ידעתי שתדחי את הרעיון לביצוע מחקר מבוקר
עיוור דו-צדדית, ותעדיפי מעשיות "ניסיות" (של ניסים, miracles)
אוסף מעשיות - אינו בחזקת הוכחה, ונראה כי אינך תופשת שאין הוכחה בעניני מציאות, מכיוון שהמציאות היא אמפירית.
הדרך היחידה לבדוק טענה בעניני מציאות, עד כדי יכולת להסיק האם היא מתאשרת במובהק, היא תכנון בחינה כמו במחקר, אולם ברור ש"מיסטיקנים" הם הראשונים שיתנגדו להצעה כזו
מחקרים קליניים - דווקא נערכו, אולם לא העלו דבר זולת חרס, חרסית וחול זך
:
Praying for sick strangers does not improve their prospects of recovering, according to a large, carefully designed study that casts doubt on the widely held belief that being prayed for can help a person heal.
הדגש הוא על זרים (strangers), מכיוון שהעקרון של double-blind מחייב כי אל לו למתפלל להכיר אישית את מי שהוא מתפלל בעבורו, ואל לו לחולה לדעת מי מתפלל להחלמתו, ואם בכלל הוא בקבוצת הנסוי (היינו, קיים מישהו המתפלל להחלמתו), או שמא הינו בקבוצת הבקרה (חולים שאיש אינו מתפלל בעבורם), שכן לצורך השוואת אפקטיביות התפילה נחוץ שהחולים יחולקו לשתי קבוצות, מבלי שידעו לאיזו קבוצה הם שייכים.
המחקר הראה כי לא נמצא הבדל בין שעור ההתאוששות בבני שתי הקבוצות
עוד מלה על healing ניו-אייג'י:
פקודת בריאות העם 1924 מחייבת כל חדר ניתוח לתעד כל ניתוח, גם את אלה שנכשלו.
הילרים מיסטיקנים אינם כפופים להוראה זו, "זוכרים" רק את המקרים בהם הוטב למטופל (אולי רק מעצם העובדה שמישהו הקדיש לו שימת לב), ולוקים בשכחה "מדאיגה" בנוגע לכל המקרים בהם לא הוטב למטופל
מכל מקום, להוציא דיקור סיני (שאינו ניתן להיעשות
טלפונית בעלות 594 שקלים לשעה) - טרם נמצא אישור לאפקטיביות מובהקת של טפול "אנרגטי" טלפוני
והנה מידע על תוצאות מחקר נוסף...
