משהו שחשבתי עליו

[Arfilit]

משהו שחשבתי עליו

כשקראתי את העובדה שאשת השבוע עובדת במשטרה: תארו לעצמכן את אחת המשתתפות בפורום פותחת שרשור קיטור למשל על זה שהיא היתה במיון עם הפעוט שלה והיה ככה וככה וככה והאחות עשתה ככה וככה וככה והיתה ממש מגעילה ומעצבנת ודיברה אליה לא יפה והתנהגה אל הפעוט בצורה ממש מחרידה והיתה לא אכפתיתי וכו' וכו' וכו' - כמו שאנחנו מקטרות לעתים. ותארו לעצמכן שאותה אחות - היא משתתפת אחרת כאן - שרואה את הדברים ממש אחרת... חשבתי לעצמי - מוזר איך אין לנו מושג מי קורא את הדברים ומי עומד מאחרוי ההודעות השונות.

 

[T noki]

הרבה פעמים אני מרגישה ככה לגבי

תלונות על חדר מיון או הערות לגבי רופאים וצוות רפואי. אני לא מדברת על ההודעות שמדברות על הקושי בבדיקות בחדר מיון וכמה קשה לשמוע את התינוק בוכה, או על יחס לא יפה החדר מיון - זה בהחלט לגיטימי. אני מדברת על הודעות בנוסח "הרופאים כרגיל אומרים וירוס כשהם לא יודעים מה יש..." (מאד מעליב - הסיבה הכי שכיחה לחום ומחלות ילדים זה וירוס, מה לעשות, זה לא אנחנו המצאנו את זה) ועוד.

 

[Joy107]

אז אני מרגישה צורך להתנצל...

כי בפעם האחרונה שמור היה בבית החולים נדמה לי שההודעה שלי הסתיימה בטון דומה... זה לא היה חלילה זלזול הקביעה שזה וירוס, אולי התסכול של "לבלות" ארבעה ימים קשים בבית החולים ולצאת עם תשובה כאילו לא מספקת... בדיעבד כמובן שעדיף וירוס שבא ונעלם ולא משהו רציני יותר... אז מתנצלת בפנייך, כמו כולם גם אני לפעמים שבויה בסטיגמות אבל דווקא על רופאים יש לי דיעה חיובית, מבטיחה לך..

 

[T noki]

ממש אין מה להתנצל, אני תמיד מזדהה

עם הקושי של ההורים להתמודד עם בדיקות כואבות שמבוצעות לילדיהם, גם לי זה קשה לראות את עודדי שלי בוכה לאחר חיסון או בדיקת דם, אבל ברור לי שזה לא נעשה מתוך רוע או רצון להכאיב לו אלא לטובתו. לפעמים יש הודעות שאפשר לסכם אותן כ"איך התעללו לי בילד בחדר המיון..." או משהו כזה. אני יודעת שזה בא ממקום של כאב וקושי עקב מחלתו של הילד, וגם אני מרגישה כך (למשל עכשיו עודדיכבר יום 4 חולה עם חום, ובבדיקתו אצל הרופאה לא מצאנו שום דבר, אז נכון שזה מתסכל, אבל זה כנראה גם כן וירוס...)

 

[T noki]

ואני חייבת להוסיף - תנסו להסתכל על

זה מנקודת המבט של הרופא: איך אתם חושבים אני מרגישה כשאני צריכה להוציא דם לתינוקי קטנצ'יק בגיל של הבן שלי, שבוכה וההורים שלו בהיסטריה, וכולם עצבניים? איך אתם חושבים שאני מרגישה כאשר אני לא מצליחה לעזור לחולה שלי, או שאני לא יודעת מה יש לו, או שאני יודעת מה יש לו אבל אין לי שום דרך לעזור לו? זה מתסכל וזה גם מאד קשה. איך אני מרגישה כשמשפחה של חולה שכועסת על שהמתינה יותר מדי זמן לטעמה בחדר המיון לבדיקת רופא מאיימת עלי, מקללת עלי, מאיימת לשלול לי את הרשיון (על מה?) ובמקרה הגרוע נוהגת באלימות ומרביצה. (כן, זה קורה די הרבה בבתי החולים, גם לי זה כמעט קרה, ויש לי מזל שאני אישה, אבל זה לא מונע מאנשים מסוימים לנהוג כלפי הצוות הרפואי באלימות). ואיך אני מרגישה אחרי תורנות של 36 שעות, שבה לא ראיתי בכלל את התינוק שלי, שבכלל יונק? וגם לא את בעלי? וכשאני אחזור הביתה, אני אהיה כל כך עיפה שגם אם ארצה לא יהיה לי מספיק כוח ואנרגיה להיות איתם כמו שצריך. אלו החיים של חברי למקצוע, הרבה אנשים שלמדו איתי חיים את החיים האלו (אני בחרתי בהתמחות ברפואת משפחה ולכן בשנה הקרובה אני פטורה מזה... אבל אלו היו חיי בשנה האחרונה, וזה עוד יגיע בחזרה בעוד שנה כשאחזור למחלקות בביה"ח). יש הרבה פנים למקצוע הזה, ובכלל למקצועות של אנשים שמשרתים את הציבור. תחשבו לפעמים גם על הצד השני. כמעט כל הרופאים רוצים לעזור, ומנסים לעשות את הכי טוב שהם יכולים. נכון, אולי תגידו - את בחרת במקצוע הזה - תתמודדי. נכון, בחרתי. אבל אני מצפה לקבל את הכבוד והיחס ההוגן בדיוק כפי שאני נותנת.

 

[nubi]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אין, אין כמו מחלקה פנימית-ממש טקסס!

 

[T noki]

לא יודעת אם ../images/Emo13.gif או ../images/Emo10.gif - צודקת!

 

[משוש30]

תינוקי יקירה ../images/Emo24.gif

ההודעות האלו ממש פוגעות לך בציפור הנפש מה? אני מבינה אותך לגמרי. אני בעד רופאים!

אני מודה שגם לי מתפלקות הודעות לא מחמיאות לרופאים אבל כבר היו מספר פעמים שנתקלתי ברופאים שללא ספק לא צריכים להיות חלק מהממסד הרפואי ובכלל לא להתקרב לחולים ממרחק ק"מ (מבחינת המקצועיות) ויש גם כאלה מבחינת היחס האישי. כיוון שמיטב חברי רופאים (לא אני לא גזענית

) אני יודעת כמה קשה וכמה לא מתגמל זה יכול להיות. אז אני שולחת לך מכאן המון המון כבוד ואהבה

 

[T noki]

תודה לך יקירתי ../images/Emo24.gif

אין לי בעיה עם הודעות לא מחמיאות לרופאים שמגיע להם הודעות כאלה... לא כל הרופאים טובים ולא כולם מתייחסים כמו שצריך. הבעיה שלי היא לא רק עם ההודעות אלא עם היחס באופן כללי לנותני שירות במגזר הציבורי, וביניהם גם רופאים, שוטרים, אחיות וכו'. שלא מקבלים את היחס המתאים. טוב, עודדי בוכה - חייבת ללכת.

ו

 

[אביטלתל]

את צודקת לגבי היחס הכללי

לעובדי המגזר הציבורי אבל בתי חולים הם מקום קצת שונה מאשר למשל משרד הפנים כשאנשים מגיעים לבית חולים הם לרוב במצב הכי רגיש שלהם אני יודעת איזה תוקפנות עולה אצלי מבפנים כשמישהו מעשן ליד איילה אני לא רוצה לחשוב על איך הייתי מגיבה אם הייתי מגיעה איתה בדחיפות לרופא/ה ומרגישה שלא מטפלים בה טוב וזה בכלל לא תירוץ לאלימות או לשאר התופעות שהזכרת זה פשוט מצב לחץ אטומי

 

[lulyK]

כל פעם שאני הולכת לרופאה, אני

מתפללת שנצא משם עם "וירוס".

 

[nubi]

זה נכון. לו רק

אנשים היו יודעים מה זה בי"ס לרפואה/רפואת שיניים. פעם מישהי כתבה לי משפט - "אבל את רק רופאת שיניים". אז מה אם למדתי 6 שנים, אז מה אם למדתי רפואה כללית בדיוק כמו כל רופא אחר, אז מה אם אני עושה כרגע התמחות שבסופה אני אהיה כמעט רופאה (יהיה חסר לי רק רוטציה בכירורגיה כללית). את מבינה? אני "רק" רופאת שיניים. לכי תסבירי לה שאני 10 שנים לומדת "רק" רפואה + רפואת שיניים. לפעמים יש כזה חוסר כבוד לרופאים, שמתבטא לא רק באגרופים שאנחנו מקבלים במיון, אלא גם כאן, בפורומים. צר לי על זה מאוד.

 

[nubi]

הרבה פעמים

זה קורה. אני קוראת את כל שירשורי הקיטורים על בתי החולים/רופאים והרבה פעמים מתרגזת בשקט. ממש לא מזמן, באחד הפורומים היה שירשור על ילדי רמדיה, והזדעזעתי. כתבו שם גם כמה שאני מכירה-מה שגרם לי להסתכל עליהן לגמרי אחרת. (ולאו דווקא בצורה חיובית). זה קורה. זה אחד מהחסרונות (או היתרונות) של האינטרנט.

 

[lulyK]

אני חושבת שזו הזדמנות נפלאה

לכל בעלי המקצוע לשמוע מה יש לפציינטים/לקוחות שלהם להגיד. כמה פעמים רצינו כולנו להיות זבוב על הקיר? הנה ההזדמנות. אם הייתי אחות בטיפת חלב, סביר שהייתי נכנסת פעם בכמה ימים לפורומים של הורים לברר מה הלך הרוח, מה מטריד, איפה אפשר לשפר. כל כך זמין וכל כך זול.