משהו לא מובן לי....

משהו לא מובן לי....

לפעמים אני רואה, שכשאנשים כותבים על הרקע האקדמאי מקצועי שלהם, הם מדברים על כל מיני דברים כמו "התמחות בטיפול זוגי ומשפחתי" או "בוגרת בית ספר לפסיכותרפיה" מבלי בכלל שלמדו תואר 2 בפסיכולוגיה. אני לא מבינה את זה, באמת, נראה לי שיש שכונה מטורפת בתחום הזה. ממש. הבנתי שיש קורסים בעבודה סוציאלית שפר לקחת שקשורים בטיפול משפחתי, אבל מה זה אומר? שאפשר לטפל? אבל הבנתי שרק למי שיש את הרישיון ממשרד הבריאות שזה נחשב פסיכולוגים מוסמכים או עובדים סוציאלים קלינים....וכו'....לא אנשים שעושים קורס בטיפול משפחתי אחרי שיש להם BA. נראה מאוד פרוץ העניין. אז הגעתי לשאול את דעתכם..תודה
 

sense9

Member
מנהל
מכירה כמה מטפלות זוגיות

(יועצות, אולי? אם יש הבדל) שאפילו לא עשו תואר ראשון בתחום טיפולי, וכאמור, עוסקות בזה. יש מסלול כזה בבר אילן ומניחה שבמקומות נוספים.
 
אבל רישיון לטפל

*מטפלות* זוגיות הרי.....מוענק רק לבעלי MA בפסיכולוגיה. (או עו"סים קליניים) . ואת כל תוכניות הפסיכותרפיה רק הם יכולים לעשות. או שאני טועה.
תאירו את עיני אם כן :)
 

katzeran

New member
זה הכל שאלה של הגדרה

בעקרון, אין בארץ חוק פסיכותרפיה או משהו דומה שמסדיר למי מותר או אסור לטפל או אפילו מה נחשב כטיפול ומה לא, וזו באמת בעיה. כל מי שרוצה יכול לקום ולקרוא לעצמו יועץ זוגי, יועץ משפחתי, אולי אפילו מטפל, ואי אפשר לומר לו כלום אלא אם הוא מגדיר את העבודה שלו כטיפול פסיכולוגי, ואז הוא חייב להיות פסיכולוג בעל מומחיות מתאימה.
 
זה זועק "שכונה מטורפת" ..

ועוד שאלה> לפי חוק הפסיכולוגים החדש, גם פסיכולוג חברתי למשל יכול לטפל בתחומו, מה שזה אומר שהוא יוכל ללכת ללמוד פסיכותרפיה אחרי התואר השני ולהיות מטפל למשל משפחתי וכו' לא? (גם אם לאמאבחן קליני). זה קצת הזוי כל העסק, כי הרי לא לומדים פסיכותרפיה בפסיכולוגיה חברתית אז איך בדיוק הוא יהיה מטפל "בתחום מומחיותו"?
 

katzeran

New member
אכן שכונה

פסיכולוגיה חברתית היא לא תחום טיפולי בכלל, אז אין לי מושג מה זה אומר לגבי פסיכולוגים חינוכיים. יש לשים לב שלשון החוק היא שרק לפסיכולוג *מומחה* מותר לטפל בתחום מומחיותו - זאת אומרת, יש לסיים התמחות. בישראל יש 6 תחומי מומחיות ואחת מהן היא התמחות חברתית-תעסוקתית-ארגונית. לדעתי המומחיות הזו לא עוסקת בטיפול אלא יותר באבחון במסגרות עבודה, ייעוץ ארגוני וכדומה. לא רואה איך אפשר לקחת את ההתמחות הזו ולהיות "מטפל", שהרי אם פסיכולוג עם המומחיות הזו יטפל, נניח, באדם הסובל מדכאון, הוא חורג מתחום מומחיותו ועובר על החוק. אני גם בכלל לא בטוח שהוא יתקבל לבי"ס לפסיכותרפיה.
 
יש את העניין של ייעוץ תעסוקתי

בפסיכולוגיה חברתית. ומה עם פסיכולוג חינוכי? שם כן יש התמחות. אז לפי החוק שחוקק הוא כן רשאי לטפל. איך בדיוק הוא יטפל אם הוא לא למד פסיכותרפיה??
 

katzeran

New member
כאמור, חצי שכונה

כל הנושא של הסדרת הפסיכותרפיה דפוק מהיסוד, אני מסכים עם זה ואכן חייבים לשנות ולהסדיר את זה. אבל לגבי פסיכולוג חינוכי, אני לא מכיר את המגמות החינוכיות בלבד לתואר שני (אם הן קיימות בכלל) אבל הרבה מהפסיכולוגים שעושים התמחות חינוכית שאני מכיר הם בכלל אנשים שלמדו פסיכולוגיה קלינית, אז קשה לומר שלא למדו פסיכותרפיה.
 

BellA עלמה

New member
האם יש אפשרות לההפך?

מי שעשה תואר שני בחינוכית למשל שמוצא התמחות בקלינית של הילד במסגרת התפתחות הילד בבתי חולים לדוגמה .
או שהתזוזה היא חד כיוונית (קליני שמוצא התמחות במערכת החינוכית)?
 

BellA עלמה

New member
אני כן מכירה מישהי עם MA בפסיכו' חברתית

\תעסוקתית שכיום עוסקת בטיפול קוגנטיבי CBT

ואני גם כתבתי על זה כאן לפני שנה\ שנתיים
 

katzeran

New member
ודאי שיש

תמיד אפשר להגיש תלונה במשטרה, אם היא עוברת על החוק (אם, אנחנו לא בטוחים), כמו גם תלונה לועדת האתיקה, הסתדרות הפסיכולוגים, משרד הבריאות...
 

BellA עלמה

New member
סבבה אתה מוזמן

כפי שכתבתי .. לי אין קשר לנושא.. אני לא פסיכולוגית. לא סטודנטית לפסיכולוגיה . לא מתמחה בפסיכולוגיה . אני עוסקת בטיפול בתחום אחר.
אני העברתי פה בזמנו את האינפורמציה מי שרצה יכל לקחת את זה הלאה
סה טו
 

BellA עלמה

New member
גם מי שלמד טיפול באומנויות\ הבעה ויצירה

יכול להשלים לטיפול משפחתי\ זוגי {או ייעוץ זוגי}

וכן זה רקע טיפולי

אבל בעיקרון אכן תחום די פרוץ
 
למעלה