בוכה ובוכה על ניתוק והרס המשפחה ללא כל הצדקה...........
אשתי רוצה חופש - ...הסיבות לכך הן..
אשתך לא סתם פתאום קמה והחליטה שנמאס לה מהכול, אתה חייב לתת לה לצאת לחופש לפחות לשבוע שתיקח את עצמה ותתרחק מהכל. קיימת סיבה ועוד איך, עכשיו אחרי שהיא יצאה מהבית,תעשה לעצמך חשבון נפש, האם העלת במשקל בשנים האחרונות ויש לך כרס כמו לאשה בחודש התשיעי. האם כאשר אתה מגיע הביתה מהעבודה כל מה שמעניין אותך זו ארוחת הערב ולאחר מכן אתה "רובץ" מול הטלביזיה, עם עתון ביד או בלעדיו ומדי פעם משמיע צעקה "שקט" לילדים.ואחרי חצי שעה כל הבית מתרומם מהנחירות שלך. האם כאשר אתה רואה טלביזיה "כדורגל או ספורט שהיא שונאת" היא עצמה שוטפת כלים, מקפלת כביסה,או תולה כביסה. אולי רק אולי היא מצפה שכאשר תבוא הביתה. ותראה כלים בכיור תיקח יוזמה תשטוף אותם ותנגב אותם. הרי זה גם הבית שלך. אולי היא רוצה לראות אותך עוזר לה עם הילדים אולי היא הייתה רוצה לראות אותך חוזר מהעבודה- כן מאוד עייף- בכל זאת יורד למטה עם הילדים כדי שהיא תוכל לשבת רבע שעה באמבט של מים ולתת לעצמה רגיעה רגע פרטי עם עצמה. אולי רק אולי יכול להיות שבמקום בעל יש לה בבית בזמן האחרון ילד נוסף, ומה שגרוע יותר חושב רק על עצמו ולא חושב על אף אחד חוץ ממנו. בדרך כלל באמצע החיים זו הסיבה הנפוצה ביותר למשבר בנישואים זו סיבה רצינית מאוד וחזקה מאוד שבגללה נשים קמות ועוזבות הכל. כי נמאס להן להיות משרתות גם של הילדים גם של הבעל. חשוב על כך לפני שאתה מתפלא מדוע היא קמה ועזבה דרך אגב סיבה נוספת לא פחות חשובה, האם יכול להיות שאתה כבר לא אותו קליבר במיטה כמו שהיית פעם, האם אתה עייף מכדי לגרום לה הנאה מלאה כאשר אתם מקיימים יחסי מין, אולי רק אולי היא כבר לא נהנית מיחסי המין אתך כי אתה לא עושה שום מאמץ רציני להביא גם אותה לסיפוק אלא מסתפק ב"לצלול עליה כמו אבן" ואז ליפול ממנה להסתובב ולהתחיל לנחור. חשוב על הדברים האלה ואני בטוחה שתבין בדיוק מדוע אשתך החליטה שנשבר לה מ- 17 שנות נישואין (עבדות?)
אשתך לא סתם פתאום קמה והחליטה שנמאס לה מהכול, אתה חייב לתת לה לצאת לחופש לפחות לשבוע שתיקח את עצמה ותתרחק מהכל. קיימת סיבה ועוד איך, עכשיו אחרי שהיא יצאה מהבית,תעשה לעצמך חשבון נפש, האם העלת במשקל בשנים האחרונות ויש לך כרס כמו לאשה בחודש התשיעי. האם כאשר אתה מגיע הביתה מהעבודה כל מה שמעניין אותך זו ארוחת הערב ולאחר מכן אתה "רובץ" מול הטלביזיה, עם עתון ביד או בלעדיו ומדי פעם משמיע צעקה "שקט" לילדים.ואחרי חצי שעה כל הבית מתרומם מהנחירות שלך. האם כאשר אתה רואה טלביזיה "כדורגל או ספורט שהיא שונאת" היא עצמה שוטפת כלים, מקפלת כביסה,או תולה כביסה. אולי רק אולי היא מצפה שכאשר תבוא הביתה. ותראה כלים בכיור תיקח יוזמה תשטוף אותם ותנגב אותם. הרי זה גם הבית שלך. אולי היא רוצה לראות אותך עוזר לה עם הילדים אולי היא הייתה רוצה לראות אותך חוזר מהעבודה- כן מאוד עייף- בכל זאת יורד למטה עם הילדים כדי שהיא תוכל לשבת רבע שעה באמבט של מים ולתת לעצמה רגיעה רגע פרטי עם עצמה. אולי רק אולי יכול להיות שבמקום בעל יש לה בבית בזמן האחרון ילד נוסף, ומה שגרוע יותר חושב רק על עצמו ולא חושב על אף אחד חוץ ממנו. בדרך כלל באמצע החיים זו הסיבה הנפוצה ביותר למשבר בנישואים זו סיבה רצינית מאוד וחזקה מאוד שבגללה נשים קמות ועוזבות הכל. כי נמאס להן להיות משרתות גם של הילדים גם של הבעל. חשוב על כך לפני שאתה מתפלא מדוע היא קמה ועזבה דרך אגב סיבה נוספת לא פחות חשובה, האם יכול להיות שאתה כבר לא אותו קליבר במיטה כמו שהיית פעם, האם אתה עייף מכדי לגרום לה הנאה מלאה כאשר אתם מקיימים יחסי מין, אולי רק אולי היא כבר לא נהנית מיחסי המין אתך כי אתה לא עושה שום מאמץ רציני להביא גם אותה לסיפוק אלא מסתפק ב"לצלול עליה כמו אבן" ואז ליפול ממנה להסתובב ולהתחיל לנחור. חשוב על הדברים האלה ואני בטוחה שתבין בדיוק מדוע אשתך החליטה שנשבר לה מ- 17 שנות נישואין (עבדות?)
אני לא חושב שהבנתם
אני הוא זה שבוכה כל הזמן (כבר חודשיים) וכן, יום אחד אחרי 17 שנה נמאסו עליה כל הלחצים הכלכליים והבעיות היום יומיות והיא רוצה שקט מהכל............... וכמובן זה נפל עלי ועל חיי הנישואין (כאילו שזאת התרופה...) ולא, אין שום סיבה מיוחדת כגון בעל מכה או אלימות מילולית או אבא חרא... או כל סיבה יותר מכל בעיות משפחתיות נורמליות שלא ניתנות לפיתרון..... וכן, אני בוכה ובוכה על ניתוק והרס המשפחה ללא כל הצדקה...........
אני הוא זה שבוכה כל הזמן (כבר חודשיים) וכן, יום אחד אחרי 17 שנה נמאסו עליה כל הלחצים הכלכליים והבעיות היום יומיות והיא רוצה שקט מהכל............... וכמובן זה נפל עלי ועל חיי הנישואין (כאילו שזאת התרופה...) ולא, אין שום סיבה מיוחדת כגון בעל מכה או אלימות מילולית או אבא חרא... או כל סיבה יותר מכל בעיות משפחתיות נורמליות שלא ניתנות לפיתרון..... וכן, אני בוכה ובוכה על ניתוק והרס המשפחה ללא כל הצדקה...........
קשה, אבל אולי זה לא הסוף?
שווה לחפש את הסיבה, אתה יודע מה? שווה אולי אפילו יותר למצוא ערוץ של תקשורת, דבר שאולי הוזנח ביחסים ביניכם. (ילדים יש? בני כמה?) אם יש ביניכם נתק תקשורתי מלא אולי יועץ יכול לעזור? תראה, לפרק משפחה זה לא דבר פשוט, לא קל (אני יודע את זה מידע אישי...) ולא בטוח, גם אם נמאס לה מכל הדברים שאמרת, שזה באמת מה שהיא רוצה... שווה למצוא את הדברים האמיתיים. כדי שלא להגרר לטעויות. נסה למצוא דרך לדבר עם אשתך. כדאי לכם. שלך, האלי.
שווה לחפש את הסיבה, אתה יודע מה? שווה אולי אפילו יותר למצוא ערוץ של תקשורת, דבר שאולי הוזנח ביחסים ביניכם. (ילדים יש? בני כמה?) אם יש ביניכם נתק תקשורתי מלא אולי יועץ יכול לעזור? תראה, לפרק משפחה זה לא דבר פשוט, לא קל (אני יודע את זה מידע אישי...) ולא בטוח, גם אם נמאס לה מכל הדברים שאמרת, שזה באמת מה שהיא רוצה... שווה למצוא את הדברים האמיתיים. כדי שלא להגרר לטעויות. נסה למצוא דרך לדבר עם אשתך. כדאי לכם. שלך, האלי.
הלואי והייתי
יכול למצוא פיתרון.............. הלואי והייתה מעוניינת ללכת ליעוץ........... היא פשוט בנתה איזה חומה ולא מעוניינת לשמוע מאף אחד כלום.......... אני עוזב את הבית בעוד שבועיים ומקווה מאוד שבזמן שהיא תשאר לבד עם הילדים ( בני 22 19 14 כשאת הגדולה חיתנו לפני 3 חודשים.....) היא תבין שהיא עדיין רוצה אותי ואת חיק המשפחה.......... אמרתי לה שאני אחזור אם היא רוצה מתי שהיא תרצה.........עד הרגע שאני אדע שהיא יצאה עם מישהו אחר.......אז היא לא תראה אותי יותר לעולם... אני עדיין תקווה..... ובוכה....
יכול למצוא פיתרון.............. הלואי והייתה מעוניינת ללכת ליעוץ........... היא פשוט בנתה איזה חומה ולא מעוניינת לשמוע מאף אחד כלום.......... אני עוזב את הבית בעוד שבועיים ומקווה מאוד שבזמן שהיא תשאר לבד עם הילדים ( בני 22 19 14 כשאת הגדולה חיתנו לפני 3 חודשים.....) היא תבין שהיא עדיין רוצה אותי ואת חיק המשפחה.......... אמרתי לה שאני אחזור אם היא רוצה מתי שהיא תרצה.........עד הרגע שאני אדע שהיא יצאה עם מישהו אחר.......אז היא לא תראה אותי יותר לעולם... אני עדיין תקווה..... ובוכה....
ביבי ידידי (הוירטואלי, אז מה?)
מה שהיא עשתה/בנתה, היא עשתה. ועל זה היא מחליטה. (במאמר מוסגר אני יכול לגלות לך שאנשים בונים סביבם חומה כדי שלא להיפגע) מה אתה מחליט לעשות, זו החלטה שלך ורק אתה אחראי לה. הן להחלטה והן לתוצאותיה. עצה שאני יכול להציע לך מנסיון אישי, במקום לעזוב את הבית בעוד שבועיים (אלא אם זה מה שאתה רוצה לעשות, אבל לא ככה התרשמתי) נסה להגיד לה: ``אני לא הולך לשום מקום יקירתי (או בלי יקירתי) זה הבית שלי ופה אני נשאר. אם יהיה טוב ביחד, נהדר. ואם יהיה רע, מה לעשות. אבל בין אם כך או כך, אני לא הולך לשום מקום. זה הבית שלי. זה המקום שלי. פה אני נשאר.`` כשאני אמרתי את זה לאשתי לפני חמש שנים בערך (אולי יותר כבר?) היא כעסה מאד, אבל זה ניער אותה וזה הביא לנו עוד שנים של חיים משותפים, עד שאני החלטתי (וגם היא בעקבותי) שעדיף לפרק את החבילה. אבל בשום שלב לא ישבתי לבכות על מר גורלי. נכון שהיו לא מעט רגעים שבכיתי. כי כאב, כי היה קשה, אבל בכל פעם שמצאתי שמתי את עצמי פסיבי כך, התעשתתי ובחרתי לי כיוון. החיים לא עוצרים. אם לא תשב אתה ליד ההגה של חייך, מישהו אחר ישב שם. ולא בטוח שהוא יוביל אותך לאן שאתה רוצה להגיע. קח אחריות, לך לטיפול/ייעוץ או כל אמצעי אחר שיעזור לך לבחור את הכיוון שבו אתה רוצה ללכת, במקום להיגרר אחרי כיוונים שמישהו בוחר בשבילך. שלך, האלי.
מה שהיא עשתה/בנתה, היא עשתה. ועל זה היא מחליטה. (במאמר מוסגר אני יכול לגלות לך שאנשים בונים סביבם חומה כדי שלא להיפגע) מה אתה מחליט לעשות, זו החלטה שלך ורק אתה אחראי לה. הן להחלטה והן לתוצאותיה. עצה שאני יכול להציע לך מנסיון אישי, במקום לעזוב את הבית בעוד שבועיים (אלא אם זה מה שאתה רוצה לעשות, אבל לא ככה התרשמתי) נסה להגיד לה: ``אני לא הולך לשום מקום יקירתי (או בלי יקירתי) זה הבית שלי ופה אני נשאר. אם יהיה טוב ביחד, נהדר. ואם יהיה רע, מה לעשות. אבל בין אם כך או כך, אני לא הולך לשום מקום. זה הבית שלי. זה המקום שלי. פה אני נשאר.`` כשאני אמרתי את זה לאשתי לפני חמש שנים בערך (אולי יותר כבר?) היא כעסה מאד, אבל זה ניער אותה וזה הביא לנו עוד שנים של חיים משותפים, עד שאני החלטתי (וגם היא בעקבותי) שעדיף לפרק את החבילה. אבל בשום שלב לא ישבתי לבכות על מר גורלי. נכון שהיו לא מעט רגעים שבכיתי. כי כאב, כי היה קשה, אבל בכל פעם שמצאתי שמתי את עצמי פסיבי כך, התעשתתי ובחרתי לי כיוון. החיים לא עוצרים. אם לא תשב אתה ליד ההגה של חייך, מישהו אחר ישב שם. ולא בטוח שהוא יוביל אותך לאן שאתה רוצה להגיע. קח אחריות, לך לטיפול/ייעוץ או כל אמצעי אחר שיעזור לך לבחור את הכיוון שבו אתה רוצה ללכת, במקום להיגרר אחרי כיוונים שמישהו בוחר בשבילך. שלך, האלי.
איש יקר
אם אשתך רוצה שתלך תלך הרי להיות לא רצוי זה הדבר הנורא ביותר ייתכן שמבחוץ תתגעגעו אחד לשני תתחילו מערכת יחסים חדשה אולי אפילו תחזרו אחד אחרי השני פתאום כל המחוייבויוות היום יומיות לא יהיו חלק משגרתכם המשותפת אשתך תגלה שבגיל ארבים כל הגברים הטובים תפוסים או יוצאים עם בנות 18 ואז היא אותי תתחיל לחשוב על מה היה לה בידיים תן לה את המרחק צא לה מהחיים גם כך תאלצו להפגש עד סוף ימי חייכם בגלל הילדים אז תנסה להיות אתה בקשר ממרחק אולי הרומנטיקה תשוב בהצלחה
אם אשתך רוצה שתלך תלך הרי להיות לא רצוי זה הדבר הנורא ביותר ייתכן שמבחוץ תתגעגעו אחד לשני תתחילו מערכת יחסים חדשה אולי אפילו תחזרו אחד אחרי השני פתאום כל המחוייבויוות היום יומיות לא יהיו חלק משגרתכם המשותפת אשתך תגלה שבגיל ארבים כל הגברים הטובים תפוסים או יוצאים עם בנות 18 ואז היא אותי תתחיל לחשוב על מה היה לה בידיים תן לה את המרחק צא לה מהחיים גם כך תאלצו להפגש עד סוף ימי חייכם בגלל הילדים אז תנסה להיות אתה בקשר ממרחק אולי הרומנטיקה תשוב בהצלחה
הספייס זה רק התרוץ
לא מפרקים מסגרת זוגית של 17 שנה בגלל סיבה אחת. זה אוסף של סיבות אחת על השניה כמו מגדל קלפים. ואז הוא מתמוטט. ואם הוא יחזור אחורה ויבדוק הוא יגלה שהכתובת היתה על הקיר. הוא פשוט לא קרא אותה בזמן. במקום לבכות צריך לאזור את כל הכוחות ולנסות לאחות את הקרעים. צריך לבדוק איתה אם נשארה עוד אהבה ואם כן-לעבוד על זה ודחוף. יעוץ זוגי דבר ראשון. והתוצאה יכולה להיות חזרה יחד או לחילופין הבנה של הקרע ופירוק המסגרת בצורה שתפחית כמה שאפשר את הכאב.
לא מפרקים מסגרת זוגית של 17 שנה בגלל סיבה אחת. זה אוסף של סיבות אחת על השניה כמו מגדל קלפים. ואז הוא מתמוטט. ואם הוא יחזור אחורה ויבדוק הוא יגלה שהכתובת היתה על הקיר. הוא פשוט לא קרא אותה בזמן. במקום לבכות צריך לאזור את כל הכוחות ולנסות לאחות את הקרעים. צריך לבדוק איתה אם נשארה עוד אהבה ואם כן-לעבוד על זה ודחוף. יעוץ זוגי דבר ראשון. והתוצאה יכולה להיות חזרה יחד או לחילופין הבנה של הקרע ופירוק המסגרת בצורה שתפחית כמה שאפשר את הכאב.
יערושי החמודונת
New member
כיף ביחד
מה שרואים מכאן לא רואים משם. לכל אחד ולכל זוג יש רגעים בחיים של ``משבר``. שהשגרה אוכלת כל חלקה טובה וצריך לשנות פאזה. ``ביחד אבל קצת אחרת``. נסו למצוא פעילויות משותפות שיהיו כיפיות לשניכם ורק לשניכם. למשל: שחייה, משחק ברידג`, לשלוח את הילדים לסוף שבוע ולהישאר בבית לראות סרטים כיפים ולבשל ביחד. לצאת ספונטנית לצימר ולצאת ממנו רק כדי לאכול... נסה להיות יצירתי. כנראה שאחרי כל כך הרבה שנים חייבים להוסיף פלפל לזוגיות.
מה שרואים מכאן לא רואים משם. לכל אחד ולכל זוג יש רגעים בחיים של ``משבר``. שהשגרה אוכלת כל חלקה טובה וצריך לשנות פאזה. ``ביחד אבל קצת אחרת``. נסו למצוא פעילויות משותפות שיהיו כיפיות לשניכם ורק לשניכם. למשל: שחייה, משחק ברידג`, לשלוח את הילדים לסוף שבוע ולהישאר בבית לראות סרטים כיפים ולבשל ביחד. לצאת ספונטנית לצימר ולצאת ממנו רק כדי לאכול... נסה להיות יצירתי. כנראה שאחרי כל כך הרבה שנים חייבים להוסיף פלפל לזוגיות.
חברת ביטוח
כאשר שני אנשים צעירים, בחור ובחורה נישאים - יש להם איזה שהוא מכנה משותף, איזה עניין משותף אחד בשני, לעיתים קוראים לזה אהבה... במשך שנות הנישואים, מתפתח כל אחד מבני הזוג בכוון כזה או אחר ונוצרים לאט לאט, בזחילה, בלי שנרגיש פערים שמחמת העיסוק בגידול הילדים, פיתוח הקרירה וכו` וכו` והחשוב ביותר חוסר מודעות וחוסר תקשורת הכוללת בתוכה כנות ופתיחות - אנחנו פשוט לא שמים לב לזה ויום אחד ..טראח!! אנחנו חווים את ה``פתאום``!! את הפתאום שבעצם נוצר לאט לאט. הילדים גדלים, יש יותר זמן להביט אל עצמנו ואל הזוגיות - דבר שלא נעשה במשך שנות נישואים רבות. פיתרון? מה עושים? פשוט עוצרים ומסתכלים, משתדלים לא להיכנס לפניקה שהיא אבות אבותיה של אובדן עשתונות ותגובות הסטריות שכמו כל טובע שמטלטל ידיו לכל כיוון ומאיץ בכך את טביעתו. זיכרו, הלחץ, ההסטריה, התגובות הלא שקולות, ההאשמות הדדיות הם הם שגורמים נזק כמעט בלתי הפיך מעבר לקושי הקיים בלאו הכי!! כאשר מבינים שהתהליך הזה הוא בלתי נמנע ואין בו ``אשמים`` - רק אז מפנים את האנרגיה לכוון של בחינה אמיתית של המצב במקום להטחת האשמות וחיפוש אשמים ותירוצים. לעיתים, אם הפער שנוצר הוא לא בלתי ניתן למילוי ואם התקשורת מבוססת על כנות, אמפטיה ופתיחות - יש אפשרות להצליח ולבחון מחדש את מערכת היחסים, רמת הציפיות ואת המקום שכל אחד מבני הזוג הגיע אליו במשך הזמן דבר שכאמור לא נעשה בעיתו... ואז...או שמצליחים למצוא שוב עניין ותמיכה הדדית או שלא... וזאת עד שתקום חברת ביטוח לענייני נישואים.
כאשר שני אנשים צעירים, בחור ובחורה נישאים - יש להם איזה שהוא מכנה משותף, איזה עניין משותף אחד בשני, לעיתים קוראים לזה אהבה... במשך שנות הנישואים, מתפתח כל אחד מבני הזוג בכוון כזה או אחר ונוצרים לאט לאט, בזחילה, בלי שנרגיש פערים שמחמת העיסוק בגידול הילדים, פיתוח הקרירה וכו` וכו` והחשוב ביותר חוסר מודעות וחוסר תקשורת הכוללת בתוכה כנות ופתיחות - אנחנו פשוט לא שמים לב לזה ויום אחד ..טראח!! אנחנו חווים את ה``פתאום``!! את הפתאום שבעצם נוצר לאט לאט. הילדים גדלים, יש יותר זמן להביט אל עצמנו ואל הזוגיות - דבר שלא נעשה במשך שנות נישואים רבות. פיתרון? מה עושים? פשוט עוצרים ומסתכלים, משתדלים לא להיכנס לפניקה שהיא אבות אבותיה של אובדן עשתונות ותגובות הסטריות שכמו כל טובע שמטלטל ידיו לכל כיוון ומאיץ בכך את טביעתו. זיכרו, הלחץ, ההסטריה, התגובות הלא שקולות, ההאשמות הדדיות הם הם שגורמים נזק כמעט בלתי הפיך מעבר לקושי הקיים בלאו הכי!! כאשר מבינים שהתהליך הזה הוא בלתי נמנע ואין בו ``אשמים`` - רק אז מפנים את האנרגיה לכוון של בחינה אמיתית של המצב במקום להטחת האשמות וחיפוש אשמים ותירוצים. לעיתים, אם הפער שנוצר הוא לא בלתי ניתן למילוי ואם התקשורת מבוססת על כנות, אמפטיה ופתיחות - יש אפשרות להצליח ולבחון מחדש את מערכת היחסים, רמת הציפיות ואת המקום שכל אחד מבני הזוג הגיע אליו במשך הזמן דבר שכאמור לא נעשה בעיתו... ואז...או שמצליחים למצוא שוב עניין ותמיכה הדדית או שלא... וזאת עד שתקום חברת ביטוח לענייני נישואים.
תקנו אותי אם אני טועה...
מה קשורה הזוגיות למשבר גיל הארבעים? הרי יכול להיות משבר גם בגיל 30 וגם בגיל 60 נכון שרוב המשברים קורים סביב גיל הארבעים אבל לא חושבת שהם קשורים לגיל הזה. טעיתי או שאני לא במקום הנכון? וכן , מיש...אפשר לעבור את משבר גיל הארבעים בשלום. ולידיעתך , אני עוברת את ה``משבר`` הנ``ל... אבל לומדת מכל יום יותר ויותר... לומדת לשרוד. לומדת להתחזק. לומדת לאהוב את בעלי יותר ויותר. לומדת להעריך/ץ את בעלי מיום ליום. לומדת המון. שמחה שאני עוברת את הגיל הזה. אם מישהו רוצה להינות מגיל טוב - זה הגיל. אהובה
מה קשורה הזוגיות למשבר גיל הארבעים? הרי יכול להיות משבר גם בגיל 30 וגם בגיל 60 נכון שרוב המשברים קורים סביב גיל הארבעים אבל לא חושבת שהם קשורים לגיל הזה. טעיתי או שאני לא במקום הנכון? וכן , מיש...אפשר לעבור את משבר גיל הארבעים בשלום. ולידיעתך , אני עוברת את ה``משבר`` הנ``ל... אבל לומדת מכל יום יותר ויותר... לומדת לשרוד. לומדת להתחזק. לומדת לאהוב את בעלי יותר ויותר. לומדת להעריך/ץ את בעלי מיום ליום. לומדת המון. שמחה שאני עוברת את הגיל הזה. אם מישהו רוצה להינות מגיל טוב - זה הגיל. אהובה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.