משהו על קוסמונאוטים

משהו על קוסמונאוטים ../images/Emo29.gif

אתמול בשכבי במיטה, לקחתי לידי את הירחון "סאָוועטיש היימלאַנד" (1965, נומ´ 4) וקראתי בו. לפתע קלטה עיני שיר חביב ויפה מאת המשורר חיים מאַלטינסקי (סבא של אחת מאושיות הפורום
). הנה השיר לפניכם: וואָלט איך פֿרעגן ********** וואָלט איך איינעם פֿון די קאָסמאָנויטן באַגעגנט, וואָלט איך שטילינקערהייט צו אים צוגיין און פֿרעגן: – זאָג מיר, זון מײַן געוואַגטער, מײַן האַרציקער, וווילער, – דאָרטן הויך אין די הימלען, בײַ דעם ליכטיקן מולד, וווּ די שווערקייט פֿון קערפּער אַנטרינט אומגעריכט און מע וויגט זיך אין רוים, ווי אַ פֿלאַם פֿון אַ ליכט, זאָג, מײַן זון, – ווען עס ליגט אויפֿן האַרצן אַ שטיין, צי ער וואָלט דאָרט פֿון האַרצן אַראָפּ אָדער ניין? _______________________ השיר מצא חן בעיני.
 
שאלה לקוסמונאוט

על פי חיים מלטינסקי ======== לו פגשתי קוסמונאוט, אותו, בלחש, הייתי שואל. אמור לי יקירי הנועז. שם במרומים ליד הסהר הזוהר. כאשר הגוף מאבד את משקלו, במהירות הבזק האור. האם אבן המונחת על לבי. תרחף ממני והלאה, גם כן ? ========== תרגום חפשי.
 

yaely2

New member
מנהל
השיר מקסים ואתה עוד יותר ../images/Emo25.gif

יידישיסט יקר, ממש תודה על התמצות זו הייתה העוגייה הקטנה שהייתה חסרה לי כדי לשבוע המון תודה יעלי
 

מענדעלע

New member
אחרי "וואָלט" - הפועל בהווה או בעבר

תמיד תהיתי אם הפועל שאחרי פועל העזר "וואָלט" צריך לבוא בעבר או בשם הפועל ("אינפיניטיוו"). והנה, בשיר שהבאת מופיעות שתי הצורות: "וואָלט איך באַגעגנט" - בעבר, וואָלט איך צוגיין" - בשם-הפועל. הייתכן שאפשר איך שרוצים?
 
תופעה שחשבתי עליה רבות

ביידיש החרדית לא נשאר שריד לאותו "וואָלט" במובן הווה אלא בעבר כפי שציינת את שתי האפשרויות, אבל בספרות שניהם מופיעים. מזמן חיפשתי את הסיבה למה נעלמה הצורה הראשונה ביידיש שלי ואין לי תשובה.
 

מענדעלע

New member
אומרים "איך וואָלט געקומען"

לפחות בסביבה החב"דית שלי משתמשים בהחלט בצורה "וואָלט". השאלה שלי היא האם נכון לומר "איך וואָלט קומען" או "איך וואָלט געקומען", והאם יש הבדל במשמעות בין שתי הצורות.
 
נכון + הסבר על המילה "וואָלט"

אני לא חולק על כך שאומרים היום, וגם אני אומר כך - "איך וואָלט געקומען". דיברתי על משפט כזה: "איך וואָלט קומען", שלא ניתן לראותו בספרות היידיש החרדית ובטח שלא בשפת היום-יום החרדית. בספרו של וינריך "יידיש לאוניברסיטה", הוא אינו טורח כלל לבאר את הנושא הזה, כנראה משתי סיבות: צורת דיבור זאת "איך וואָלט גיין/טאַנצן/ליגן" (ולא געגאַנגען/געטאַנצט/געליגן) אינה נפוצה בשפת היום יום ונחשבת לצורת ביטוי מעודנת יותר שניתן למצוא בספרות הגבוהה; וינריך גם לא חשב, כנראה, שיש צורך להלאות את התלמיד המתחיל בפרטים אלה. בספרי לימוד מודרניים יותר (של חנן בורדין ואחרים) נוספו פרטים לגבי ביטוי זה. למעשה, אין שום שוני בין שני המשפטים הללו. איך וואָלט געזאָגט = איך וואָלט זאָגן, רק שהצורה השניה מעודנת יותר. תרגום שני המשפטים לעברית דומה - "הייתי אומר". וואָלט היא מילת תנאי ותו לא.
 
למעלה