משדרים עכשיו פרק שאני לא אוהבת -טרצ'ווד

[ארצנוהקטנטונת]

משדרים עכשיו פרק שאני לא אוהבת -טרצ'ווד

בYES
Children of the earth
הפרק היחיד שאני לא אוהבת בסדרה.
אמנם היא יותר למבוגרים אבל גם לנו <המבוגרים> יש גבולות.

 

[הכיבשה]

זה לא פרק - זו עונה של 5 פרקים

וזו העונה הכי טובה שיצאה לטורצ''ווד.
שתי העונות הראשונות היו יותר מידיי ספין אוף של הדוקטור והעונה הרביעית התחילה טוב ואז הפכה אמריקאית מידיי ואיבדה את כל הכיוון שלה. (שלא לדבר על זה שהם החליטו לשנות עובדות מאוד חשובות רק כדי שזה יתאים לתסריט ההזוי שלהם!)

 

[ארצנוהקטנטונת]

צודקת כמובן זה השם של העונה

הם משדרים את הפרק האחרון (פשוט אין שמות, יום החמישי?) שגרם לי להתעצבנות קשה.
התעצבנות על שצפיתי בכל העונה וזה הסוף שלה.
אני אישית מציעה לדלג על כל העונה עקב מפח הנפש והבעסה של הסוף
אבל אולי זה רק אני...

 

[Beautifully Tragic]

 

[shaharEB]

לא אהבת את כל העונה ? או את הפרק האחרון שלה.?

וכשאת אומרת באסה את מתכוונת למוות של יאנטו

?
לזה שג'ק עוזב את גוון וריס , שג'ון פרובישר הרג את המשפחה שלו והתאבד

?
לזה שה4-5-6 אכן לקחו ילדים לצרכים המשונים שלהם ..

?

כן כן כן, העונה הייתה עצובה ומזעזעת, אבל עם זאת היא הייתה לפי דעתי מעולה ,במיוחד בגלל כל הדברים האלה.
היא הייתה שונה מהשתיים שקדמו לה, ואולי הייתה יכולה להיות אחלה של סיום לסדרה..
אבל אז באה העונה ה4 האמריקאית-שואתית והרסה גם את זה ...!

 

[ארצנוהקטנטונת]

הסדרה היתה טובה אבל

כמו שרשמתי הייתי מוותרת בגלל הסוף
גם לדעתי היה טוב אבל הסוף היה דוחה. מיותר. מספיק היה להרוג את ינטו וכבר היינו מזועזעים. למה גם וגם וגם?
כל מה שרשמת נוראי אבל הכי זעזע אותי זה שכל העונה הזו היתה עמוסה באלימות נגד ילדים והקרבתם
והשיא שג'ק הקריב את הנכד שלו
כשבא לי להזדעזע אני קוראת ספרי שואה. כבר מסודרת, תודה. תשאירו את הילדים בצד.

 

[shaharEB]

שכחתי את ההכי נורא

שג'ק מקריב את הנכד שלו

מסכימה, זה מחריד ומזעזע ונוגע בעיקר בילדים [שזו בדיוק הבעתיות],
אבל אם כבר שואה- עונה 4 הרבה יותר מחרידה ובולטת בזה .

 

[מוגלי7]

אני ממש לא מסכים

עונה 4 בכוח דחפה התייחסויות לשואה, אבל זה היה יותר מידי עשוי, יותר מידי הוליווד ולא הרגשתי שום זעזוע. (אני מניח שאת מתכוונת למשרפות ולסצנה ש-וורה נשרפת) בעונה 3 זה היה הרבה יותר חזק לדעתי.

 

[shaharEB]

מחריד מבחינה שואתית. 4 לוקחת בהרבה,

מחרידה מבחינה כללית ומזעזעת וכואבת עונה 3.
אבל למרות שעונה 4 הייתה הוליוודית בצורה מעצבנת,
השואה בהגדרה, הסימנים של השואה, המשרפות, קטלוג האנשים , זה לגמרי עונה 4.

 

[ארצנוהקטנטונת]

בדיוק.

כמו הפרצופים המנותחים והשיניים הזוהרות שלהם ככה גם העלילות- יותר מדי עשויות בהרבה מקרים
זה היה נורא (כן, משרפות...) אבל לא משאיר משקעים אלא בידור חולף
עונה 3 עושה רע ולא בידור חולף קתרזיס או התרגעות. בפרק האחרון נעלם הבידור (entertainment)

הגדרת ויקיפדיה לבידור:
בידור הוא תחום תרבותי המספק לאנשים הנאה או התרגעות. הקהל יכול להנות מבידור באופן פאסיבי, לדוגמה בצפיה בטלוויזיה, או באופן אקטיבי, כמו במשחק. בידור, כולל את ענפי אמנות הבמה והרחוב. גם טלוויזיה, קולנוע, רדיו, עיתונות ומשחקי מחשב עשויים לשמש לבידור.
למרות שמו המרמז על הומור, ענף הבידור לא כולל רק תכנים בעלי תוכן הומוריסטי או מצחיק, אלא גם דרמה, מתח, אימה וכו'

 

[pennylane11]

אני דיי אהבתי אותה, האמת.

הראשונות באמת הרגישו כמו ספין-אוף של דוקטור הו אבל בעיניי כן יש בהן דברים מעולים והסדרה היא כן, בסופו של דבר, ספין אוף של דוקטור הו.
השלישית הייתה מאוד אחרת. היא הייתה הרבה יותר כבדה, זה נכון, אבל יש בה הרבה מעבר. מאוד אהבתי שם צד אחר של הדמויות שכבר הכרנו, המוות של יאנטו שהיה עצוב נורא, הסצנות הקשות של ג'ק... בסופו של דבר אחרי הכל, זאת עונה קשה, וזה פרק קשה, אבל זה כן טוב בעיניי, ואפילו מאוד. ובמיוחד בהשוואה לעונה ארבע שבאה אחרי זה...

 

[ארצנוהקטנטונת]

יש סרטים/ספרים/סדרות שמראש אני מסננת

זה משהו שלמדתי לעשות. מאז שאני אמא סף הרגישות מאוד עלה
אין לי בעיה עם דם זומבים ויצורי חלל. יש לי בעיה עם מוסריות האדם (אם הצלחתי להבין את עצמי נכון

)
דוגמאות נוספות לדברים שביאסו אותי ברמות זה הספר על העוורון (מאז מחרימה את הסופר) והסרט לשבור את הגלים (בכללי אני די מחרימה דרמות)
אני צופה/קוראת בשביל להנות ואם שבוע אחר כך אני עדיין חושבת כמה עצוב אז זה לא בשבילי
אני חושבת שעניין הילד זעזע אותי בעיקר אבל גם ינטו
אבל בכלל יש שם מן רוע כזה של אנשים ורוע של פתרון
את יודעת, לעונה הרביעית הגעתי כל כך בהרגשת איכס שדווקא היא מצאה חן בעייני . העלילה היתה די מופרכת. בנוסף לדעתי מרוב שהסוף בשלישית היה כל כך נורא הם בחרו שמי שיקריב את עצמו יהיה דמות כל כך שפלה (פדופיל רוצח) שממש נרגיש טוב שהקריב עצמו ולרגע לא נתבאס.
ואני מאוד אוהבת את גוון.

 

[הכיבשה]

אני חושבת..

שמראש טורצוו'ד נועדה להיות יותר אפלה מהדוקטור, בדיוק כמו שהרפתקאותיה של שרה ג'יין מיודעת יותר לילדים.
בעונה השלישית הם לקחו את זה באמת צעד אחד קדימה ושיחקו על כל העצבים הרגישים שלנו. החל מאיבוד דמות אהובה ויקרה וכלה בהקרבת ילדים. בסופו של דבר אם מסתכלים על זה בצורה אובייקטיבית - כן, זאת עונה מזעזעת. אבל הצורה שבה היא מעבירה את הזעזוע הזה היא כל כך טובה שלדעתי מדובר בהחלט ביצירת מופת.
לעומת העונה הרביעית, שניסתה גם ליצור את אותו אפקט זעזוע כשלה בדרך בגלל הצורך של היוצרים החדשים להיות יותר מינסטרים. אפשר להגיד שהעונה השלישית בהחלט מיועד לאוהדים בלבד בעונה העונה הרביעית מתאימה לקהל הרחב.
בסופו של דבר, ספר או סרט או סדרה שגורמים לך לחשוב עליהם אחר כך בצורה מעמיקה ולהמשיך להתמודד עם הרגשות שהן יצרו בך גם הרבה אחרי שהוא נגמר - זה רק אומר שהם עשו את עבודתם כהלכה.

להבדיל כדוגמא מתופעת הריאליטי שבה הכוכבים נעלמים מהתודעה שלנו באותה מהירות שבה הופיעו.

 

[TheLastDayofSummer]

יוצא אצלי שבסופו של דר היוצרים האהובים עלי ושאני ממשיכה לזכור ולדבר עליהם, הם גם אילו שגרמו לי לחשוב שבועות אחרי ...

לגבי העונה ה3 לא היתה לי סבלנות לראות הכל וצפיתי רק בפרק האחרון, הפסקתי לצפות בסידרה אחרי כמה פרקים בלבד.

 

[ארצנוהקטנטונת]

בואי נסכים לא להסכים

כמו שציינתי- אני מחפשת בבידור משהוא שלא יעורר את החרדות שלי (מות בן זוג, הילדים מתים וכו)
אין לי בעיית קטסטרופות אבל שיהיו בצורה יותר הוליוודית? דוקטור הו כבר 7 עונות יוצר פרקי קטסטרופות אבל אף פעם לא מזעזע.
אני מאוד אוהבת ספרים/סרטים שגורמים לי לחשוב. חשיבה חיובית. או סקרנית. לאחרונה אהבתי למשל את הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם.

אגב הפסקתי גם לראות מחשבות פליליות Criminal Minds בגלל יותר מדי פרקים שבמקום להנות רק הזדעזעתי. אין בעיה בזעזוע. יש בעיה כשאין איזון בין זעזוע להנאה (הנאה יכולה לבוא נניח מחריפות לשון, חריפות שכל כמו של שרלוק, גורמי הפתעה בסיפור מוסיקה טובה, צילום מרהיב וכו)
אני לא צופה הרבה בטלויזיה , מורידה דברים שאני אוהבת , צופה בדר"כ תוך כדי דברים אחרים. היוצא מהכלל זה דוקטור הו שזוכה לכל תשומת הלב ומשטרת האופנה (כל אחד והשריטות שלו

)