אין לך מושג כמה נזק המערכת עושה
כמי שבתוך המערכת, אני נתקלת לא פעם במקרים שמשגעים אותי. יש למשל חוק, שחוקק כדי להגן על ילדי עולים, שילד שלא מתפקד ברמת הכיתה, נותנים לו שלוש שנים בלי הפניות לפסיכולוגים וכו'. לכן הוא גם לא יכול לקבל עזרה במסגרת סל שילוב - זאת אומרת לשבת בכיתה רגילה ולצאת למורה לחינוך מיוחד לכמה שעות. שעות אולפן כמעט לא קיימות. בקיצור, לא אחת, קרה שקיבלתי למסגרת שילוב, ילד בכיתה ה או ו שעלה לארץ בכיתה א או ב. הוא לא למד את השפה ולא את הקריאה. לא תפקד כתלמיד אבל רק בגיל גדול יחסית הופנה לאבחונים ולשילוב. ילד שמגיע לכיתה ה או ו ומרגיש "טמבל ודפוק" גם אם מתקדם יפה(תלמיד אחד סגר כמעט שלוש שנות פערים בשנה )- הוא עדיין רחוק מהמקום שהוא אמור להיות , ואין לו הרבה סיכויי הצלחה בחטיבת הביניים. יש גם את כל הילדים עם אבונים שמגיעים להם התאמות, והמורים לא נותנים , או נותנים ואז מורידים על זה ניקוד , או נותנים התאמות ליד כל הכיתה או בעצבים והילד לא מצליח. ויש את כל אלה ש"משולבים" ולחץ של המערכת לא להעביר לוועדות השמה וכיתות קטנות. אני חינכתי פעם כיתה של כיתות ה-ו חינוך מיוחד. חלק היו וותיקים בכיתה ויכלתי לשלבם החוצה לכיתות הרגילות כי הם כל-כך התקדמו. חלק הגיעו רק בכיתות אלו לכיתת חינוך מיוחד. דימוי עצמי מתחת לרצפה. מוטיבציה שואפת לכלום - ואין לך מספיק שנים לסגור את הפערים שצברו. זה להרוס לילדים את החיים ואת הנשמה ואת הסיכויים בגלל אידיאולוגיה. ופעם לימדתי בחטיבת הביניים, קבוצה של תגבור אנגלית . שלושה ילדים שהוצאו מכיתת תגבור אנגלית אלי במיוחד. כיתה ז. לא רצו לעשות כלום. כל הזמן הפריעו. יום אחד התפרצתי ואמרתי למפריען ביותר:" עזוב ציון. מה שתלמד ממני יהיה שלך לתמיד. תנצל את השיעורים האלה כמה שאפשר ותיקח מפה כמה שיותר!" התלמיד - שכנראה קלט שבאמת אכפת לי, ענה לי כך:" אל תתרגשי מורה. נשארתי כיתה שלוש פעמים. אני מחכה רק לסוף השנה, אז אני בן 16 ואני עוזב את הבית-ספר. אני לא יכול ללמוד. אני אלך לעבוד בשוק או בסבלות. לא כדאי לך להתאמץ. אני לא יכול ללמוד." איפה היתה המערכת כל השנים?? ולגבי דימוי ומסר שילד נחות: ילדה שהוריה מוכרים בשוק ומתפרנסים בכבוד(מרוויחים דווקא יותר ממני) שומעת מורה צועקת על הכיתה:"למה אתה צועקים? מה זה פה? שוק?" מה זה אומר לה על הוריה??? ילד מפריען שמבלה את רוב זמנו מחוץ לכיתה. במקרה הטוב עוזר לאב הבית ומעביר הודעות למורים. במקרה הרע, סתם מסתובב. מה המסר שהוא מקבל ?? ילד בבית-ספר שמוגדר "אוכלוסיה קשה" - לא מרגיש את יחס המורים??? ילדה של אמא חד-הורית מרצון, ששומעת שמחר טיול "אבות יולדים". ילד שאל מה איתה? מורה עונה:"היא מסכנה, אין לה אבא." ילד שאמו נפטרה. כל הזמן שומע על "יום האם" ו"מתנות לאמא" במה שמוגדר "יום המשפחה." היועצת והמחנכות של שני אחים כל הזמן מזכירות - לא להדגיש רק את האמא , במיוחד בגלל אותם שניים. כל שנה, מי שמכינה את הטקס ואת הפעילויות "לא ידעה". ילד שאמו נטשה בהיותו צעיר. חזר מהגן עם מתנה ל"הורים" ופתק שבו כתוב "לאמא ולאבא...." ילד שהגיע לכיתת תגבור אנגלית בכיתה ח. במבחן ראשון בתגבור קבל ציון 3 מתוך 100. מסתבר שגם לא קורא וכותב בעברית. מפריע לכולם. מבריז משיעורים. מעשן. חשד לשימוש בסמים ועבריינות. לקח לי חודש לשכנע אותו לדבר איתי. שכנעתי אותו שהוא יעבוד בשיטה שונה מכל הכיתה. הכנתי לו דפים מיוחדים בשיטה שהתאימה לו. המבחן ובחנים שלו היו באותו יום עם כולם אבל לפי החומר שלו. קבל 70 מתוך 100.. הרכזת קבעה שציון מחצית צריך לשקף את האמת. ממוצע של 3 ו-75 זה 39. בתעודה היה כתוב 40. התלמיד הזה אמר לי:" אם זה מה שאת נותנת לי אחרי שעבדתי "בשבילך" וקיבלתי ציון 70, אני לא לומד אצלך יותר. ...גם אצלי חזר להבריז. בסוף שנה קבל 0 עגול בכל המקצועות. העיקר שהרכזת התעקשה על "ציון משקף". כל אלו מקרים מניסיוני האישי. תכפילי במספר המורים בארץ. המחשבה מזעזעת.
