משהו חמוד.......
חולשה לממתקים בכפר קטן בהודו היה נזיר זקן וחכם שסייע למשפחות הכפר, ייעץ להם, תמך ופתר את בעיותהם. דלתו תמיד היתה פתוחה לכל דורש ואנשי הכפר נעזרו בו רבות. יום אחד דפקו על דלתו של הנזיר אב ואם והביאו עמם את בנם בן התשע. "אדוני", אמר האב, "בננו הוא ילד נהדר ואנו אוהבים אותו מאוד. אך יש לו בעיה נוראית, חולשה איומה לממתקים ההורסת את שיניו ואת בריאותו. דיברנו על לבו, התווכחנו אתו, ניסינו לשכנע אותו בדברי הגיון, הענשנו אותו - והכל לשוא. הוא מוסיף לכלות כמויות אדירות של ממתקים. האם תוכל לעזור לנו?" הנזיר שתק לרגע ואז אמר למשפחה: "לכו כעת וחזרו בעוד שבועיים". האב היה מופתע - הנזיר מעולם לא דחה אותם ומעולם לא סירב לעזור. מאחר ועם נזיר אין מתווכחים, המשפחה צייתה לו ועזבה. כעבור שבועיים שבו ועמדו לפניו, הנזיר הושיב אותם מולו ואמר: "יפה. כעת נוכל להמשיך". האב היה מוטרד ושאל את הנזיר: "האם תוכל לומר לנו מדוע שילחת אותנו לשבועיים? מעולם לא עשית זאת קודם." השיב הנזיר: "הייתי זקוק לשבועיים, משום שגם אני לוקה מאז ומתמיד בחולשה לממתקים. עד שלא פתרתי בעיה זו אצל עצמי, לא הייתי מוכן לטפל בבנך". שתי הערות חשובות לסיום: 1. יש פסיכולוגים שלא אוהבים את הסיפור הזה. 2. רק אצל נזירים בודיסטים לוקח שבועיים להיפטר מחולשה למתתקים... אבל אצל בני תמותה רגילים - זה מעולם לא הצליח. שלכם לירי
חולשה לממתקים בכפר קטן בהודו היה נזיר זקן וחכם שסייע למשפחות הכפר, ייעץ להם, תמך ופתר את בעיותהם. דלתו תמיד היתה פתוחה לכל דורש ואנשי הכפר נעזרו בו רבות. יום אחד דפקו על דלתו של הנזיר אב ואם והביאו עמם את בנם בן התשע. "אדוני", אמר האב, "בננו הוא ילד נהדר ואנו אוהבים אותו מאוד. אך יש לו בעיה נוראית, חולשה איומה לממתקים ההורסת את שיניו ואת בריאותו. דיברנו על לבו, התווכחנו אתו, ניסינו לשכנע אותו בדברי הגיון, הענשנו אותו - והכל לשוא. הוא מוסיף לכלות כמויות אדירות של ממתקים. האם תוכל לעזור לנו?" הנזיר שתק לרגע ואז אמר למשפחה: "לכו כעת וחזרו בעוד שבועיים". האב היה מופתע - הנזיר מעולם לא דחה אותם ומעולם לא סירב לעזור. מאחר ועם נזיר אין מתווכחים, המשפחה צייתה לו ועזבה. כעבור שבועיים שבו ועמדו לפניו, הנזיר הושיב אותם מולו ואמר: "יפה. כעת נוכל להמשיך". האב היה מוטרד ושאל את הנזיר: "האם תוכל לומר לנו מדוע שילחת אותנו לשבועיים? מעולם לא עשית זאת קודם." השיב הנזיר: "הייתי זקוק לשבועיים, משום שגם אני לוקה מאז ומתמיד בחולשה לממתקים. עד שלא פתרתי בעיה זו אצל עצמי, לא הייתי מוכן לטפל בבנך". שתי הערות חשובות לסיום: 1. יש פסיכולוגים שלא אוהבים את הסיפור הזה. 2. רק אצל נזירים בודיסטים לוקח שבועיים להיפטר מחולשה למתתקים... אבל אצל בני תמותה רגילים - זה מעולם לא הצליח. שלכם לירי