משהו לחשוב עליו

[mulon1984]

משהו לחשוב עליו

עמוד מתוך מגזין Wizard מ-1997,
בו הם מסכמים מיהם עשרת הכותבים ועשרת המאיירים של השנה האחרונה בקומיקס.

מעל 15 שנה עברו, ובקושי נכנס דם חדש

 

[spidey 82]

לא סיכום שנתי.

לא קראתי וויזארד ב-97', אבל סביר להניח שכמו בשנים המאוחרות יותר בהן עקבתי אחרי המגזין, סיכומי השנה שלהם היו הרבה יותר אקסטרווגנטיים.

הרשימה הזו הופיעה בכל גיליון ודירגה את היוצרים הלוהטים של אותו החודש, לפי הסטנדרטים של וויזארד (הסדרות הכי מדוברות? מכירות? לך תדע.) הדברים כן השתנו, כי אז לא היו לך את ג'ף ג'ונס ובריאן בנדיס, למשל (הראשון עשדיין ניסה את כוחו בהוליווד, האחרון היה יוצר עצמאי מתחיל). מארק מילר היה מוכר למעטים כשותפו-לפרקים של גרנט מוריסון; וזה רק מה שהיה לפני 8-10 שנים. אם וויזארד היה קיים היום, באותה מתכונת ולא הזיבלון שהיה בדמי ימיו, תחשוב על השמות שהיו שולטים במידרג: סקוט סניידר, ג'ף למייר, ריק רמנדר, ג'ייסון אהרון.

 

[Guid]

אתה מדבר על 4 אנשים,

ויש פה הפרש של 15 שנה.
תכלס, אפילו אני שם לב לתחלופה האיטית של הסופרסטארים בתעשיית הקומיקס, ואני בעניין כולה שנה ומשהו.

מעניין למה זה ככה.
אם תשאלו את דעתי? זה פשוט בגלל שגיקים הם הקהל שהכי קשה לספק.

 

[spidey 82]

נתתי ארבעה שמות כדוגמה.

כן, היוצרים שהופיעו אז ברשימה עדיין פעילים ופורים ברובם, אבל להגיד ששום דבר לא השתנה? גם גרנט מוריסון היה פעם דם חדש בתעשייה שמארב וולפמן וכריס קלרמונט היו בין מוביליה.

 

[Guid]

מן הסתם שהשתנה,

פשוט לא כמו שמצופה שיישתנה לאחר 15 שנה.

 

[עופר ברנשטיין]

בוודאי בתחום הכתיבה. איור - סיפור אחר

הרבה מאוד דם חדש נכנס לתחום האיור - בעיקר אמנים אלמוניים ממדינות עולם שלישי או מתפתחות ש-DC ומארוול 'גילו' בתוכניות גילוי כשרונות שלהם. רמז - זה לא כי חסרו להם ציירים אמריקאים, אלא כי ל'כשרונות' מהעולם המתפתח אפשר לשלם חצי מחיר ופחות. CB סיבלסקי לא התבייש להגיד את זה בפומבי במגוון הזדמנויות כשניהל את 'המצוד' בשביל מארוול בעשור שעבר.

כתיבה לעומת זאת זה עניין אחר. קודם כל, צריך קשרים כדי לקבל את התפקידים, צריך היכרות עם הדמויות (או לפחות עם חלקן) ועם היקום (או לפחות עם קווי יסוד שלו) כדי לשכנע את המנהלים לתת לך את הזכות לכתוב תסריט שהם ישקיעו בו.
הפייג' רייט של כותבים נמוך משמעותית מאשר אלו של תסריטאים (כולל טלוויזיה), עיתונאים או אפילו סופרי רומנים בעלי חוזה טוב ומכירות סבירות. הפייג' רייט שלהם גבוה יותר אולי (ורק אולי) מאשר של כותבי הרפתקאות למשחקי תפקידים ותסריטי משחקי מחשב.

כותבי קומיקס עובדים במרבית המקרים על 'נכסים' של אחרים (המו"ל על פי רוב) - כלומר, הם לא מקבלים תמלוגים על יצירות נגזרות, על מרצ'נדייז וכד' שמקבלים תסריטאים או כותבים אחרים (כולל משחקי מחשב ותפקידים, אגב).

בניגוד לכותבי תסריטים להוליווד ו/או טלוויזיה, כותבי קומיקס לא מאוגדים בארגון יוצרים, לא מנהלים מו"מ קולקטיבי ולכן כל הזמן 'מתחרים' אחד בשני ומנסים 'לדפוק אחד את השני'. אדם לאדם זאב בעסק הזה, ויש לא מעט יוצרים שדיברו על כך בגילוי לב כבר מהתקופות המוקדמות של התעשייה בשנות ה-30. בד"כ אי אפשר למצוא את זה באתרים הגדולים שמרבית החובבים הבסיסיים מסתובבים בה, אבל מי שטורח לקרוא את אלטר אגו (של רוי תומס) או מגזינים 'קלאסיים' אחרים של חובבים יימצא הרבה מזה שם (וגם אצל ריק ג'ונסטון מדי פעם

).

כל אלו מובילים למצב שלא מתשלם להיות כותב קומיקס.
צריך לכתוב המון, במדיה מגוונים, לרדוף אחרי העורכים כדי להציע רעיונות, לרדוף אחרי המו"לים כדי לדחוף את החומרים המקוריים שלך (או לקחת הימור ולהשקיע בהם בהוצאה קטנה ועצמאית), בעצם - לחיות מהיד לפה. למה שמישהו שפוי בדעתו יירצה להיכנס לעסק הזה?
מרבית האנשים שנמצאים בתחום נמצאים בו כי הם היו חובבי קומיקס מלכתחילה והם יכלו להיכנס אליו כהשלמת הכנסה למשהו אחר. אף אחד מהם לא חי מהקומיקס לבדו להערכתי (ולו בגלל שהרבה מהם גם מלמדים כתיבה או מעבירים הרצאות בתשלום בכל מיני כנסים וכד').

חלקם, והייתה לי שיחה ארוכה על זה עם פיטר דיויד באקספו האחרון, ממש מיואשים מהמצב ובכנות מצטערים שהפכו את זה לערוץ הכנסה עיקרי כשהיו צעירים וטיפשים. פיטר דיוויד ספציפית אומר שהרוויח יותר משברי האחוזים של התמלוגים של בבילון 5 והרומנים של סטאר טרק מאשר על כל מה שאי פעם עשה בקומיקס.

 

[mulon1984]

נה

זה שהתעשיה מנוהלת ע"י חלאות זה ידוע. הם דופקים גם את הכותבים וגם את האמנים.

לגבי מערכת היחסים בין הסופרים, אני לא חושב שדוגמאות משנות ה-30 רלוונטיות כל כך... אני יודע על כמה חברויות מאוד טובות בין סופרי קומיקס מובילים, ואני מתאר לעצמי שכיום המצב שונה, בעיקר כשהתחלופה על הכותרים היא די גבוהה.

אני לא חושב שיש מקצוע כתיבה שהוא ממש משתלם כלכלית (אולי חוץ מרומנים). אולי כתיבת קומיקס נמצא במקום הכי נמוך, אבל כמעט כל סופר משלב על הכתיבה גם הוראה, הרצאות, כנסים וכ'ו. זה נכון גם למקצועות כמו עיצוב ואומנות, אגב.

שלא לדבר על כך שכיום יש כבר הוצאות עצמאיות מאוד חזקות, וסופרים כמו קירקמן ידעו למנף את עצמם היטב...

בקיצור, אני מוכן לקבל את זה שסופרי קומיקס הם במצב הכמעט הכי גרוע (לדעתי סופרים של משחקים נמצאים במצב יותר גרוע), אבל בכל זאת מדובר באנשים עם תשוקה לתחום, וזה מוזר שלא ראינו עוד דם חדש בשנים האחרונות.

 

[Guid]

עצוב לקרוא את זה.

זה בהחלט מסביר למה המצב כל כך סטטי...