משהו מעצבן בפופ האמריקני

elknetld2kil

New member
משהו מעצבן בפופ האמריקני

שמתם לב שכמה מהאמנים שהוציאו דיסק לאחרונה (לדוגמא: ג´סטין, ניק קרטר וכריסטינה) פועלים לפי מין "תבנית": מוציאים סינגל ראשון שאמור לאפיין את הדיסק או את האמן ואז מוציאים בלדה שקטה ומלודית. כנראה שהפופ הרבה יותר ממוסחר ממה שחושבים עליו... הערה: שמתי את ההודעה גם בפורום "קופסת הלהיטים"
 

jerri

New member
ממתי שלושה אנשים הם קובעי הכלל לגבי

"כל תעשיית המוזיקה האמריקאית"? עם כל הכבוד, שלוש דוגמאות הם לא סימוכין לכלום. באשר לטנתך: לגבי ניק קרטר אין לי מושג כי הוא אינו מעניין את כף רגלי השמאלית אפילו, ג´סטין כנ"ל, אבל במקרה של כריסטינה השיר dirrrrrrrrrty לא מאפיין בכלל את האלבום שלה, אז נקודת ההנחה ממנה יצאת , כאילו היא מוציאה שיר שמאפיין את האלבום ואז שיר שקט (-ומזה כמובן: "כנראה שהפופ יותר ממוסחר ממה שחשבתי" שלהסיק משלוש דוגמאות כזאת מסקנה זה או טישפות או תמימות) היא לא נכונה, כי הוא בכלל לא מאפיין את האלבום. ובואו נגלה לכם עוד סוד קטן: יש עם כזה שנקרא נוצרים. יש להם מעין חג מוזר כזה שנקרא "חג המולד" שנחגג בדצמבר, ובחג המושלג הזה הם נוהגים לקנות מתנות אחד לשני. בשל כך, המכירות של כמעט הכל - החל מסינגלים ותקליטים וכלה בצעצועים - נוסקות לשמיים. לכן נהוג להוציא מה שנקרא "שיר כריסטמס", המאופיין -כמסורת שירי החג - במלודיות שקטות. מי שכובש את צמרות המצעדים בחג המולד, צפוייות לו הכנסות לרבות. בשנים עברו כבשו את המצעד הספייס גירלס, קליף ריצ´ארד, טייק דאת, קיילי וג´ייסון ושאר ירקות. ועל כן בסביבות נובמבר-דצמבר נוהגים להוציא שירים שקטים, שיתאימו למסורת החג. קפיש?
 
למעלה