משהו שכתבתי ומה שאני מרגיש....
בועה מבחירה! המון זמן לא כתבתי מדיו האכזבה אדון הייאוש כבר לא מכתיב לי שיריו ומרוב הטשטוש כבר לא מזהה מילותיו ואל המלחמה?? שאת חרוזיו כתבתי בקפידה לא הראה עקבותיו , למעלה ממאה שנה. אך לאחרונה , לדאבוני הבלתי נודע חזרה אליי שוב המשימה. להיות שופר לאותם רגשות לאותם אלים של מלחמות. מסתכל אני בחדשות רואה רק בכי ודמעות רואה סיסמאות , טבולות בחרדות ומחאות , שלא כל כך עוזרות. אנשים נלחמים על עצמם ועל אחרים. אנשים לא מרפים , זוהי זכותם??! לפי ספר הקודשים. מהי ההחלטה הנכונה, לעשות צעד כואב כלפי השלום ? או להביא על עצמינו חורבן הרס וכיליון. אינני יודע היכן להציב עצמי , באיזה מחנה אני במלחמת חורבן בית שלישי. בו נלחם אח באח, ודיעה בדיעה לא בויכוח ומילים נועזות זה כבר הפך מעבר , לסיסמאות בלתי מזיקות. נשפכו כבר נהרות של דמעות שיכלו להטביע את כל הדיעות וזה לא רחוק רבותיי. זה ממש פה ,דופק על דלתינו וממאן לסור מדרכינו השלב הבא במלחמה הבזוייה היא שהדמעות שירדו בכמויות יקבלו צבע ויהפכו לשלוליות!! לא רחוק הזמן שבו צעקות וסיסמאות יהפכו לפציעות מדממות של כדורים שורקים.. ושאר טעויות! זהו המסר שמרגיש אני כשמסתכל על הכל מצד שלישי , צד שלא לוקח דיעה , רק מהפחד שאולי הוא טעה. האם יש טוב ורע?? חייבים לנוע קדימה , חייבים לגמור את הפרשה הלא צו התקופה הוא שלום במזרח התיכון אך בכל מחיר והקרבה? והפוליטיקאים חוגגים , כבר מתכננים את התעמולה של הקדנצייה הבאה , לעוד 4 שנים של כיסאות ותככים. חורה לי , כואב לי , ובטח לכולם! לכל הצדדים של אותה פרשת אימים. מסכנים המפונים... מסכנים המפנים.... מסכנים אותם לבבות מרוסקים ובעוד מספר שנים,ישאלו אותי הילדים , איך היה באותם הזמנים , בהם היסטורייה נכתבה לנו מול הפנים. אענה שאני בכל אופן מבחינתי את ההתנתקות ביצעתי עבורי. התנתקתי מהטלוויזייה , הרדיו והעיתונות התנתקתי מכל התעמולות עשיתי עצמי עיוור ,לסבלם של אחרים ולא הרגשתי דבר לרגשותיהם של המפונים. רציתי בועה, שלא תראה את שקרה. הנה , הסטורייה נעשתה, ואני נשארתי מאחור כ-ן , מבחירה. כי רציתי להשאר שפוי ולא להיחשף לאותו מראה נורא של קריעת לב ואדמה. אני מתבייש בזאת התוצאה אני נכלם רק מהמחשבה שאני מתנתק ומבחירה אני יודע שישנם עוד רבים שגידלו להם בועה אך אני אומר זאת בהצדעה. אני מצדיע למפונים . ואני מצדיע למפנים. אני שונא פוליטיקאים שרוכבים על גבם של אנשים שונא רטוריקנים שמשכנעים כסמים אקווה לטוב , ואתעלם מהרע, אשכנע את עצמי שהכל לטובה. ובתקווה שאל המלחמה ודיו האכזבה לא יבקרו אותי עוד מאה שנה
בועה מבחירה! המון זמן לא כתבתי מדיו האכזבה אדון הייאוש כבר לא מכתיב לי שיריו ומרוב הטשטוש כבר לא מזהה מילותיו ואל המלחמה?? שאת חרוזיו כתבתי בקפידה לא הראה עקבותיו , למעלה ממאה שנה. אך לאחרונה , לדאבוני הבלתי נודע חזרה אליי שוב המשימה. להיות שופר לאותם רגשות לאותם אלים של מלחמות. מסתכל אני בחדשות רואה רק בכי ודמעות רואה סיסמאות , טבולות בחרדות ומחאות , שלא כל כך עוזרות. אנשים נלחמים על עצמם ועל אחרים. אנשים לא מרפים , זוהי זכותם??! לפי ספר הקודשים. מהי ההחלטה הנכונה, לעשות צעד כואב כלפי השלום ? או להביא על עצמינו חורבן הרס וכיליון. אינני יודע היכן להציב עצמי , באיזה מחנה אני במלחמת חורבן בית שלישי. בו נלחם אח באח, ודיעה בדיעה לא בויכוח ומילים נועזות זה כבר הפך מעבר , לסיסמאות בלתי מזיקות. נשפכו כבר נהרות של דמעות שיכלו להטביע את כל הדיעות וזה לא רחוק רבותיי. זה ממש פה ,דופק על דלתינו וממאן לסור מדרכינו השלב הבא במלחמה הבזוייה היא שהדמעות שירדו בכמויות יקבלו צבע ויהפכו לשלוליות!! לא רחוק הזמן שבו צעקות וסיסמאות יהפכו לפציעות מדממות של כדורים שורקים.. ושאר טעויות! זהו המסר שמרגיש אני כשמסתכל על הכל מצד שלישי , צד שלא לוקח דיעה , רק מהפחד שאולי הוא טעה. האם יש טוב ורע?? חייבים לנוע קדימה , חייבים לגמור את הפרשה הלא צו התקופה הוא שלום במזרח התיכון אך בכל מחיר והקרבה? והפוליטיקאים חוגגים , כבר מתכננים את התעמולה של הקדנצייה הבאה , לעוד 4 שנים של כיסאות ותככים. חורה לי , כואב לי , ובטח לכולם! לכל הצדדים של אותה פרשת אימים. מסכנים המפונים... מסכנים המפנים.... מסכנים אותם לבבות מרוסקים ובעוד מספר שנים,ישאלו אותי הילדים , איך היה באותם הזמנים , בהם היסטורייה נכתבה לנו מול הפנים. אענה שאני בכל אופן מבחינתי את ההתנתקות ביצעתי עבורי. התנתקתי מהטלוויזייה , הרדיו והעיתונות התנתקתי מכל התעמולות עשיתי עצמי עיוור ,לסבלם של אחרים ולא הרגשתי דבר לרגשותיהם של המפונים. רציתי בועה, שלא תראה את שקרה. הנה , הסטורייה נעשתה, ואני נשארתי מאחור כ-ן , מבחירה. כי רציתי להשאר שפוי ולא להיחשף לאותו מראה נורא של קריעת לב ואדמה. אני מתבייש בזאת התוצאה אני נכלם רק מהמחשבה שאני מתנתק ומבחירה אני יודע שישנם עוד רבים שגידלו להם בועה אך אני אומר זאת בהצדעה. אני מצדיע למפונים . ואני מצדיע למפנים. אני שונא פוליטיקאים שרוכבים על גבם של אנשים שונא רטוריקנים שמשכנעים כסמים אקווה לטוב , ואתעלם מהרע, אשכנע את עצמי שהכל לטובה. ובתקווה שאל המלחמה ודיו האכזבה לא יבקרו אותי עוד מאה שנה