משהו רגשני, שלא ממש רלוונטי....
לפורום, אבל נוכח האחווה הנשית כאן, אני מרשה לעצמי להשתפך:
בחמישת החודשים האחרונים, לא הייתי ממש בריאה. "התענוג" הזה כלל כמה תופעות לוואי שהיו מצליחות לדכא כל כלה לעתיד: התנפחות היסטרית בכל הגוף ונשירת שיער רצחנית. כמעט שדחיתי את החתונה, עד ש"החזיקו" אותי, כמו שאומרים... אז זהו. שיש תקווה: כבר שבועיים שכל התסמינים האנטי-ענוגים האלה הולכים ומתפוגגים, ואני מרגישה ונראית הרבה יותר טוב. אהובי, שיחיה, עושה עבודת קודש ומעיר לי בכל הזדמנות על יופיי הכובש (טוב, הוא משוחד וגם נוטה להגזים, אבל מה זה משנה...הפעם התכונה הזאת ממש במקום) ומשיב לי את ביטחוני העצמי שהיה קבור תחת סרבלי ג´ינס ומכנסי דגמ"ח מזה חצי שנה. היום הגעתי לעבודה בראש בלתי שפוף בעליל, ועם ברק בעיניים. (ובשיער). הייתי חייבת לפרוק את השמחה הזאת, ולא יכולתי לחשוב על מקום חמים, נעים, פירגוני ונרגש יותר מהפורום הזה... שיהיה לכולן רק טוב, רק שמח ורק בריא, רחלי
לפורום, אבל נוכח האחווה הנשית כאן, אני מרשה לעצמי להשתפך:
