Free Smile
New member
משהו קטן על הדרך הרביעית כי ראיתי שנלחצתם שם
ראשית כל היא לא כת, היא דרך, כי אם היתה קבוצה אחת או בית ספר אחד מילא היה אפשר לקרוא לה כת, אך לא. כמובן שמפיץ ההזמנה להרצאה אינו מפרסם את הדרך סתם אלא קבוצה מסוימת אך כמובן שחשוב מבחינת הדרך שלכל הפחות אנשים יקבלו את מה שיש לה להציע ויתוודעו לרעיונותיה אחרת לא יוכלו לקחת על עצמם להתקדם במה שאינם מודעים לו. ספציפית לגבי בית הספר הזה - במקרה (או לא) אני יודע דבר על המורה שאינו סתם קם ויום אחד החליט שהוא פותח קבוצה. זה תהליך שארך ודרש ממנו הרבה יותר מיום בהיר אחד. בערך כמו שמאסטר לקונג פו לא היה איש משועמם שהחליט יום אחד שהוא מאסטר ומאז יש לו יכולות מדהימות ואפשרות ללמד את דרכו. ומבלי להכנס לזה יותר ממה שצריך, אעלה על הדעת שכמו שגורדייף רכש את הידע שלו ממקור/ות מסוים/ים, כך גם מורה אחר. גורדייף אמר בספרו שבית ספר אינו באמת בית ספר ללא מורה חי. יתכן וישנן כתות של דרך רביעית אך אלה יהיו קבוצות שאין להן מורה אלא רק אהדה רבה לרעיונות שהדרך הציעה. ואכן גורדייף אמר שהידע הוא מוגבל , הוא כמו חומר שאי אפשר לכולם יהיה קצת ממנו כי אז זה כאילו אין לאף אחד, אך זה לא סיבה למנוע מאנשים את האפשרות להכיר בדרך. להיות בהרצאה זה לא אומר שאתה כבר יודע דבר. אדם לא נהיה מואר מלדעת שיש דבר כזה איש מואר. ואם בית ספר מעונין לפעול ולהשפיע בצורה מועילה - עליו להיות נגיש לאנשים. גם ג' אומר (לא ב"חיפוש אחר המופלא" של אוספנסקי אלא בספר שלו) משהו על היכולת של בתי הספר להשפיע על האנושות. אגב הידע עצמו נראה לי מעוגן היטב הרחק מהישג יד של מי שלא באמת מרגיש צורך בו, כל עוד בקלות רבה של הינף יד אדם יכול לבחור ב"אההה זה סתם חרטא / כת / לא מענין אותי" (כשהאחרון הוא לפחות כנות יחסית ולא ספקולציה שנובעת מאותה שינה עצמה שהתורות מדברות עליה) ובסופו של דבר - אם זה מענין אתכם, אם זה באמת מענין אתכם, הרי שתבדקו במה מדובר. ובזכות השרשור היפה שלכם המצאתי סלוגן: כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע. כשהתלמיד לא מוכן, המורה הוא כת.
ראשית כל היא לא כת, היא דרך, כי אם היתה קבוצה אחת או בית ספר אחד מילא היה אפשר לקרוא לה כת, אך לא. כמובן שמפיץ ההזמנה להרצאה אינו מפרסם את הדרך סתם אלא קבוצה מסוימת אך כמובן שחשוב מבחינת הדרך שלכל הפחות אנשים יקבלו את מה שיש לה להציע ויתוודעו לרעיונותיה אחרת לא יוכלו לקחת על עצמם להתקדם במה שאינם מודעים לו. ספציפית לגבי בית הספר הזה - במקרה (או לא) אני יודע דבר על המורה שאינו סתם קם ויום אחד החליט שהוא פותח קבוצה. זה תהליך שארך ודרש ממנו הרבה יותר מיום בהיר אחד. בערך כמו שמאסטר לקונג פו לא היה איש משועמם שהחליט יום אחד שהוא מאסטר ומאז יש לו יכולות מדהימות ואפשרות ללמד את דרכו. ומבלי להכנס לזה יותר ממה שצריך, אעלה על הדעת שכמו שגורדייף רכש את הידע שלו ממקור/ות מסוים/ים, כך גם מורה אחר. גורדייף אמר בספרו שבית ספר אינו באמת בית ספר ללא מורה חי. יתכן וישנן כתות של דרך רביעית אך אלה יהיו קבוצות שאין להן מורה אלא רק אהדה רבה לרעיונות שהדרך הציעה. ואכן גורדייף אמר שהידע הוא מוגבל , הוא כמו חומר שאי אפשר לכולם יהיה קצת ממנו כי אז זה כאילו אין לאף אחד, אך זה לא סיבה למנוע מאנשים את האפשרות להכיר בדרך. להיות בהרצאה זה לא אומר שאתה כבר יודע דבר. אדם לא נהיה מואר מלדעת שיש דבר כזה איש מואר. ואם בית ספר מעונין לפעול ולהשפיע בצורה מועילה - עליו להיות נגיש לאנשים. גם ג' אומר (לא ב"חיפוש אחר המופלא" של אוספנסקי אלא בספר שלו) משהו על היכולת של בתי הספר להשפיע על האנושות. אגב הידע עצמו נראה לי מעוגן היטב הרחק מהישג יד של מי שלא באמת מרגיש צורך בו, כל עוד בקלות רבה של הינף יד אדם יכול לבחור ב"אההה זה סתם חרטא / כת / לא מענין אותי" (כשהאחרון הוא לפחות כנות יחסית ולא ספקולציה שנובעת מאותה שינה עצמה שהתורות מדברות עליה) ובסופו של דבר - אם זה מענין אתכם, אם זה באמת מענין אתכם, הרי שתבדקו במה מדובר. ובזכות השרשור היפה שלכם המצאתי סלוגן: כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע. כשהתלמיד לא מוכן, המורה הוא כת.