משהו לחשוב עליו

[ש מ ש א]

משהו לחשוב עליו

בנסיבות מסוימות, למשל כשאנחנו נרגשים, עלינו לספור עד עשר לפני שאנחנו מדברים. עלינו לשאול את עצמנו, אם מה שאנחנו רוצים לומר הוא אמת, טוב ומועיל. האמת, הטוב והמועיל יוצרים מסננת משולשת: המסננת של המיינד, שצריכה לשפוט מה אמת ומה אינו אמת, המסננת של הלב (לא של הרגשות), שיודעת אם הדבר טוב או שאינו טוב, והמסננת של התבונה המעשית, שאומרת לנו אם ראוי בכלל לומר מה שאנחנו רוצים להגיד.

 

[roniia]

כאשר כועסים, לספור עד 10, שוב ושוב

עד שכל האמוציות יעברו ונוכל לפעול מתוך מודעות ולא להגיב מתוך אמוציות. תודה ענת !

 

[freearth10]

לאמר את מה שאנחנו רוצים

זו עבורי אמת מקודשת. כל דרך לסנן אותה תגרום לי להשאיר בפנים משהו שרוצה לצאת, משהו שישרוף מבפנים והרבה פעמים ישאיר אותי עם דלקת בגרון. אני זוכרת שהיו פעמים שבהם אמרתי את מה שחשבתי בלי שום מסננת וזה גרם למישהו לשמוע משהו שהוא לא אהב ולבחור האם הוא רוצה להמשיך לחיות באותה המערכת. חברים טובים לא איבדתי. ומי שבין כה וכה לא היה חבר לחיים - עשה החלטה שגרמה לנו להפרד. וזה לדעתי עשה טוב לשני הצדדים.

מאיה

 

[Ofra m]

לדעתי

כאשר אנו חיים מתוך מודעות אזי אנו צריכים להיות רגישים כלפי עצמנו וגם כלפי האחר, לא תמיד אותה אמת שלנו צריכה ונחוצה להאמר בעיקר אם אנו יודעים או חושבים שזה עלול להעליב או לפגוע במישהו גם אם אנו לא רוצים בזאת לפעמים אותו האדם לא נמצא ברמת מודעות כשלך ולכן זה ברור לנו שעם "האמת" הזו לא נשיג את מה שבאמת רצינו אלא אדם פגוע ,אני תמיד שואלת את עצמי האם זה כה נחוץ לומר את מה שיש לי לומר? בנוסף אני חושבת שאם משהו "בוער" בנו לומר את האמת כי אם לא נאמר ישארו אצלנו אי אלו אי נוחות אנו צריכים כנראה עוד להמשיך את עבודת המודעות שלנו ולשאול את עצמנו מאיפה זה מגיע.....

 

[ש מ ש א]

מילות מפתח

בעיני, בחיים האלה, בדרך כלל לא נכון לוותר על : רגישות, הקשבה והבנה, נכונות לוותר וללכת לקראת האחר. ברוב המקרים שמשהו "בוער" בי ופורץ החוצה אני מצטערת לאחר מכן, אם לא על מה שנאמר - על הדרך שבה נאמר.

 

[freearth10]

עלול להעליב

היי עופרה, לדעתי אין דבר חשוב יותר מהאמת, מהאמת כמו שהיא מצטיירת בעיניי שברור שהיא לא האמת האוניברסלית, אבל בעבורי זו האמת. אם אני רוצה לאמר משהו ואני לא אומרת אותו - בסופו של דבר הוא בכל זאת יאמר בצורה זו או אחרת. אני אחראית רק לעצמי, לא למישהו אחר. כמובן שאת אותו הדבר ניתן לאמר בדרכים שונות וזו הבחירה שלי לבחור איך אני רוצה לאמר זאת. אני גם יכולה לבחור לא לאמר כלום מתוך "התחשבות" בזולת, אבל אז אני צריכה להיות מודעת לתוצאות השתיקה הזאת. מתי אני שותקת? כשאמרתי את כל מה שאני יכולה והאדם האחר נשאר בדעתו. אני את שלי אמרתי והוא? זו הבחירה שלו לקבל או לדחות, לכעוס, להעלב... ועבודת המודעות - אף פעם לא מסתיימת וברור שכדאי תמיד לשאול מאיפה זה מגיע, אבל זה לא סותר את ההוצאה החוצה של משהו שאני מרגישה/חושבת.

מאיה

 

[Ofra m]

היי מאיה

כתבת שאין דבר חשוב יותר מהאמת....לדעתי יש עוד דברים שהם חשובים ואולי יותר,כמובן כל אחד שם את דרגת החשיבות היכן שהוא רואה לנכון, לדעתי חשוב יותר להיות אמפטי כלפי עצמי וכלפי האחר כלפי עצמי במובן של אם אני מרגיש נורא עם משהו ואני מרגישה כי אני חייבת לומר להבין מאיפה זה מגיע למה כל כך בוער לי שהאחר יידע את האמת? האם ממקום טהור או מאגו?אתן לך דוגמא ממש קרובה , לפני מס' ימים קראתי לכמה בנות שאני מכירה ממש משפחה,ועוד כמה חברות קרובות לערב חוויתי שאני אירגנתי וחברה מאוד טובה שלי לא הגיעה...מילא לא הגיעה כי היא לא מתחברת אבל חיכיתי לטל' שתצלצל לשאול איך היה, אותה אמת יכולה לתפוס שני פנים האחת: זה לא יפה, חוסר פירגון, לפחות שתראה שאכפת לה ממני תשלח הודעה בפל' משהו....יכולתי להתקשר ולומר לה מה אני חושבת.....א ב ל!!!!החלטתי לבחור אחרת,אני רוצה המשך חברות איתה באם "אעמידה לפינה" אפילו בצורה הכי עדינה יכול להיות נתק וזה חבל....ואז הרמתי לה טל' היום ואמרתי לה כי אני רוצה לשתפה איך היה.....לא הוכחתי אותה,לא שפטתי אותה אלא באמת הרגשתי שאני צריכה "להציל" אותה מאולי ה"פחד" שלה שאכזבה אותי ואולי תקבל שטיפת מים קרים, בחרתי להיות אמפטית, ותאמיני לי שהיא הרגישה נורא היא התחילה להתנצל אבל הרגשתי שזה ממקום אמיתי וכך שתינו יצאנו בהרגשת WIN WIN מקווה שהובנתי, שיהיה לך יום מקסים

 

[freearth10]

לי אין דבר חשוב יותר מהאמת שלי

הכי קרוב לשם, זה הכי קרוב אל עצמי. לכל אחד יש את סדר העדיפויות שלו. בדוגמא שאת הבאת היא פגעה בך והסיבות יכולות להיות רבות. אולי היא לא הרגישה טוב, שכחה מכל העניין, התבלבלה בדרך אליך, קבעה כבר עם חברה אחרת.... אני לא חושבת שאני שופטת אותה כשאני שואלת אותה מה קרה שלא הגעת? ובהמשך אומרת לה איך אני מרגישה עם זה. כמובן אם היתה לה סיבה טובה לא להגיע - אבין שזו לא אני אלא משהו חשוב יותר והיא רק בן אדם ושום דבר לא קבוע בחיינו, אבל אם היא לא הגיעה, לא היתה איתי ברגע שבאמת הייתי זקוקה לה ולא חשבה אפילו להתקשר היא צריכה לדעת איך אני מרגישה, כי מחר מחרתיים היא שוב לא תהיה איתי. אם את רוצה בהמשך החברות איתה בכל תנאי - שוב זו בחירה שלך. כנראה שיש בה משהו שאת זקוקה לו שהוא חשוב יותר מה"הצלה" שלך ומה"פחד" שאת תתאכזבי. את המטרה שלך השגת - היא הרגישה נורא. אז איפה פה האמפטיה? ולמה היא הרגישה נורא אם את רק שיתפת אותה במה שהיה? כל זמן שחברות סומכות האחת על השניה הן יכולות לריב לפעמים, כי הן יודעות שיש משהו גדול יותר מהריב הטפשי שביניהן. ברגע שהן מתחילות לשתוק, זה הרגע, שלדעתי הן כבר לא סומכות על הקשר וזה לדעתי הרבה יותר גרוע מאשר להוציא את הכל בצורה הכי ברורה שיש. בחיים יש כל הזמן פרידה ולידה. ממה שלא מתאים לי היום יותר אעדיף להפרד כדי לאפשר לידה חדשה. זו כמובן רק אני ומערכת הבחירות שלי.

מאיה

 

[Ofra m]

תודה לך

על התייחסותך האישית,למרות שאינני מסכימה עם מה שכתבת שיהיה לך סופ"ש מקסים עופרה.

 

[freearth10]

../images/Emo51.gif גם לך ../images/Emo13.gif