משהו בקשר למקוּבלוּת...

[S H I L G I]

משהו בקשר למקוּבלוּת...

תמיד אומרים לא לשנות את עצמך, לתת לאנשים להכיר אותך וזה יעזור. אבל בדוגרי? זה לא עוזר.. ואם פונים לאדם מבוגר כלשהו, או שמארגנים פעולות גיבוש, גם זה לא עוזר. מה שנשאר לילד הלא-מקובל זה פשוט לחכות שהוא יעבור בצפר (חטיבת ביניים, תיכון) ולחכות להכיר אנשים חדשים שיקבלו אותו, וגם לזה אין סיכויים. דעתי? זה מבוך ואין דרך לפתור את בעיית המקובלים והלא-מקובלים, צריך רק למצוא דרך להתמודד עם זה ולא לשים על אנשים כדי להגיע לסוף בחיים. נייטע

 

[פיקית]

ניטע את צודקת ללאלה

אבל אני דיי מקובלת, בכל זאת אני מדברת עם חננות, ולדעתי את לא צריכה לשנות את אופי שלך בשביל אחרים (אם את לא מקובלת). כי זה כאילו את צובעה, ואף אחד (טוב לפחות מהחברה שלי) לא אוהבים אנשים צבועים... תשארי כמו שאצ, ואם הם לא יקבלו אותך, הפסד שלהם.. באהבה עדן

 

[S H I L G I]

די כבר די!!!!!

אל תפתחי הודעות חדשות!!!!!

 

[צינית נחמדה]

כן צודקת..

עכשיו סידרתי את זה. פיקית- מותק, תלמדי לשרשר. אם את רוצה להגיב את פותחת את ההודעה אליה את רוצה להגיב ועושה הוסף תגובה.. זה הכל! שהות נעימה!

 

[פיקית]

יאאא

מזה מפריע לכם ?!

 

[N µ§h¥ K a T a N]

או פשוט להיות כמוהם ../images/Emo4.gif

ואז זה כבר שיא השפלות, אלה אם כן הם נחמדים ולא אאגרסיבים מידי. אני אומרת שאם מישהו באמת היה רוצה להיות חבר שלי הוא היה רוצה בגלל מי שאני לא בגלל שאני מקובלת או משהו. כי אז הוא באמת לא חבר אמיתי. ואני בוחרת להיות חברה רק עם מי שאני באמת אוהבת לא עם כל המקובלים שמידי פעם אומרים לי איזו מילה וכל השאר הם סתם יורדים עלי.

 

[S H I L G I]

../images/Emo45.gif

 

[alon5559]

למי לעזאזל איכפת,

אני בחיים לא רציתי/רוצה/ארצה להיות מקובל, כי אני לא מחפש צומי, וחוץ מזה לכל אחד יש את החבר'ה שלו, חבר'ה עם סגנון, וכל אחד אמור להשתייך עם אחד מהם. אך יש כמה בצד, שלא עם אף קבוצה- זוה לא טוב. אך לכאלה עדיף לפנות ליועצת בצפר, ולקחת יוזמה גם כן. זהו.