משהו שעשוי לעניין אתכם/ן...
בטיול שלי בסקוטלנד, הייתי בסיור בעיר התחתית "רדופת הרוחות" של אדינבורו. קצת רקע: לפני כמה מאות שנים, אדינבורו, בירת סקוטלנד, התחילה להתפתח ולגדול. הבעיה הייתה שפחדו שהאנגלים יבואו לכבוש את אדינבורו, לכן בנו חומה ושער לעיר. החומה מנעה את התפתחות העיר, ונהייתה צפיפות גדולה. להויף על זה, כל מי שרצה להיכנס לעיר היה צריך לשלם מס גבוה, כך שעניים שגרו בעיר פשוט לא יצאו ממנה. כדי להתגבר על הצפיפות, בנו את גורדי השחקים (מדובר על בנייני 4-5 קומות) הראשונים בעולם. כשגם זה לא הספיק, התחילו לבנות את ה"עיר התחתית" - רחובות שקישרו בין המרתפים של הבתים. ברחובות האלו יצרו עוד כוכים, ושיכנו שם את עניי העיר. תוחלת החיים הממוצעת של אדם בתוך הכוכים התת-קרקעיים האלה הייתה בערך חודשיים. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שהיה שם רעב, מחלות, צפיפות. כמובן שביוב זורם עוד לא היה אז. כלומר, הוא זרם - ברחובות ובנהר ממנו שתו מים אח"כ. אני תיכף מגיעה לנקודה... וים אחד הייתה שם שריפה גדולה ורוב האנשים שגרו בעיר התת קרקעית פשוט מתו בייסורים. בביקור שלי בכוכים האלו, המדריכה ניסתה להפחיד אותנו עם כל מיני סיפורים על רוחות רפאים שעדיין שוכנות שם. במהלך הביקור, ניתקלנו ב coven של וויקנים. אחרי שביקשתי בנימוס, הורשה לי להיכנס ל coven, ולצלם קצת. ניסיתי לשאול את האנשים ששהו שם באותו רגע קצת על ה coven שלהם, אבל הם עשו רושם שהם לא כל כך אוהבים שמטרידים אותם, מה גם שלא היה לי הרבה מה לשאול - היה מאוד ברור מה הם עושים שם. המדריכה סיפר הלי אח"כ שמדובר בקהילה קטנה ומאוד מגובשת, שנפגשת שם בתדירות די גבוהה לטקסים והתכנסויות אחרות. אני מצרפת את התמונות שצילמתי מהמקום. הן יצאו מאוד לא ברורות, כי הכוך הוא די קטן, והיה לי קשה להתרחק מספיק כדי לתפוס בתמונה את מה שהיה שם. חוצמזה, היה שם מאוד חשוך (אין בתוך הכוכים האלה רשת חשמל, אז הכל היה מואר בנרות ובמנורות על סוללות) והפלאש קצת מוריד מהאווירה של המקום.
בטיול שלי בסקוטלנד, הייתי בסיור בעיר התחתית "רדופת הרוחות" של אדינבורו. קצת רקע: לפני כמה מאות שנים, אדינבורו, בירת סקוטלנד, התחילה להתפתח ולגדול. הבעיה הייתה שפחדו שהאנגלים יבואו לכבוש את אדינבורו, לכן בנו חומה ושער לעיר. החומה מנעה את התפתחות העיר, ונהייתה צפיפות גדולה. להויף על זה, כל מי שרצה להיכנס לעיר היה צריך לשלם מס גבוה, כך שעניים שגרו בעיר פשוט לא יצאו ממנה. כדי להתגבר על הצפיפות, בנו את גורדי השחקים (מדובר על בנייני 4-5 קומות) הראשונים בעולם. כשגם זה לא הספיק, התחילו לבנות את ה"עיר התחתית" - רחובות שקישרו בין המרתפים של הבתים. ברחובות האלו יצרו עוד כוכים, ושיכנו שם את עניי העיר. תוחלת החיים הממוצעת של אדם בתוך הכוכים התת-קרקעיים האלה הייתה בערך חודשיים. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שהיה שם רעב, מחלות, צפיפות. כמובן שביוב זורם עוד לא היה אז. כלומר, הוא זרם - ברחובות ובנהר ממנו שתו מים אח"כ. אני תיכף מגיעה לנקודה... וים אחד הייתה שם שריפה גדולה ורוב האנשים שגרו בעיר התת קרקעית פשוט מתו בייסורים. בביקור שלי בכוכים האלו, המדריכה ניסתה להפחיד אותנו עם כל מיני סיפורים על רוחות רפאים שעדיין שוכנות שם. במהלך הביקור, ניתקלנו ב coven של וויקנים. אחרי שביקשתי בנימוס, הורשה לי להיכנס ל coven, ולצלם קצת. ניסיתי לשאול את האנשים ששהו שם באותו רגע קצת על ה coven שלהם, אבל הם עשו רושם שהם לא כל כך אוהבים שמטרידים אותם, מה גם שלא היה לי הרבה מה לשאול - היה מאוד ברור מה הם עושים שם. המדריכה סיפר הלי אח"כ שמדובר בקהילה קטנה ומאוד מגובשת, שנפגשת שם בתדירות די גבוהה לטקסים והתכנסויות אחרות. אני מצרפת את התמונות שצילמתי מהמקום. הן יצאו מאוד לא ברורות, כי הכוך הוא די קטן, והיה לי קשה להתרחק מספיק כדי לתפוס בתמונה את מה שהיה שם. חוצמזה, היה שם מאוד חשוך (אין בתוך הכוכים האלה רשת חשמל, אז הכל היה מואר בנרות ובמנורות על סוללות) והפלאש קצת מוריד מהאווירה של המקום.
