משהו שכתבתי ברגע של כעס כלפי המדינה

mmg4ever

New member
משהו שכתבתי ברגע של כעס כלפי המדינה

" גיבורה " מתעוררת מחלום שכולו טוב . למציאות בלתי נשכחת , לחלום בלהות שכולו עצב ופחד . דפיקות בדלת , צעקות בראש , רואה את משפחתה נמחקת על הקיר בקריאה של אחת..שתיים..שלוש. ילדה בגוף אך גיבורה בנפש בורחת מבוהלת ברחובות הרפש לא מעכלת , לא מודעת רוצה רק לחזור לחלום הנעים והרך. למיטה ולשידה שאהבה כלכך. אגרוף הברזל הכה בליבה אך יד המלאך הגן על נפשה. בסירה גדולה עם נפשות תאומות הגיעה סוף סוף לאדמת מולדתה המציאות פה שונה עם הרבה כוח והגנה אך הקולות עדיין מהדהדים בראשה. היא חלשה בגופה ובנפשה. היא פונה אל המלאך בבקשה. "שרדתי, אני רוצה רוגע ושלווה " אך אגרוף הברזל חיכה לה בחדרה כעת היא רוצה המשך לדורות הבאים. אך איננה יכולה כאשר ארנקה מלא בעכברים
 
משהו שכתבתי בעלון הישוב שלי כשחזרתי מפולין

... נחתתי בערבו של יום, ועם הדרכון ביד הלכתי למלא את חובתי כאזרחית מדינת ישראל והצבעתי בבחירות. בבוקרו של אותו יום עוד הייתי על אדמת פולין במסגרת "מסע החיים" עם בנות אולפנת להב"ה. מסע של שבוע במחנות הריכוז וההשמדה, בעיירות, בבתי כנסיות וישיבות שהיו ואינן עוד. שבוע קשה מאד ומרומם גם יחד. שבוע בקור מקפיא ולא משנה כמה שכבות לבשת, הקור חדר אליך יחד עם ההכרה הבלתי נמנעת שאיבדנו רבים ויקרים מבני עמנו. לא שלא ידענו את זה קודם... אבל כשאתה נמצא שם, בגיא ההריגה הזה, רואה את מחנות ההשמדה, את קברי האחים, את בתי הכנסת והישיבות ההרוסות, שומע את אנשי העדות, רק אז, אתה מבין את גודל השבר. יחד עם זאת, לראות בשבת בקרקוב את המוני בני הנוער הגודשים את העיר, לשמוע שזו השבת הראשונה מזה הרבה שנים ששלושה בתי כנסת פתוחים בשבת כי אחד צר מלהכיל את כולם... כשאתה נמצא באושויץ עם דגלי ישראל, קבוצה יהודית אחת בין הרבה קבוצות גויים, והם באים ומבקשים להצטלם עם הדגל, מנשקים אותו ובשפתם אומרים "תחי מדינת ישראל", רק אז הלב מתרחב בגאווה אנחנו ממדינת ישראל ! ואז כשנוחתים בבום אחד גדול בקלפי, כבר לא כל כך משנה למי להצביע וכבר לא כל כך משנה מי יהיה ראש הממשלה כי הדבר החשוב ביותר הוא שיש לנו מדינה משלנו ובזאת נחמתנו. תחי מדינת ישראל, עם ישראל חי !
 

mmg4ever

New member
הלב התרחב זה אין ספק אבל...

הם עלו וקיבלו הרבה חרא שחייבים לחשוף ולהפגין כל עוד אנחנו כאן
 
למעלה