משהו מעניין בקשר לקאנג'י שנאמר לי השבוע

[mishel s]

משהו מעניין בקשר לקאנג'י שנאמר לי השבוע

שמתם לב שכל הקאנג'ים שמופיעים בימות השבוע (המקוצרים) מופיעים כצד השמאלי של הרבה קאנג'ים אחרים?
סתם מעניין. יש עוד קאנג'ים אחרים שמופיעים הרבה בצד השמאלי של קאנג'ים אחרים והם כמובן לא ימות השבוע אבל כל ימות השבוע כן מופיעים הרבה בקאנג'ים אחרים בתור הצד השמאלי.

 

[herouth]

ימות השבוע? אתה מתכוון לשבעת כוכבי הלכת, חמשת היסודות פלוס

השמש והירח (יש על זה טאגליין איפשהו למעלה).
&nbsp
ברגע שאתה מבין שאלה דברים שהסינים ראו אותם בתור יסודות, זה די ברור למה הם משמשים בתור הרדיקל הראשי של קאנג׳י וגם, במקביל ובאופן בלתי תלוי, בתור ימות השבוע.
&nbsp
הרדיקל הראשי של תו הוא סוג של שיוך לקטגוריה. ״דברים שקשורים לחיות פרא״. ״דברים שקשורים לעשב״. ״דברים חדים״, ״דברים שקשורים ללב, רגשות״, ״דברים שקשורים לדרך״ וכו׳. ודי טבעי שיהיו ״דברים שיסודם אש״, ״דברים שיסודם מים״, ״דברים שיסודם עץ״, ״דברים שיסודם מתכת״, ״דברים שיסודם אדמה״ וכמובן דברים שקשורים לשמש ולירח. בתרבות הסינית אלה קטגוריות מאוד חזקות.
&nbsp
אגב, רדיקל הירח היסטורית היה שני דברים שונים - בשר וירח. רוב הקנג׳י שבאים איתו באים דווקא מהכיוון של הבשר. גם רדיקל השמש הגיע משני מקומות שונים - השמש ופה מדבר, אבל במקרה הזה אני חושבת שיש יותר תוים שמבוססים על השמש מאשר על הפה המדבר.
&nbsp

 

[Nadavu]

אני תמיד חשבתי

שזה צירוף מקרים מטורף שב-sunday יש קנג'י של sun, ושב-monday יש קנג'י של moon
עד שהסבירו לי שזה לא צירוף מקרים בכלל, ושהיפנים אימצו את החלוקה הזאת של ימי השבוע שמבוססת על כוכבי הלכת כחלק ממאמצי המודרניזציה של המייג'י.

 

[herouth]

מה שיפה זה ששמות כוכבי הלכת שלהם הלכו לפי היסודות הסיניים

בכל מקרה, יש כאן היסטוריה מעניינת של השמות בעולם המערבי, אצלנו ואצל היפנים.

היהודים קיבלו את האסטרונומיה מהבבלים, בעיקרון, וכך גם היוונים, שמהם היא הגיעה לרומאים.
ליהודים ולבבלים לא היו שמות לימות השבוע - הימים ממוספרים. רק יום אחד אצלנו זכה לשם - שבת.
לכוכבי הלכת, לעומת זאת, הבבלים נתנו שמות של אלים. כשהיוונים לקחו אותם, הם התאימו את האלים לאלים שלהם. ובגלל שיש שבעה כוכבי לכת ושבעה ימים בשבוע, אז אותם אלים שימשו גם לשמות הימים וגם לשמות הכוכבים.
היהודים, כמובן, התרחקו מהמנהג הזה מכל וכל. את ימי השבוע השאירו ממוספרים, ולכוכבים נתנו שמות מקוריים משלהם, שלא קשורים לאלים כלשהם.
כל זאת למעט יום שבת. היום היחידי שיש לו שם נתן את שמו לכוכב השביעי - שבתאי.
והיפנים? אצלם כוכבי הלכת היו לפי האלמנטים הסיניים. וכשהגיע הזמן לתת שמות לימות השבוע, הקבילו את השמות לשמות הכוכבים, כמו במערב.

שימו לב שהירח והשמש יוצאים דופן גם ביפן (הם לא אלמנטים), וגם בתרבות המערב (הם לא אלים). בכל התרבויות הם מהדברים העתיקים ביותר שקיבלו שמות, וזה עוד לפני ההתפתחות של כל הדתות והמסורות התרבותיות.

מכל המיש-מש הזה, יוצא ששמו של היום השביעי הוא זהה בין הכוכב ליום בשבוע גם אצלנו, גם אצל היפנים, וגם בתרבויות המערב, ומדובר באותו כוכב ואותו יום כמובן.

דבר אחד מעניין: ביפנית, שמה של המתכת כספית, שבאנגלית/לטינית הוא mercury, ביפנית הוא sui-kin. קנג׳י של מים וקנג׳י של מתכת. זה כמובן הגיוני לגמרי, מדובר במתכת נוזלית. אבל איך קרה שאותו אלמנט הוא גם בדיוק האלמנט של כוכב חמה, הלא הוא מרקורי? לא ברור. אולי השם sui-kin הוא מודרני.

 

[Nadavu]

מעניין מאוד, אבל כמה הבהרות בבקשה

1. אם הבנתי נכון, בניגוד לשאר כוכבי הלכת שקיבלו את שמותיהם משמות האלים, כוכב הלכת שבתאי קיבל את שמו מיום השבת?
2. האסטרנומים הקדומים לא ידעו על דבר קיומם של אוראנוס ונפטון? (את פלוטו אני מבין שהיה קל לפספס, ובניתיים הוא כבר הפסיק גם להיות כוכב לכת)
3. לא הבנתי את הפואנטה בנוגע לכספית. את אומרת שיש קשר בין המתכת כספית לבין כוכב הלכת חמה, שמשתקף גם בלטינית וגם ביפנית? אז בלטינית זה פשוט, גם כוכב הלכת וגם המתכת, שניהם קיבלו את שמם מהאל מרקיורי, הלא הוא הרמס. אבל אני לא רואה את הקשר בין כוכב הלכת למתכת ביפנית. אני מבין שהשם של המתכת מורכב מהקנג'ים של מים ומתכת, אבל בשם של כוכב חמה ביפנית מופיע רק הקנג'י של מים. אני לא חושב שאפשר לייחס את לזה ליותר מסתם צירוף מקרים גרידא, ולראיה החלק השני של שם המתכת כספית, הקנג'י מתכת, מופיע בשם של כוכב הלכת נגה, ולזה אין הרי שום משמעות מיוחדת.
4. הכי חשוב: אז בסופו של דבר, יום ראשון ויום שני יוחסו, בהתאמה, לשמש ולירח, הן בתרבות הסינית והן ביוון, באופן בלתי תלוי? אם כן, זה עדיין דיי מגניב

 

[herouth]

לא, לא. כנראה שלא הסברתי כמו שצריך.

1. רק אצל היהודים כוכב הלכת שבתאי קיבל את שמו מיום השבת, כי הוא היה הכוכב השביעי הידוע באותה עת. אצל הרומאים/יוונים שבתאי/סאטורן קיבל את שמו מהטיטאן סאטורן/קרונוס, בדיוק כמו שיתר הכוכבים קיבלו שמות של אלים.
&nbsp
2. האסטרונומים הקדומים לא ידעו דבר על קיומם של אוראנוס ונפטון. אוראנוס התגלה ב־1781 ונפטון בערך ב־1841, אם כי יש עדויות שגלילאו צפה בו, אך לא הבחין שהוא כוכב לכת. שני כוכבים אלה ניתנים לצפיה באמצעות אמצעים אופטיים פרימיטיביים ואפילו בעין, אבל קשה להבחין בתנועה שלהם. הם קיבלו שמות של אלים מיתולוגיים כיוון שהתרבות המערבית נוטה ללכת בעקבותיה של זו הרומית, אבל הרומאים לא הכירו את כוכבי הלכת האלה.
&nbsp
3. בלטינית - המתכת כספית וכוכב הלכת קיבלו את שמו של מרקורי. ביפנית - אני התבלבלתי. שמה של המתכת הוא sui-gin, ולא sui-kin. הקנג׳ים הם של מים וכסף. זה בפירוש משהו שקשור לתכונות של המתכת הזו - כסף נוזלי. אז התו לא מופיע בשם של נוגה, ובכל מקרה, זה לא משנה. בצירופי קנג׳י, הסדר הוא הפוך מצירופים מערביים. אם בעברית נגיד ״כסף נוזלי״, אז כאילו אמרנו ״זה כסף, אבל נוזלי״. בצירוף קנג׳י, הקנג׳י האחרון אומר ״זה כסף״, והראשון אומר מה מיוחד בכסף הזה. זה הכלל (ויש יוצאים מהכלל). אז מילה כמו ״טלפון״ (den-wa) פירושה ״דיבור חשמלי״ ולא ״חשמל דיבורי״. והמילה ״קנג׳י״ פירושה ״תוים סיניים״ ולא ״סינים תויים״.
&nbsp
אז מה יש לנו כאן? במקרה, איכשהו, כוכב חמה קיבל את השם ״כוכב המים״. ובמקרה, המתכת כספית קיבלה את השם ״כסף המים״. כלומר, בעצם שייכת לכוכב ולמתכת אותו יסוד. המקריות המעניינת כאן היא ששניהם קיבלו אותו שם גם בתרבות המערבית.
&nbsp
4. אתה בעצמך אמרת, זה לא בלתי תלוי. מייג׳י אמר שצריך להחיל ביפן שבוע כמו במערב, ומכיוון שבמערב קוראים לימות השבוע על שם שבעת כוכבי הלכת של העולם העתיק, כך קראו להם גם ביפן.
&nbsp
הנקודה שלי לגבי השמש והירח היתה אחרת. יש שבעה כוכבי לכת עפ״י העולם העתיק, כאשר השמש והירח הם חלק משבעת כוכבי הלכת האלה. חמשת הכוכבים האחרים נקראו על שם אלים במערב ויסודות במזרח. השמש והירח לא נקראו על שם אלים או יסודות באף תרבות. כלומר, אף על פי שהם נחשבו ״כוכבי לכת״ בעולם העתיק, השמות שלהם הגיעו מעידן עתיק עוד יותר, שבו עדיין לא היו מסורות תרבותיות כמו המיתולוגיה היוונית או היסודות הסיניים.

 

[Nadavu]

הבינותי, למעט הנקודה הראשונה

אז רגע. ננסה לעשות סדר בדברים.
יום השבת קיבל את שמו בעברית מהתנ"ך ("כי בו שבת מכל מלאכתו"), וכוכב הלכת שבתאי קיבל את שמו מיום השבת.
בלטינית, לעומת זאת, היום השביעי קיבל את שמו מכוכב הלכת השביעי שקיבל את שמו מיציר הדמיון saturn
אז הדמיון בין השמות שבתאי וסאטורן הוא מקרי בלבד? ואולי אין בכלל דמיון ורק אני דמיינתי שהם דומים?

 

[herouth]

לא, לא ממש נראה לי שיש דמיון ביניהם.

סאטורן הוא השם הלטיני של האל קרונוס, אביו של זאוס (יופיטר/יובוס בלטינית) ראש האלים, שעל שמו נקראו כוכב הלכת והיום השביעי ביוון העתיקה.
&nbsp
אגב, בהמון שפות בעולם, לשבת קוראים שבת ולא סאטורן-משהו, וזה כולל ערבית, יוונית מודרנית, שפות לטיניות שונות (איטלקית/צרפתית/ספרדית/פורטוגזית וכו׳), רוסית וכו׳ וכו׳. בשפות של מדינות נוצריות רבות, יום ראשון הפך להיות מיום השמש ליום האדון.
&nbsp
והמאמר הרלוונטי בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Names_of_the_days_of_the_week

 

[פרציפלוחית]

משערים ששבתאי נקרא על שם שבת לא במקרה

אלא שבגלל שיום השבת נקרא אצל הרומאים/יוונים על שם סאטורן, כמו הכוכב, כשבאו לקבוע לכוכב שם עברי קראו לו באופן דומה על שם היום השביעי.

 

[herouth]

כן, אבל עדיין - אין שום קשר בין המילה ״סאטורן״ לבין המילה

״שבת״. זה שהחליטו לקרוא לכוכב השביעי על שם היום השביעי, זה ברור.
&nbsp

 

[פרציפלוחית]

כן, לא התכוונתי שיש

 

[Simbbam]

חרות אני כל פעם מתפלץ, מאיפה כל הידע הזה?

את מביאה את זה מאתר כלשהו, מספר כלשהו, או סתם מהידע הכללי שלך?

 

[herouth]

חלק מידע אישי, ואת הפרטים אני מבררת בויקיפדיה או משהו כזה

...כדי לוודא שאני מבינה נכון את הקשר בין דברים. למשל, על הקטע עם הכספית - שכמו שאמרתי לנדב, היתה לי שם טעות, זה ״כסף-מים״ ולא ״מתכת-מים״ - עליתי במקרה כשווידאתי בג׳ים ברין שאכן כוכב חמה זה suisei.
&nbsp