משהו שאני לא מבין בנוגע לממוצע משקעים.

AnarchistPhilosopher

Well-known member
משהו שאני לא מבין בנוגע לממוצע משקעים.

על סמך אילו שנים אתם לוקחים את ממוצע המשקעים?

מתחילת המדידות? שזה ממתי?
עד מתי?

ואם בעשור האחרון הממוצע של אותו עשור נמוך מהממוצע של העשור הקודם, אתם עדיין לוקחים ממוצע של כל השנים.

אני מתאר לעצמי שאם הממוצע הוא של כל השנים מתחילת המדידות, שהוא ירד כי יש ריבוי של שנות בצורת בשנים האחרונות.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
כלומר מה שאני מנסה לומר הוא שמיעוט הגשמים בעשור האחרון

מביא להורדת הממוצע בהשוואה לעד אותו עשור.
&nbsp
 

reapeleg

New member
טווחים לממוצעים

במטאורלוגיה כבהרבה תחומים סטטיסטיים אחרים מקובל מספר קסם של 30 מופעים (עונות גשם במקרה זה) לחישוב מדדים ברי תוקף.
יחד עם זה מעניין לציין:
1) השמ"ט לא מגלגל מדדים כנ"ל משנה לשנה.
הינו מצפים שחישובם יתעדכן כל שנה יחסית ל 30 העונות שקדמו לה וכך ישקף מצב עניינים עדכני ביותר.
עד לא מזמן השמ"ט היה חוזר ומצטט את ממוצעי 1960-1990 דווקא
גם כשכבר היה ברור מזמן שנפל דבר באקלים העולמי.
לאחרונה פרסם סוף סוף אטלס אקלימי מעודכן (ראה באתר השמ"ט)
לשנים 1980-2010. הואיל ומדובר בחישובים פשוטים למדי איני מבין מדוע הנ"ל לא ממשיך להתעדכן.
2) בסקירות אקלימיות חודשיות שמפרסם אותו ארגון מוזכרות השוואת טמפרטורות לממוצעי 15 שנה דווקא במקום 30.
נראה שהאחראי על ממוצעי טמפרטורות נוטה יותר לדעתך ששנים אחרונות בלבד משקפות טוב יותר את האקלים הנוכחי...

ניכרת אם כן חוסר אחידות בתקופות לחישובי ממוצעים אפילו בארגון הרשמי שאמון על כך אבל בכל מקרה לא מדובר בתקופות של יותר מ 30 שנה.
קיצור תקופה זו לשנים אחרונות בלבד כנראה התקבל למדדים עם שונות נמוכה יחסית כמו טמפרטורה.

אלה רשמי ממעקב אחרי פרסומי השמ"ט השונים.
 
באשקלון עברנו את ממוצע רק היום מעל

150 מ''מ של רקטות. והצפי להתחזקות . אני מקווה שאחרי המבול. הזה יהיה גם גשם אמיתי
 
בעקרון לוקחים של 30 שנים אחרונות, ממדידות של השמ"ט והשוואות

לא היה שינוי מהותי במשקעים במאה האחרונה.
 

reapeleg

New member
השמ"ט מטעה אותנו מצד אחד אומר אין שינוי בממוצעי משקעים

מצד שני מפרסם את המפה הזאת שמראה הבדלים מהותיים בכמויות משקעים
ודווקא באגן היקוות הכינרת
(נלקח מתוך האטלס האקלימי החדש שמפורסם באזור האקלים באתר השמ"ט).

 

Catastrophy

New member
אתה מטעה פה את כולם - השמט אף

לא אמר שלא היה שיני בממוצע והמפה תואמת את הנתונים הנומריים - האמירה שלך כולה פייק אחד גדול
 
אין שינוי מהותי לאורך תקופה של 90 שנה

בין תתי-תקופות עשוי להיות שינוי מן הסתם. ישראל נמצאת באיזור בעל שונות גדולה בכמות המשקעים אפילו בין שנה לשנה.

סתם כדוגמא, היה רצף של כמה שנים בו איזור המרכז והדרום קיבל יותר משקעים ביחס לצפון וספציפית צפון מזרח(גם בשנים גשומות כמו העונה של 2014/2015)

ואילו שנה שעברה הדפוס התהפך, ודווקא באיזור הצפון מזרחי האנומליה החיובית היתה הגבוהה ביותר.

באופן כללי, בדפוס הנובע משינויי אקלים והצפנת תא הדלי, לדעתי היינו אמורים לראות התייבשות במרכז ובנגב.
 

guprnds

Active member
יתכן ששינויים אקלימיים גלובלים

מעודדים ציקלונים באגן המזרחי, מקור הלחות העיקרי במקרה זה הוא טרופי ומתקבלת עלייה משמעותית במשקעים ובשטפונות דווקא בדרום. בתקופות קדומות היה הנגב מיושב בצפיפות בתרבות חקלאית ואולי יש בזה לרמז על המנגנון דלעיל.
 
הכוונה לציקלון מסוף אוקטובר?

כי מקור הלחות שלו לגמרי מהים התיכון. בשנים בהם היה ריבוי משקעים יחסי במרכז ובדרום היו גם, לפחות לפי הערכתי, יותר שקעים בעלי מסלול דרומי יחסית.
 

guprnds

Active member
תקני אותי אם אני טועה

סינופטיקה אי"סית דומיננטית בסתיו ומתדלקת בלחות ובאי-יציבות את האגן המזרחי החם. הציקלונים - אם הם מתפתחים באזורנו - רוכבים על הסינופטיקה הזו ומתודלקים מים חם ומלחויות ממקור טרופי. במקרה זה השקעים לא נודדים מקפריסין, אלא מתפתחים ישירות באגן המזרחי מעל השפך של הנילוס בסיועו של אי"ס. אני יכול לדמיין מצב שבו עונה אחרי עונה מופיעים ציקלונים שחודרים ליבשה ומרווים במים את אגניה.
לפני כאלפיים שנה הייתה התיישבות חקלאית מסיבית בכל השטח שבין הר הנגב הגבוה ועד פתחת ניצנה (כנראה רבבות חוות). ברור שאלו לא יכלו להתקיים ללא הספקת מים סדירה הן בצורה של שטפונות והן באמצעות נביעות איתן. אנחנו גם יודעים על אקוויפרים של מאות קילומטרים מעוקבים מתחת למדבר, ויש כמובן את הדוגמא של ימת הלשון: ככל הנראה, ממצאים ארכיאולוגים מתקופת האדם הקדמון מעידים על כך שהימה הזו 'תודלקה' מדרום (בניגוד לסברה נפוצה שמקורה צפוני).
זה מה שהוביל אותי לחשוב שאולי יש כאן 'עידנים ציקלוניים' מהסוג שתיארתי.
 
למעלה