משהו .. אשמח לתגובות..

[סתם אני...]

משהו .. אשמח לתגובות..

משקה… מאז שהייתי קטן ..רציתי אותו כל כך רציתי .. ואף פעם לא נתנו לי .. המשקה האסור .. ככה קראו לו בבית שלי .. רק לאמא ואבא מותר.. אחי הגדול תמיד צחק עלי כי כ``כ רציתי אותו אבל לי לא היה אכפת .. לא אכפת מכלום רק לטעום ממנו רק קצת טיפה אחת .. הוא תמיד היה מונח על המדף העליון בבקבוק סגול מאחורי המר.. המר לא יודע מה זה היה אבל הוא היה מר .. ממש מר .. מאז אני לא אוהב מר.. מאחוריו תמיד בצבץ הזה.. זה שתמיד רציתי.. שאף פעם לא נתנו לי.. אם חושבים על זה אף פעם לא ראיתי את ההורים שלי שותים ממנו .. המשקה בבקבוקו הסגול תמיד היה מונח על השולחן בזמן הארוחה .. מהפנט כזה .. נראה לי ששמו אותו שם בכוונה .. ללמד אותי מן לקח חינוכי .. כמו בכל תוכניות הטלויזיה בבוקר... איך ששנאתי אותן .. ובכל מקרה איזה זקן יבקש ממני להעביר אותו את הכביש?? אצלי בבית לא היו כבישים .. ואני גם לא יצאתי הרבה.. אם חושבים על זה .. אני לא ממש זוכר מתי יצאתי בכלל.. מה זה משנה ..נחמד להיות בבית .. זה כיף לשבת על הספה ולבהות בבקבוק המיוחל .. כשאני אגדל ידעתי שגם אני אקבל אותו .. במו שאבא קיבל מסבא .. מן בקבוק משולש וסגול .. אמא ואבא .. את אבא אולי אתם מכירים .. אלוהים..אם שמעתם עליו .. יצאו מהבית יום אחד .. נראה לי שזה היה לפני איזה כמה שנים.. והייתי פשוט חייב.. לקחתי את הבקבוק וריחו היה כ``כ מתוק.. לגמתי ממנו .. שתיתי את כולו .. מן חום מוזר הקיף אותי.. ואור כזה שרואים רק בסרטים.. .... ונרדמתי אחר כך כשהתעוררתי ניסיתי להסתיר... מילאתי את הבקבוק במים שאבא לא יכעס ואמא לא תבכה .. אבל הם לא חזרו הבייתה אז ... זה לא שינה לי... ואני הייתי שמח.. כי אני יודע .. מה הטעם של המשקה האסור... מתישהו כששכבתי על הספה בוהה עדיין בבקבוק.. שמעתי את אבא קורא לי ועניתי .. אבל אבא לא שמע .. ועניתי שוב .. חיפשתי אותו ולא מצאתי.. מזמן לא ראיתי אותו .. וגם לא את אמא.. { אבל הבקבוק עדיין היה אצלי יום אחד .. ראיתי משהו מבצבץ מתחת לבקבוק .. הוצאתי אותו וקראתי .. ``..והשתייה ממשקה זה עלולה לסכן ........ יקום ... וכל .... אשר שוכנים.......... על החתום ... שליט ה`` השאר היה מחוק ..} מאז הזמן עבר ואני עדיין ילד .. בינתיים בנו פה כבישים .. ויש כל מיני יצורים מוזרים שהולכים פה .. קוראים לעצמם בני אדם .. והבית שלי ..התפרק לפני הרבה זמן.. ביחד עם האור החזק... כמה זמן אחרי זה הסתבר שהוא היה .. פיצוץ .. לפחות זה מה שאומרים פה קראתי על זה..במשהו שנקרה עיתון... אם אתם מכירים... אני כבר יודע למה היה כ``כ חם ורועש.... מעניין מתי הם יגלו.....

 

[כריסטיאנה]

לשלם את המחיר

ואיך זה לחיות עם האשמה? זה משנה לך בכלל? האם התאווה גדולה מהמוסר? האם האיסור מגדיל את הרצון עד לכדי איבוד חושים וכל הבדל בין נכון ללא נכון? אתה שואל את עצמך מידי פעם מה היה קורה אם לא...אם לא היינו משמידים את עצמנו,ואולי האזו לא קיימת בכלל אחרי הכל אנחנו בני אדם עם נטייה להרס עצמי...להרוס את עצמך זה קל, להתחבר לשאיפות הכי גדלוות שלך,הכי אסורות שנימצאות במרחק נגיעה ושלושים שנות אור. אבל הרס כללי, של כולנו, שלי? אז אתה האשם..באמת אל ידעתי מי גרם לזה..לפחות עכשיו יש על מי להפיל את הכל...ואל תחשוב לרגע שעל טעויות לא משלמים.

 

[A-naT]

תגובה שונה קצת

אהבתי את זה מאוד, דווקא. אני לא חושבת שמה שמעבירים פה זה אשמה, והקטנוניות של מי גרם למה ולמה, אני חושבת שמדובר פה על תמימות של ילד,וסקרנות, ותשוקה לדבר לא ידוע, אולי דווקא כי הוא אסור. אולי הסיפוק שלאחר המעשה שנוי למחלוקת. אבל לפי דעתי, הוא מתאים סביר ומתקבל פה.... אולי כי זה פשוט המציאות.

 

[Shay20]

אהבתי נורא

ולא כל סיפור זה איזופוס, לא לכל דבר יש משהו מאחורי זה, וגם עגנון היה מתהפך בקבר על חלק מהדברים שאמרו עליו. נורא יפה, ולא צורך להיכנס לעומק מדי לפעמים. זה לא שזה מסוכן, פשוט, אין שם עומק.

 

[רותי ב.]

הסקרנות שהרגה את החתול (-;

אני חושבת שגם אני הייתי מתפתה לשתות את המשקה הפלאי בבקבוק הסגול, בעיקר אם כל הזמן פעם ב... היו מטפטפים לי שאסור לגעת, ואסור לשתות, ושפעם... אזכה והוא יעבור אלי... בקיצור, אהבתי את הסיפור

 

[סתם אני...]

תודה רבה לכל התגובות יש לי שאלה..

ושאלה לי אליכם .. האים כדאי לי להגיש את הסיפור הזה לתחרות .. או שפשוט חבל על האכזבה? שוב תודה .. שלכם לינדה.

 

[רותי ב.]

לדעתי,

זה מאד תלוי איזו מין תחרות זו. תחרות בבית ספר, בין-שכבתית או אפילו משותפת למספר בתי ספר למשל, היא לא אותו דבר כמו נגיד (נותנת דוגמא ממשהו שראיתי לפני מספר חודשים) איזו קרן בחיפה שרוצה לעודד כותבים צעירים, אבל בתנאי שכבר הוציאו ספר (קריטריון מגעיל כשלעצמו, אבל זה מה שהיה רשום שם). אז באמת תלוי איזו תחרות. דבר שני, זה גם לא נורא אם מנסים ומתאכזבים, מה עוד שלפעמים (אולי לעיתים רחוקות, אבל קורה) שכאשר מחזירים לך את החומר (ברוב המקומות גם לא מתחייבים להחזיר, וזה סיפור אחר) בכל אופן, לפעמים כאשר מחזירים לך את החומר עם המכתב המאכזב, קורה לפעמים שיחד עם זה יש הערות בונות על מה לשנות, ואיך לשנות. כאמור זה נדיר. ודבר נוסף, אכזבות למרות שהן קשות, רק מחשלות אותנו יותר. זו דעתי.

 

[רותי ב.]

והעיקר שכחתי

אולי בכלל כן תזכי, ואז אין לתאר את האושר, ושכחתי גם את ההתרגשות של הציפיה לתשובה, שזה עוד מנת אדרנלין ישר לווריד, ובטח שכחתי עוד דברים, וכאשר אזכר אגיד לך (-: כך או אחרת, הבחירה בידך, ושיהיה בהצלחה !!!