FXCM ישראל
New member
משה שלום, על קריסת הניקיי
מודל לאי חיקוי / פינתו של משה שלום
7% לערך (!!). זהו ההיקף של התספורת, אותה היו צריכים לעבור היום מחזיקי הניקיי (מדד המניות העיקרי ביפן), וזאת ביום אחד. אמנם ראינו לאחרונה הרבה סטיות שליליות, מדרגה שנייה, כמו אי עמידה בצפי של הקטנת הגרעון המסחרי, ועוד כהנה דברים של הכלכלה אמיתית (מול סטיות מדרגה ראשונה במומנטום, או ברוחב השוק), אבל התגובה המיידית של המשקיעים לא התייחסה אליהן אלא למיידי.
מה הבעיה? מה יצר עכשיו לחץ לכיוון השני, כאשר ממש ימים קודם לכן ראינו עדיין מסכים ירוקים מלאי אופוריה? התשובה אינה נעוצה לדעתי "רק" בתרגילים המילוליים של בן שלום ברננקי.
זה האחרון, ניסה אתמול להיות "קוסם על" בציינו לפני הקונגרס ש"ייתכן שנמתן את רכישות האג"ח, אבל בהחלט ייתכן שדווקא נאיץ אותן". את אומנות ה"ערפל", שבה שלט קודמו גרינספאן, צריך ללמוד קצת יותר טוב.
בסופו של דבר פרוטוקולי הישיבה האחרונה של הפד ביחד עם מצעד לא קטן של נגידים אזוריים במדיה, הצליחו לשכנע שאכן הגענו לנקודה שבה הפד "חייב" לעשות משהו. והמשהו הזה באמת לא חיובי לשווקים, ולא משנה איך הם ינסו להסוות זאת. כאמור, תרגיל ההתחמקות לא עבד, והדאו-ג"ונס הפך כיוון מעלייה של 150 נקודות, לירידה של כ-100, לאחר סיכום כל ההצגה הפדראלית הזו.
אבל, כאמור, לדעתי הניקיי לא ירד כל כך הרבה, רק בגלל זה. מאחורי הירידה הענקית הזו עומד משהו הרבה יותר מאיים, ואגרסיבי. דוב מלא שיניים, שנקרא שוק האג"ח הממשלתי. כפי שתוכלו לראות בעצמכם ברשת, הירידה, המכוונת, והדרמטית ביין, לוותה בעלייה מטאורית בניקיי, אבל גם בעלייה לא פחות כואבת (למחזיקי האג"ח) של התשואות על האג"ח הממשלתי.
למרות שה-QE היפני נראה ממש דומה בעיקרון לאחיו האמריקאי, במדינת השמש העולה לא ראינו את מה שקרה בוול-סטריט: ירידה, ושמירה, על ערך רצפה של תשואות לאג"ח הממשלתי.
איבוד כוח הקניה של המטבע (שחיקת רמת החיים), עבור היפני הממוצע, ומנהלי כספו, העבירו אותם מייד לנכסים מניבים אחרים (ביפן ובחו"ל) וגרם להם לנטוש מהר מאוד את הנכס הסולידי שבה הם הכניסו עד כה את חסכונותיו.
נזכור שכאן מדובר באוכלוסיה מזדקנת, וחוששת לעתידה הפנסיוני, בדומה לגרמניה באירופה. והנה, כוח הקניה של הבנק המרכזי לא עמד כנגד היציאה ההמונית הזו, והאג"ח צנח.
זו הסכנה שדובר עליה כה רבות, וזו הסכנה שעמדה עכשיו על הפרק, ושלא נענתה על ידי ראש הבנק המרכזי, קורודה, במסיבת העיתונאים האחרונה. עכשיו, כאשר הפד מראה סימני חולשה, כל התוכנית היפנית נראית הרבה פחות קשיחה, וספקות גדולים אוחזים את המשקיעים לגבי יישומה.
לכן, התגובה חריפה, ומתבטאת גם במניות, גם במטבע, וכולם מסתכלים על תשואת האג"ח על מנת לנחש אם שם נראה התערבות מרגיעה. בינתיים, הייתה קפיצה מ-140 ל-142, אבל כאשר לוקחים בחשבון שהנייר הזה (אג"ח 10 שנים) ירד מ-146 בתחילת אפריל, עולות עדיין הרבה שאלות לגבי המפלט היפני שהיה דבר מקובל כאקסיומה, ממש לא מזמן.
http://www.fxcm.co.il/p-2_a-6653/
מודל לאי חיקוי / פינתו של משה שלום
7% לערך (!!). זהו ההיקף של התספורת, אותה היו צריכים לעבור היום מחזיקי הניקיי (מדד המניות העיקרי ביפן), וזאת ביום אחד. אמנם ראינו לאחרונה הרבה סטיות שליליות, מדרגה שנייה, כמו אי עמידה בצפי של הקטנת הגרעון המסחרי, ועוד כהנה דברים של הכלכלה אמיתית (מול סטיות מדרגה ראשונה במומנטום, או ברוחב השוק), אבל התגובה המיידית של המשקיעים לא התייחסה אליהן אלא למיידי.
מה הבעיה? מה יצר עכשיו לחץ לכיוון השני, כאשר ממש ימים קודם לכן ראינו עדיין מסכים ירוקים מלאי אופוריה? התשובה אינה נעוצה לדעתי "רק" בתרגילים המילוליים של בן שלום ברננקי.
זה האחרון, ניסה אתמול להיות "קוסם על" בציינו לפני הקונגרס ש"ייתכן שנמתן את רכישות האג"ח, אבל בהחלט ייתכן שדווקא נאיץ אותן". את אומנות ה"ערפל", שבה שלט קודמו גרינספאן, צריך ללמוד קצת יותר טוב.
בסופו של דבר פרוטוקולי הישיבה האחרונה של הפד ביחד עם מצעד לא קטן של נגידים אזוריים במדיה, הצליחו לשכנע שאכן הגענו לנקודה שבה הפד "חייב" לעשות משהו. והמשהו הזה באמת לא חיובי לשווקים, ולא משנה איך הם ינסו להסוות זאת. כאמור, תרגיל ההתחמקות לא עבד, והדאו-ג"ונס הפך כיוון מעלייה של 150 נקודות, לירידה של כ-100, לאחר סיכום כל ההצגה הפדראלית הזו.
אבל, כאמור, לדעתי הניקיי לא ירד כל כך הרבה, רק בגלל זה. מאחורי הירידה הענקית הזו עומד משהו הרבה יותר מאיים, ואגרסיבי. דוב מלא שיניים, שנקרא שוק האג"ח הממשלתי. כפי שתוכלו לראות בעצמכם ברשת, הירידה, המכוונת, והדרמטית ביין, לוותה בעלייה מטאורית בניקיי, אבל גם בעלייה לא פחות כואבת (למחזיקי האג"ח) של התשואות על האג"ח הממשלתי.
למרות שה-QE היפני נראה ממש דומה בעיקרון לאחיו האמריקאי, במדינת השמש העולה לא ראינו את מה שקרה בוול-סטריט: ירידה, ושמירה, על ערך רצפה של תשואות לאג"ח הממשלתי.
איבוד כוח הקניה של המטבע (שחיקת רמת החיים), עבור היפני הממוצע, ומנהלי כספו, העבירו אותם מייד לנכסים מניבים אחרים (ביפן ובחו"ל) וגרם להם לנטוש מהר מאוד את הנכס הסולידי שבה הם הכניסו עד כה את חסכונותיו.
נזכור שכאן מדובר באוכלוסיה מזדקנת, וחוששת לעתידה הפנסיוני, בדומה לגרמניה באירופה. והנה, כוח הקניה של הבנק המרכזי לא עמד כנגד היציאה ההמונית הזו, והאג"ח צנח.
זו הסכנה שדובר עליה כה רבות, וזו הסכנה שעמדה עכשיו על הפרק, ושלא נענתה על ידי ראש הבנק המרכזי, קורודה, במסיבת העיתונאים האחרונה. עכשיו, כאשר הפד מראה סימני חולשה, כל התוכנית היפנית נראית הרבה פחות קשיחה, וספקות גדולים אוחזים את המשקיעים לגבי יישומה.
לכן, התגובה חריפה, ומתבטאת גם במניות, גם במטבע, וכולם מסתכלים על תשואת האג"ח על מנת לנחש אם שם נראה התערבות מרגיעה. בינתיים, הייתה קפיצה מ-140 ל-142, אבל כאשר לוקחים בחשבון שהנייר הזה (אג"ח 10 שנים) ירד מ-146 בתחילת אפריל, עולות עדיין הרבה שאלות לגבי המפלט היפני שהיה דבר מקובל כאקסיומה, ממש לא מזמן.
http://www.fxcm.co.il/p-2_a-6653/