משהו שכתבתי

[דה ניא אל]

משהו שכתבתי

וחטפתי על הראש..... שיהיה שבת שלום.... למתיישבי המרכז יש מאהל ליד רכבת ארלוזורוב, אני בדרך לשם עם צעצועים מיותרים כל טוב דניאל

 

[דה ניא אל]

אולי עכשיו זה יעבוד

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

../images/Emo24.gifדניאל הווווו דניאל../images/Emo24.gif

עכשיו זה הזמן להצמד לאמת של כל אחד מאיתנו. ולא לחשוש מלאמר אותה בכל הכח וללא פחד. לא אכנס לדעה פוליטית זו או אחרת...זה לא רלוונטי (גם אתה בכתבתך הדגשת את זה) אכן, חמלה ואמפתיה היא התשובה לכל הסיטואציה האכזרית בה אנו נמצאים. אין לי ספק שההתנתקות רק התחילה (בעולמי היא בשיאה) מדהים איך מי שמסוגל לראות את הדברים בצורה רחבה מבין שההתנתקות אינה רק ברמה המדינית. ישר כוח דניאל יקירי. דבריך נפלאים!

 

[riki72]

מקסים איש יקר../images/Emo24.gif

צודק באה אחוז ..... ויפה כתבת. שתהיה שבת שלום.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

צדיק שכמותך

אנשים לא רוצים להתחבק. ההתנתקות לא נגמרה היא רק החלה. ברגע שנולד רעיון, מושג, הוא שואף לממש את עצמו. ההתנתקות כבר לא נמצאת אפילו לא בידי אלה שהגו אותה, היא אדון לעצמה ותעצר רק כאשר יעמוד מולה כוח חזק ממנה. לכן מתחילים לדבר על פילוג בעם. ההתנתקות תפסק רק כאשר היא תמצה את עצמה ותגיע לרוויה, זה הפך למגיפה שנקראת "נתקת". כשיש מגיפה אין הבדל בין עני ועשיר בין דתי וחילוני ובין שמאל לימין, היא תקצור את כל מי שעומד בדרכה. מה הומיאופת היה עושה במצב כזה כאשר בא אליו חולה הסובל מ"נתקת"? האם היה נותן לו תרופה שמהותה היא "חבקת"? לא. זה מנוגד ולא עונה על הסיטואציה, זה מדכא את המחלה הראשונה. ובכלל על מנת להעלים את ה"נתקת" ה"חבקת" צריכה להיות חזקה יותר בהרבה, ואין אותה עכשיו וככל הנראה גם לא מעוניינים בה. הטבע מרפא, והתרופה היא הקצנה של המצב. החמרת הנתקת אין ברירה אחרת. רק כשהמצב יוקצן עד תומו יבוא הפתרון. וזה הולך להיות חתיכת סרט. השם ירחם. לצערי אין אפשרות להפוך את הרעיון לרמדי מדוללת ועדינה ולכן זה יהיה אגרסיבי מאוד וברמה הכי גסה שניתן להעלות על הדעת. זה לא בידי אדם זה או אחר, זה לא היה כך מלכתחילה, אלה הם רק השתלשלויות המאורעות, הרכבות והקרונות מקדמת דנן ואריק שרון וכל האחרים, קודמיהם וממשיכיהם רק סטטיסטים בעלילה, כותב התסריטים והבמאי מניעים אותם כרצונם. נדמה שהעיניינים מתנהלים לפי הרצון שלהם, אך זה לא באמת כך. ימין שמאל דתי חילוני, ישראלי פלשתיני, כולם בובות. כל מי שניחן בראיה לא מתפלא ולא יתפלא. אלה דברים שהיו ברורים מאוד. להומיאופת קל מאוד להבחין ולחזות דברים מעין אלה. חוקי ההומיאופתיה תופסים בכל שטחי החיים. הכי טוב לעשות זה להתבונן, להשתאות ולא להפריע לתהליך למצות את עצמו. אני יכול להבין, לקבל ולתת חמלה, אהבה וחיבוק, אבל לא למצוא את עצמי בתווך בין המחובקים או המתנתקים, זה סיר לחץ נוראי.

 

[דה ניא אל]

תודה !!!! מסכים גם עם דבריך !!!!

אבל.... הלכתי היום עם ילדי עם שני ארגזים מלאים צעצועים שהם כבר לא בשימוש וספרי ילדים. הלכנו לשנייה כי לא יכלנו להשאר יותר, זמננו דחק. רק נכנסו, קיבל אותנו במאור פנים אדם שמונה כשומר על המאהל, שמח מאוד, מספר אנשים שהיו ליד מקום האיפסון הסתכלו חייכו והרגשתי את ליבם מתרחב. ואתה יודע מה ? חשתי אנרגיה עצומה זורמת בתוכי, חייכתי מאושר, והרגשתי שגם אם לא עשיתי איזה שינוי משמעותי במצב, אבל עשיתי שינוי משמעותי בי. באתי לנחם ויצאתי מנוחם. הרגשתי את האפשרות. הרגשתי את הריפוי שלי. הרגשתי שאני יכול להיות מי שאני אבל להרגיש חלק. שאני יכול להשתתף. מבלי להתערבב ולשנות את דעתי (אם כי אין לי משהו נגד שינוי דעתי). אני מסכים עם הראייה התהליכית של דבריך. הם נכוחים. ניכרים בהם שהם דברי אמת. עדיין כאדם הבודד הניצב מול תהומות היאוש והכאב, היה לי טוב שהושטתי יד, קנה קטן של תקווה, של נורמאליות... ממליץ בחום לעשות את זה - זה סוג של טריפ (גם במובן של מסע וגם במובן ההוא הידוע שמעולם לא חוויתי מכימיקלים) בקיצור... שנזכה ותשרה השכינה בתוכינו שכינת האהבה הקבלה ההכלה שבת שלום

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אשריך דניאל ../images/Emo24.gif

 

[אתד]

כתבת מקסים ומרגש

ואני יכולה למצוא את ההגיון אבל.. לא לכעוס:קשה מאוד לחבק אדם שזרק, הכאיב, פצע, בגד בלב אחר שליווה אותו והיה לצידו תמיד. כל הלבבות פועמים וכואבים אותו הדבר ואם עקרון ההמופטיה- כמו שהעיפו אותם הם מעיפים גם... הם אלה דווקא יותר מכולם שלא יכולים לעשות את זה מאחר והם חווים על בשרם את עוצמת הסבל והכאב אבל הם, אותם תושבים, ברי מזל משאר הלבבות, להם יש יכולת פיזית לצעוק, לבכות, לרטון, לבעוט, להתנגד, לבקש, לדרוש ואף לקבל לשאר הלבבות שהיו בדיוק כמוהם- חיו בפסטורליות ובשלווה, אכלו שתו והיו נאהבים על ידי אותם התושבים או אחד על ידי השני נידונו כעת לבזיזה גופנית נפשית, רעב צמא, מוות בהזיות ואחרי שעורם בקושי יתלה על עצמותם ימותו ביסורים, אולי ירצחו באכזריות מצד האחרים שיתישבו באותו מקום פסטורלי כשיתפסו את מקומם של אותם ראשונים שליטפו ודאגו להם רק כמה ימים לפני ... רק שאת צעקתם אף אחד לא שומע ואת כאבם אף אחד לא שואל או רואה. אלה בעלי החיים כל הכלבים, החתולים, העופות הפרות ושאר הלבבות הנמקים שם ברגעים אלה לא יכולה לחבק את אותם התושבים, מצטערת דומה בדומה... הנה, התחושה שלי היא אכן חלק מאותה התנתקות שאתה אלישוע השכלת לכתוב עליו.

 

[דה ניא אל]

תודה לכולם........

האמת שהייתי די נבוך מהפרסום וכו' אז התגובות שלכם עודדו אותי מאוד שיהיה לנו כל טוב ושבוע טוב

 

[gui1]

תגיד בתמונה זה אתה?../images/Emo11.gif

 

[nofaritrit]

ועוד דבר..

האם אתה דניאל מהמרחב לאקולוגיה הוליסטית? או שאולי אני מבלבלת? אהבתי את דבריך שניכתבו בנעימות ומהלב.

 

[דה ניא אל]

תודה....ואללה עבר זמן אבל כן.....

אני כבר לא שם איזה שנתיים... שיהיה ליל מנוחה

 

[nofaritrit]

ליל מנוחה!

 

[nofaritrit]

כן...

עשיתי שם סדנא אחת...ואני זוכרת אותך מאוד לחיוב (לא הכל שם אני זוכרת לחיוב...) איזה עולם קטן!

 

[דה ניא אל]

קטעים עולם קטן - שלחתי לך מסר