mother cat
New member
משהו ראה אתמול את התכנית של גלית גוטמן?
היא עושה סדרה על אחים יחד עם ד"ר אלמגור (פסיכולוג קליני) בפורמט דומה לסדרה שהיא עשתה על זוגיות ונישואין לפני כמה חודשים -ראיונות עם אנשים על חיהם וקטעי שיחה שלה עם הפסיכולוג.
הפרק אתמול עסק באחרים חורגים. הראו שם שלוש משפחות:
1. זוג אחים חורגים שלאחר 14 שנות הכרות מאז שהוריהם נשאו הם התאהבו, התחתנו והקימו משפחה - קצת הזוי ומוזר, אבל סיפור מרגש בעיני.
2. שני אחים חורגים - עדיין בני נוער - שמתארים את מערכת היחסים שלהם כ"שלום קר" ולא מוצאים שום תחומי עניין משותפים או עניין אחד בשני. עצוב, אבל אני מניחה שקשה לפתח רגשות למשהו רק כי אמא שלך החליטה להתחתן עם אבא שלו...
3. שתי נשים מבוגרות שהן חצי אחיות. הגדולה היא בתו של אביהן המשותף מנישואין ראשונים ובשלב כלשהו נותקה מהמשפחה של האב כשנישא בשנית (הפסדתי את תחילת התכנית אז לא ברור לי מה קרה שם). האחות הצעירה מתארת את "חצי אחותה" כאדם מאד קרוב אליה וחושב לה, כעונה על כל הקרטריונים של אחות. בדמעות היא מספרת כיצד אביה לא הרשה לה להזמין אותה לחתונתה - היה ממש מרגש.
כמובן שהתכנית אינה מאד עמוקה - מה כבר אפשר להעביר בפורמט טלוויזיוני בשעה?
אבל אחד המשפטים של הפסיכולוג נשארו איתי אחר-כך ונראה לי שכולנו נסכים איתו - הוא אמר שהצפיה שהכל יסתדר מעצמו כשמקימים משפחה חדשה אינה ראלית, וצריך לעבוד על זה כל הזמן עבודה קשה. הווווווו כמה הוא צודק!
אשמח לשמוע תובנות שלכם אם ראיתם את התכנית.
היא עושה סדרה על אחים יחד עם ד"ר אלמגור (פסיכולוג קליני) בפורמט דומה לסדרה שהיא עשתה על זוגיות ונישואין לפני כמה חודשים -ראיונות עם אנשים על חיהם וקטעי שיחה שלה עם הפסיכולוג.
הפרק אתמול עסק באחרים חורגים. הראו שם שלוש משפחות:
1. זוג אחים חורגים שלאחר 14 שנות הכרות מאז שהוריהם נשאו הם התאהבו, התחתנו והקימו משפחה - קצת הזוי ומוזר, אבל סיפור מרגש בעיני.
2. שני אחים חורגים - עדיין בני נוער - שמתארים את מערכת היחסים שלהם כ"שלום קר" ולא מוצאים שום תחומי עניין משותפים או עניין אחד בשני. עצוב, אבל אני מניחה שקשה לפתח רגשות למשהו רק כי אמא שלך החליטה להתחתן עם אבא שלו...
3. שתי נשים מבוגרות שהן חצי אחיות. הגדולה היא בתו של אביהן המשותף מנישואין ראשונים ובשלב כלשהו נותקה מהמשפחה של האב כשנישא בשנית (הפסדתי את תחילת התכנית אז לא ברור לי מה קרה שם). האחות הצעירה מתארת את "חצי אחותה" כאדם מאד קרוב אליה וחושב לה, כעונה על כל הקרטריונים של אחות. בדמעות היא מספרת כיצד אביה לא הרשה לה להזמין אותה לחתונתה - היה ממש מרגש.
כמובן שהתכנית אינה מאד עמוקה - מה כבר אפשר להעביר בפורמט טלוויזיוני בשעה?
אבל אחד המשפטים של הפסיכולוג נשארו איתי אחר-כך ונראה לי שכולנו נסכים איתו - הוא אמר שהצפיה שהכל יסתדר מעצמו כשמקימים משפחה חדשה אינה ראלית, וצריך לעבוד על זה כל הזמן עבודה קשה. הווווווו כמה הוא צודק!
אשמח לשמוע תובנות שלכם אם ראיתם את התכנית.