משהו שכתבתי ורציתי לשתף.

tapuz1009

New member
משהו שכתבתי ורציתי לשתף.

כי לדעתי שיתוף זה הדבר שהכי משחרר ומקל-

דרכו של עולם.
מלמד אותך שלא לסמוך על דבר מאשר על עצמך וכוחותיך.
לא לתלות את אושרך באף אדם אחר אלא רק ביכולותיך שלך.
מה שהיה מובן מאליו אתמול יחלוף מהר מחר.
קשה לסלוח.
לסלוח באמת. ולחיות בשלמות עם זה.
צריך להשלים שזו דרכו של עולם. שנוסטלגיה היא לפעמים דבר שעצוב להזיכר בו.
בזיכרונות שמחים שאינם עוד, ובאכזבות שאתה עודך לא מאמין שקרו.
זו דרכו של עולם.
האנשים סביבך –אי אפשר לסמוך עליהם. שום דבר היום הוא לא כמו שנראה באמת.
צריך לקבל את זה.
זו דרכו של עולם.
צריך להמשיך את הדרך שבה החשיבה והדעה שלך נתונה. ולישון טוב בלילה.
להזניח את הדברים הכואבים, את האמת המעציבה, את האנשים המאכזבים.
ולהבין שזו דרכו של עולם. והעולם הוא לא מקום צודק.
ולפלס את הדרך ולהכיר חיים חדשים, אנשים חדשים, ולסמוך על עצמך ועל כוחותיך הפנימיים שלך.
ולהשלים שזו דרכו של עולם .
הלוואי ויכולתי לראות ביותר קלות את הדברים אחרת. בלי מאמץ לנסות לראות את זה בצורה אחרת שתהיה חיובית.
תהפוכות החיים. זו דרכו של עולם. אל תצפה לכלום. ותצפה לבלתי מצופה. תשלים עם זה כמה שיותר מהר. כי לא תמיד אפשר להחזיר את הגלגל חזרה. וכל טיפת מאמץ לכאוב או לשנות תגזול ממך, תשאוב אותך.
 
למעלה