משהו שרציתי מזמן לפתוח לדיון

[גילתש]

משהו שרציתי מזמן לפתוח לדיון

כבר העליתי ושאלתי על זה בכלמיני דיונים, אבל אף פעם לא באופן מסודר יש לי בעיה עם השיר "מלכת הפופ". ניסיתי וניסיתי לכתוב פה מה הבעיה שלי איתו, אבל כל פעם אני מוחקת כי זה נראה לי מטופש. מה דעתכם על השיר? ומה דעתכם על המשפט "אני מהיום אהיה מלכת הפופ של החיים"? אפשר לפרש אותו בכמה כיוונים ומענין אותי מה אתם חושבים.

 

[ג ב ש ו ש]

דעתי../images/Emo27.gif../images/Emo88.gif

לפי דעתי שיר פשוט יפה

לי אישית הוא ממש עוזר ברגעים של באסה ועצב..המשפטים הראשונים וכל זה, בעיקר "אעשה כמיטב יכולתי להסתיר את צערי.." "..לא עוד דמעות לא עוד לבכות באוזניי חברים" הוא מעודד אותי

בקשר למשפט "אני מהיום אהיה מלכת הפופ של החיים"-לא יודע איך לפרש אותו או למה התכוונה בתי

 

[גילתש]

במה בדיוק הוא מעודד??

הקשבתם בפעם באמת למילים?, ולא ללחן?? השיר פשוט עצוב בעיני. אולי הטקסט הכי עצוב שבתי כתבה. על התעלמות של העולם מהעצב שלנו, ועל איך אנחנו מסתירים אותו, רק כדי לא להיות לבד. עצוב.

 

[ג ב ש ו ש]

כניראה בגלל שהוא קיצבי ../images/Emo88.gif

משאר השירים שלה זה מעודד,אותי אישית לפחות. שאלו מה דעתי כתבתי וזהו

 

[אודי לוי]

דווקא שיר שמח

ולבתי יש הרבה שירים עצובים

 

[ADVAM4]

אמממ...

כמו שבתי כבר אמרה.. בהתחלה רצו שהיא תהיה עוד זמרת כזאת כמו רוני...לא יוצרת.. ואז היא כתבה את השיר "מלכת הפופ" שיש בו את איזשהי אמירה אבל הוא עטוף בלחן פופי וקופצני כזה.. שקוראים רק את המילים אפשר להבין שזה שיר עם עומק.... [= אממ וחוץ מזה.. זה שיר מקסים

 

[מלכת הפופ]

פעם ברגע של ייאוש

כתבתי לבתי על השיר והיא סיפרה לי שזה שיר שמח, שיר של כוח ואמונה בעצמך וממש חיזקה אותי. לא סתם זה ה!!משפט האהוב עלי... ובקשר לשירים עצובים עם מוסיקה שמחה- יש משהו נורא חזק בזה. אביתר בנאי עשה את זה הכי מדהים בעולם כשאמר- "כמה שהיא בכתה, כשהנהג את החולצה קרע לה" ובכלל כל השיר הזה הוא זעזוע אחד גדול ישר לנשמה- איכות, ללא ספק טוב- אני חוזרת לראות שוב ושוב את ה- 13 שניות המאושרות שתומר שלח... אליקו- בבקשה תשלח לנו את הקליפ. תודה לכולם יעל

 

[הציורים של יובל]

לדעתי../images/Emo26.gif

שיר עצוב- אבל הוא מעודד אותי ברגעים הקשים, כשאני עצובה, מבואסת וכו'. אני פשוט שומעת את השיר ונרגעת. נכון- זה לא השיר הכי שמח בעולם. אבל השיר הזה מעודד אותי: "אעשה כמיטב יכולתי להסתיר את צערי אשטוף את עיני אטפח על פני ואלבש חיוך ענקי השמש תמיד עלי תזרח אצלי יפרחו שושנים לא עוד דמעות לא עוד לבכות באוזני חברים" אני ממש ממש אוהבת את השיר ומתחברת אליו. כי בן אדם שהוציאו לו תווית כזאתי של "חזק נפשית" זה קצת קשה שכשיש רגעים עצובים וקשים- אף אחד בקושי מתייחס לזה. לדעת החברים- זה לא נורמלי לראות אותי עצובה או מבואסת. כי תמיד אני צוחקת, שמחה, עם חיוך על הפנים לא עוד דמעות לא עוד לבכות באוזני חברים. ואני עושה בדיוק מה שבתי כתבה בבית הראשון אעשה כמיטב יכולתי להסתיר את צערי אשטוף את עיני אטפח על פני ואלבש חיוך ענקי ונכון, זה עצוב וקשה. אבל כזו אני. אני לא אוהבת להראות את הצער והעצב שבי, לא אוהבת שמרחמים עלי, שמנחמים אותי.לא אוהבת. לכן אני מתחברת כ"כ לשיר. *לא נראה לי שמישהו קרא את זה- אבל שיהיה

*

 

[מלכת הפופ]

הציורים של יובל

אני לא יודעת איך קוראים לך אבל קראתי כל מילה והשאר במסר האישי... יעל

 

[זו מהרדיו]

שיר עצוב עד דמעות

אני לא רואה בשיר הזה שום דבר שמח. אי אפשר להיות שמח כשהרגשות שלך לא אמיתיים, כשאתה מעמיד פנים, כשאתה עומד מאחורי מוסיקה שאתה לא ממש רוצה ליצור, שמה שאתה עושה הוא בסך הכל תחליף. איש חכם בשם שי עגנון (כן כן ההוא מהרחוב), פרסם סיפור מאוד מרגש בשם 'בדמי ימיה'. מסקנת הסיפור הזה היא שכל תחליף מועד לכישלון. מעריצה את בתי על האומץ להכניס לחברות התקליטים ולכל הממסחרים למיניהם בצורה של הפוך על הפוך על הפוך. חבל לי שהחברה שלנו כל כך שטחית. חבל לי שעד שסוף כל סוף קם יוצר שאומר את מה שהוא מרגיש קוטלים לו את הצורה. פשוט ממש חבל. טוב, לפחות אתם כאן, אתם בטוח מבינים על מה אני מדברת.

 

[גילתש]

סופסוף מישהי שמסכימה איתי

הצלחת להסביר בדיוק מה הבעיה שלי עם השיר!