משהו שכתבתי הבוקר - לעיונכם...
תחילתו של התקף פסיכוטי אתה מרגיש שלוחצים אותך, הכול לוחץ עליך מכל עבר ואתה לא מבין למה. אתה מתלונן לכולם אבל אף אחד לא באמת עוזר לך. אתה מתחיל להתרוצץ סביב עצמך, העיניים תרות אחר כל מה שקורה מסביב. לפתע תוך כדיי שיחה עם הקרובים אלייך, אתה מאבד את רצף המחשבה, אתה חושב שהם מדברים בינם לבין עצמם, פונים אליך, לא פונים, הראש מסתובב מהאחד לשני בלי יכולת להבין על מה מדברים. הכול נשמע לך כמו ג'יבריש, קולות ללא מובן. אתה מתחיל לחפש מה לא בסדר אבל לא מבין שמשהו לא בסדר איתך, הקולות מלחשים מסביב, הם שמים לב שמשהו לא בסדר ושואלים אותך למה אתה בוהה במבט שואל שכזה. הדקות עוברות, ובראש מתחילות מחשבות, הקולות מהטלוויזיה מתחילים להתערבב לך במחשבות, פתאום אתה מרגיש שמדברים עלייך אבל אתה לא מבין מה ולמה, הגרוע ביותר בפתח. עוברים לשבת בסלון, יושבים מול הטלוויזיה, אתה בוהה במסך ורואה ב- CNN את מדד הדאו ג'ונס רץ למטה. אתה מבין שגם החשבונות שלך צמודים למדד וכנראה שמדובר בדיווחים הקשורים בחשבונות שלך בבנק. מחליפים ערוץ לערוץ הטבע, האריה נראה זועם מתמיד, אתה שואל את עצמך אם בביקור ההוא בגן החיות עצבנת אותו אולי יתר על המידה. כל ערוץ שרואים וכל מילה שמדברים מכוונת אלייך, החשש ממשיך לחלחל פנימה בלי יכולת להבין מה קרה. מידיי פעם אתה זורק לאוויר מילה הקשורה בחוויות שעוברות עלייך, סימני הדאגה בקרבם של הסובבים אותך מתגברים. מגיע ערב וזמן לישון, אתה עובר לחדר השינה, ערני מתמיד, שוכב על המיטה ולא מצליח להירדם. כך עוברות להם השעות ואתה מתהפך מצד לצד עם מחשבות סופניות בראש. אתה חולם בהקיץ על עננים, על ציפורים שאתה שומע ברקע את ציוצם. אתה בטוח שהעננים מסמלים את המלאכים וענן אחד כבד מאד נראה כמו הדמות של אלוהים. אתה בטוח שאלוהים מתגלה לפנייך. אשתך מעירה אותך ומבקשת ממך לעבור לסלון. שם היא מנסה לתת לך כדור שינה, אתה כמובן מסרב לקחת אותו ולא מבין ממה היא עושה עניין. היא מתחננת בפנייך אך שום דבר לא מועיל. היא מחליטה להתקשר לפסיכולוגית שלך, לאחר דקות ספורות בהן הציגה בפניה את המקרה, מעבירה לך את הטלפון והקול מהעבר השני נשמע מוכר ומרגיע. היא מנסה לדובב אותך לקחת את הכדור ומבטיחה לך ששום דבר רע לא יקרה לך, אתה מסביר לה בקול רועד שאתה מאד מפחד. היא שוב מנסה להרגיע ובסוף אתה משתכנע ולוקח את הכדור. כמובן שגם הכדור לא עוזר ואתה חוזר להתהפך במיטה מצד לצד. הלילה עובר בעצלתיים, בראש ממשיכות המחשבות הנוראיות, ציוצים של ציפורים, שריקות של ילדים שאתה בטוח שעומדים מתחת לחלון חדר השינה. אתה חושב אולי שזו ששוכבת לצידך היא כבר לא אשתך מאחר ונשמתה של אחותה התחלפה בנשמתה שלה באמצע הלילה. בבוקר כבר נותנים לך פקודות, אתה מציית ולא מבין מה רוצים ממך, מצחצח שיניים שוטף פנים ומתלבש. אשתך לוקחת תיק קטן ונוסעים באוטו לבית החולים.
תחילתו של התקף פסיכוטי אתה מרגיש שלוחצים אותך, הכול לוחץ עליך מכל עבר ואתה לא מבין למה. אתה מתלונן לכולם אבל אף אחד לא באמת עוזר לך. אתה מתחיל להתרוצץ סביב עצמך, העיניים תרות אחר כל מה שקורה מסביב. לפתע תוך כדיי שיחה עם הקרובים אלייך, אתה מאבד את רצף המחשבה, אתה חושב שהם מדברים בינם לבין עצמם, פונים אליך, לא פונים, הראש מסתובב מהאחד לשני בלי יכולת להבין על מה מדברים. הכול נשמע לך כמו ג'יבריש, קולות ללא מובן. אתה מתחיל לחפש מה לא בסדר אבל לא מבין שמשהו לא בסדר איתך, הקולות מלחשים מסביב, הם שמים לב שמשהו לא בסדר ושואלים אותך למה אתה בוהה במבט שואל שכזה. הדקות עוברות, ובראש מתחילות מחשבות, הקולות מהטלוויזיה מתחילים להתערבב לך במחשבות, פתאום אתה מרגיש שמדברים עלייך אבל אתה לא מבין מה ולמה, הגרוע ביותר בפתח. עוברים לשבת בסלון, יושבים מול הטלוויזיה, אתה בוהה במסך ורואה ב- CNN את מדד הדאו ג'ונס רץ למטה. אתה מבין שגם החשבונות שלך צמודים למדד וכנראה שמדובר בדיווחים הקשורים בחשבונות שלך בבנק. מחליפים ערוץ לערוץ הטבע, האריה נראה זועם מתמיד, אתה שואל את עצמך אם בביקור ההוא בגן החיות עצבנת אותו אולי יתר על המידה. כל ערוץ שרואים וכל מילה שמדברים מכוונת אלייך, החשש ממשיך לחלחל פנימה בלי יכולת להבין מה קרה. מידיי פעם אתה זורק לאוויר מילה הקשורה בחוויות שעוברות עלייך, סימני הדאגה בקרבם של הסובבים אותך מתגברים. מגיע ערב וזמן לישון, אתה עובר לחדר השינה, ערני מתמיד, שוכב על המיטה ולא מצליח להירדם. כך עוברות להם השעות ואתה מתהפך מצד לצד עם מחשבות סופניות בראש. אתה חולם בהקיץ על עננים, על ציפורים שאתה שומע ברקע את ציוצם. אתה בטוח שהעננים מסמלים את המלאכים וענן אחד כבד מאד נראה כמו הדמות של אלוהים. אתה בטוח שאלוהים מתגלה לפנייך. אשתך מעירה אותך ומבקשת ממך לעבור לסלון. שם היא מנסה לתת לך כדור שינה, אתה כמובן מסרב לקחת אותו ולא מבין ממה היא עושה עניין. היא מתחננת בפנייך אך שום דבר לא מועיל. היא מחליטה להתקשר לפסיכולוגית שלך, לאחר דקות ספורות בהן הציגה בפניה את המקרה, מעבירה לך את הטלפון והקול מהעבר השני נשמע מוכר ומרגיע. היא מנסה לדובב אותך לקחת את הכדור ומבטיחה לך ששום דבר רע לא יקרה לך, אתה מסביר לה בקול רועד שאתה מאד מפחד. היא שוב מנסה להרגיע ובסוף אתה משתכנע ולוקח את הכדור. כמובן שגם הכדור לא עוזר ואתה חוזר להתהפך במיטה מצד לצד. הלילה עובר בעצלתיים, בראש ממשיכות המחשבות הנוראיות, ציוצים של ציפורים, שריקות של ילדים שאתה בטוח שעומדים מתחת לחלון חדר השינה. אתה חושב אולי שזו ששוכבת לצידך היא כבר לא אשתך מאחר ונשמתה של אחותה התחלפה בנשמתה שלה באמצע הלילה. בבוקר כבר נותנים לך פקודות, אתה מציית ולא מבין מה רוצים ממך, מצחצח שיניים שוטף פנים ומתלבש. אשתך לוקחת תיק קטן ונוסעים באוטו לבית החולים.
