משהו שכתבתי לא מזמן

Ambious

New member
משהו שכתבתי לא מזמן

אם תרצו אני אוסיף גם את הרקע ואציג את עצמי בנפרד: רקווים הקשב לאשכבתך זהו הקבר בו מלך ישכון רד אל עמיך נשק ממלכותיך היפרד מביתך, אותו הותרת לשווא - ריק הרוח תנשוב, והשלג ירד ואתה תצא, הולך אל האור ובפסיעה אחרונה לעולם תכריז: זהו הסוף בשירת הרקוויאם בעת חשכה מובילה דרככם ותהום מכלה נפשכם השוקעת באבדון . . .. צאו! אל האור
 

Ambious

New member
אוקי ../images/Emo13.gif

אז קוראים לי אלעד, חייל משוחרר בן 22 - ואני כותב כבר הרבה מאד שנים אבל לא היה לי איפה לפרסם כלכך, כי בפורומים אחרים של שירה וכתיבה (ולא נזכיר את שמם) הם מאד מאד ביקורתיים ולא תומכים, קצת סנובים אפילו, ואני מקווה פה להתקבל קצת יותר בברכה משם
את הפורום הזה גיליתי במקרה. את השיר, דרך אגב, כתבתי בהשראת "רקוויאם" של מוצארט. אני לא יודע לטינית ואין לי מושג מה הם באמת אומרים שם, אבל במסגרת אחד מהתקפי המיגרנה שלי שכבתי על המיטה בחושך ושמעתי את היצירה (זה מרגיע אותי) ונכנסתי למאין טראנס מוזיקלי שכזה, ופתאום בסוף היצירה כאילו דרך המוזיקה והשירה - גם מבלי להבין את המילים - פתאום עלו לי בראש המילים והתחושות, וכתבתי אותן והשיר הזה זה מה שיצא. זה ממש כאילו המוזיקה דיברה אלי (ולא - לא עישנתי סמים לפני זה
). כמובן שטיפה ערכתי את זה אחרי זה (למרות שאני לא דוגל בעריכה) כי זה היה קצת לא מעובד קצת, אבל השיר בעקרון מסמל את התחושות שלי בקטע הסופי של היצירה המדהימה הזאת. זה הכל בינתיים, אולי בעתיד אני אפרסם פה עוד דברים שכתבתי, ודברים שאכתוב.
 
למעלה