משהו שאהבתי...

לולי90

New member
משהו שאהבתי...

הייתי זקוקה לנקות קצת את מגרות ליבי לזרוק כמה מחשבות לא נחוצות לשטוף כמה אוצרות שהעלו חלודה בינתיים אז הוצאתי מתחתית המגרה זיכרונות שכבר איני רוצה להיזכר בהם וגם לא רוצה אותם יותר זרקתי את השנאה והכעס וגם הפרחים היבשים שהחבאתי פעם בתוך הספר ההוא שאף פעם לא קראתי רוקנתי את הארון וזרקתי הכול לרצפה, תשוקות נסתרות, חלומות שלא הגשמתי, מילים איומות שלא הייתי צריכה להגיד אף פעם, או כאלה שלא הייתי צריכה לשמוע אף פעם, פגיעות קשות מהחברה שהייתה לי, זיכרונות מיום עצוב הסתכלתי על החיוכים העתידיים שלי ועל השמחות שעדיין לא חוויתי ושמתי אותן בצד שיהיו קרובים אלי והתיישבתי על הרצפה על מנת למיין הכול הוקסמתי מכל הזיכרונות היקרים שלי – חשבתי על ילדי שבינתיים גדלו לקחתי את המילים הכואבות וזרקתי אותן מהר, כבר לא רוצה להיזכר בהן זרקתי לתוך הזבל שאריות של אהבה שפגעה בי מצאתי כמה דברים שעדיין כואבים לי ושמתי אותם בצד אחליט יותר מאוחר האם להמשיך לשמור או פשוט לזרוק ... בצד מיוחד של המגרה שלי, אני שומרת דבר יקר, האהבה שעוד תגיע. שמחת החיוכים, וגם קורט של תקווה לרגעים שאזדקק לה.. אספתי את המשאלות שלי ופיזרתי עליהן בושם בריח של תקווה, ניקיתי את חבילת המטרות שלי, והתפללתי לשלומם ואושרם של יקירי .. שמתי במדף התחתון כמה זיכרונות מילדותי,במגרה מעל, כמה זיכרונות מנעורי ותליתי מול העיניים חבילה המכילה את היכולת שלי לתת מה שעוד לא נתתי והיכולת שלי לקבל מה שעוד לא קבלתי ובמיוחד היכולת שלי להתחיל מחדש...
 

DALIT50

New member
../images/Emo140.gifלהתחיל מחדש.............

אהבתי מאוד מה שכתבת , הצלחת להביע במילים יפות את מה שמתרחש בליבי כבר תקופה ארוכה . אני במילים פחות טובה ולכן אתאר את המעשים . כבר כמה שנים אני מרגישה על כתפי את כובד החיים . חיי התפוררו לרסיסים ולא רק בגלל מחלת ביתי ......... בנקודה שבה הייתי חשבתי זהו לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה מכאן והלאה הכל השתנה משפחתי התפרקה ,ביתי חולה, מצבי הכלכלי היה קשה בני משפחה קרובים נפטרו ,2 התאבדו , התרחקתי מהמשפחה והחברים , הדבר היחיד שנשאר יציב זה העבודה שלי , רציתי לעזוב את העבודה כי היה לי קשה לתפקד בעבודה , למזלי הטוב לא הסכימו לתת לי פיצויים בסכום נאות ,ואז נשארתי מחוסר ברירה ,לא רציתי לפספס ותק של 25 שנה .בדיעבד זה מה שהחזיק אותי שפויה. ואז יום אחד ישבתי והכנתי לעצמי מאזן חיים והבנתי שאני בנקודתה-0 ומפה רק ניתן לעלות כי אין יותר מה להפסיד ,ומכאן התחיל המסע שלי............מסע ארוך ומייגע.............עליות וירידות .........אני עדיין באמצע הדרך ..............אך מרחוק אני רואה את המטרה וזה מעודד . אחרי חמש שנים : חזרנו להיות משפחה מאוחדת , עם הרבה סליחה וחמלה אחד לשני , שוב ארוחות יום שישי שמחים , ברוך השם מצבי הכלכלי השתפר ,ובתי משתפרת מיום ליום ........נולדו לי בינתיים גם שני נכדים כן ירבו . את המגרות שלי אני מרוקנת כל הזמן משאירה כמוך את הזכרונות היפים בלבד , את הזכרונות הרעים קברתי מזמן הוצאתי אותם מראשי אחד אחד ועשיתי להם טקס קבורה והם לא חוזרים אלי . היום יש לי הרבה מקום לדברים החדשים והטובים שמגיעים ועוד יגיעו . רעיון מקסים לפזר עליהם בושם .....
. מזדהה אתך בכל מילה. דלית
 

ד קובי

New member
יופי של כתיבה לולי ../images/Emo24.gif

מאוד מרגש אהבתי מאוד את כתיבתך, אני בטוח שזה יעודד הרבה מאוד אנשים. ואמן ואמן שתזכי רק לאושר
 

tzfat

New member
מאוד

התרשמתי מהמילים שלך. שלחתי את זה באי-מייל לביתי. גמר חתימה טובה. מקימי
 
למעלה