משהו שתמיד ענין אותי - סרב

alexrait1

New member
משהו שתמיד ענין אותי - סרב

ומילים כדוגמת זו - שרת, פרט וכו'. מה שמפריע לי הוא שבחדשות (ונדמה לי באחד המילונים) מנוקדת האות ע' הפועל בפתח. זאת על אף שאין כאן השפעה של אות גרונית כמו במילה "בצע, עשה..." השאלה שלי מדוע לא לקרוא את ע הפועל מנוקדת בצירה כפי שמתבקש?
 

alexrait1

New member
תיקון קטן

תורידו את המילה עשה. למשל קחו את שמע - נדמה לי פה יש הנמכת תנועות..
 

alexrait1

New member
יש פה דרך בכלל לערוך את מה שנכתב?

טעות שלי עוד פעם, מדובר רק על בנין פיעל. ולא עולה לי שום דוגמה חוץ מביצע.
 

צימעס

New member
לא ניתן לערוך.

אם עדיין אין תגובות להודעתך, תוכל לכתוב מחדש, בלי הטעויות, ולבקש מהנהלת הפורום למחוק את השגויה.
 

גנגי

New member
הצורות שנגמרות ב-ח' או ע'

בבניין פיעל יכולות להופיע באחת משתי צורות: או בצירה בעה"פ ובפתח גנובה, או בפתח בעה"פ. הסיבה, כמובן, היא הנמכת תנועה, כמו שאמרת. בעברית תקנית מקובל שבעבר ובעתיד הפועל יבוא בפתח בעה"פ (ביצַע, שימַח)ובבינוני בצירה ובפתח גנובה (מבצֵעַ, משמֵחַ). בעברית רגילה, מדוברת, נהוגה יותר הצורה בצירה ופתח גנובה (שימֵחַ, ביצֵעַ).
 

alexrait1

New member
אז מה עם..

סרב? בעבר... כיצד יש לנקד? שוב פעם אני מזכיר את העובדה שבחדשות קול ישראל (אני מניח שהקריין מדבר בעברית תקנית) נהוג לומר את מילה כשהאות "ר" מנוקדת בפתח ואין כאן הנמכת תנועות לפי מיטב הבנתי...
 
אם אין זה חטא גדול מדי להזכיר כאן

את האקדמיה החלופית לאח"לה, היא דווקא תפסה ליברליות בעניין ביצֵעַ-ביצַע ודומותיהן: ניקוד ע' הפועל לפני גרונית סופית בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. דוגמות: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; הֵרַע, הֵרֵעַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; יִתְמַהְמַהּ, יִתְמַהְמֵהַּ; שַׂמַּח! שַׂמֵּחַ!; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ.
 
למעלה