משו מעניין על אדיפוס ואלקטרה:

משו מעניין על אדיפוס ואלקטרה:

דנה שואלת בפורום של ליאת: בנים של הומואים ובנות של לסביות: איך יהיו להם התסביכים החיוניים האלה להתפתחות תקינה (?) , ועל מי יעשו את ההשלכה? מה דעתכם/ן?
 

tookmy

New member
דעתי

עם כל הכבוד לפסיכולוגיה של פרויד, מעניין מה עשו בלעדיה עד לפני מאה וקצת שנים... יש כל מיני תאוריות פסיכולוגיות, מכל מיני סוגים. יש לזכור שהן תאוריות, לא האמת לאמיתה, כפי ש"גברים לא בוכים" תופס בחלק מתרבויות העולם ובחלק מהן ממש לא רלוונטי, ככה גם התאוריות האלה הן ניתוח של המציאות במקרה הטוב, ולא מעבר לזה. אם המציאות היא אחרת, אז הן לא מתאימות, זה הכל. חוץ מזה שמי שקורא קצת ספרות פמיניסטית יודעת שכל מיני ניתוחים ותאוריות שנעשו לגבי ילדים, נטען משנות השמונים והלאה (ע"ע קרול גיליגן) שזה לא מתאים לבנות, ועשו הכללות שנכונות לבנים ולא לבנות. כנ"ל לגבי כל מיני תאוריות: כדאי לזכור שמישהו ניתח אותן. יש ניתוחים מקובלים של שירים של ביאליק, זה אומר שאלה הניתוחים היחידים שנכונים? ובאשר להתפתחות תקינה, אני שמחה ששמת סימן שאלה, כי לפי מצב האנושות כיום לא נראה לי שעד היום ההתפתחות הנחשבת תקינה היא אכן כזו.
 
אמרתי שיולי שלחה אותי...

ותיכף ענו לי :"אל תצטטי... תתבטאי חופשי!" אז: גם בנים וגם בנות נולדים בד"כ מרחם, ומתחילים את חייהם בצמידות לגוף נשיי (יניקה, וכולי). זה אולי לא תמיד נכון, אבל כמעט תמיד. מושא תשוקתם העיקרי - לא מיני אולי, אבל בהחלט תשוקה פיזית - הוא הגוף הנשיי. השד, הזרועות... העברת התשוקה הזו מהשתוקקות למושא נשיי - אל השתוקקות למושא משיכה גברי - מחייבת איזשהו "מנוף"... המנוף המקובל הוא בשלב בו הבת יוצרת קשר הערצה כלפי אביה. בהעדר אב - האם נצפה מהבת לעבור התקשרות למושא הערצה גברי אחר מהסביבה? להתקשר לדמויות בדיוניות? איפה את הוריקן??? ויתר חכמותינו?
 

פרח7

New member
לא מתמצאת אבל

כיוון שיש לא מעט ילדים שגדלים בלי אבא (מסיבות שונות) הבנתי שפותחו בשנים האחרונות תאוריות של השלכת הרגשות האדיפליים במקום על האב החסר, על דמות אחרת בסביבה הקרובה. יש פה בוודאי אנשים שיוכלו לתרום ידע מעמיק משלי, אז אני ממתינה בסבלנות שיכתבו את דעתם.
 

טוטולס

New member
אדיפוס שמדיפוס, העיקר שאתה אוהב את

ומי שמזהה את השורה, יודעת עכשיו כמה אני "עתיקה". ומאחר ואני קצת מכירה את החומר על אדיפוס ואלקטרה, גם בי היה תמהון כיצד ילדים ללא אב יכולים לפתור את התסביך ללא אב שיהיה מנגד, ויעזור לפתרון. נראה לי שמה שחשוב זה שיהיה אחר, ולא חשוב אם הוא אמא או סבתא (למקרה שהילד בן/בת למשפחה חד הורית) והאחר הזה צריך להיות שונה עבור הילד, לא העתק של האמא, כדי שיוכל לאתגר את הילד/ה לעשות את תהליך ההפרדות שלו ממנה. חוץ מזה, אני חושבת שילדים מגבשים את הזהות והנפרדות שלהם וזה טבוע בגנים שלהם, במבנה איתו הם נולדו, ולכן גם אם אין מישהו אחר, וגם אם האחר אשה ולא גבר, הילד, אם לא יפריעו לו ולא ינסו לקלקל בדרך, יגבש זהות נפרדת ויפתור את הקונפליקט האדיפלי למרות וריאציות שונות במשפחתו. נראה לכם שאין לי עם מי לדבר, או שהמחשב פנוי, ולכן אני מלהגת על כל נושא שעולה בימים האחרונים??? (וזו שוב אני, אמא ולא אימי. עדיין מתחזה)
 
נחת גדולה זכינו מנסיעתה של אישתך

סופסוף יש לך קצת זמן אלינו
אז אני אתעקש איתך: נראה לך שהמין של ה "שני-השונה" בכלל לא משמעותי? ז"א הקונפליקט האדיפאלי יכול להבנות תוך התמודדות שאינה קשורה לג'נדר?
 

tookmy

New member
אז זהו שכל תאוריית ההיפרדות

די בעייתית כשבוחנים אותה מנקודת מבט פמיניסטית, וזה לא אני המצאתי. כי בנות לא בדיוק נפרדות מהאם כמו שבנים מלכתחילה נפרדים מהאב בדרך כלל, בחברה הקרויה נורמלית. כל הדבר הזה הוא בעייתי כי הוא מסתמך על תרבות מערבית שקיימת בקושי מאתיים-שלוש מאות שנה, ונראה לי שזה לא תופס על מי שחיה קצת אחרת. אבל אם נעים לכן עם התאוריות של הדפוק הפטריארך הזה, פרויד (שנכון קידם את האנושות בכמה דברים, אבל גם עשה המון נזקים להמון אימהות ובנות מזמנו ועד עכשיו, ובטח גם ללא מעט אבות ובנים) אז תמשיכו.
 

ניראות

New member
אז ככה...

א. תיאוריות תלויות זמן ומקום. ב. לדעתי לילד יותר נכון לגדול על שני בוגרים(לא משנה המין) רק שתהיה לו האפשרות ליצור ולתרגל התקשרות נוספת ללא בררת מחדל אחת בלבד ג. ואולי כל סופסוף גברים לא יחפשו בזוגיות תחליף אמא אצל האישה ד. לא בטוחה שזה בכלל תסביך אדיפוס או אלקטרה, אלא ההבנה של נפרדות, והשתחררות מהרגשה הומואיפוטנטית (הכל יכול) שיש לתינוק קטן. יחסי אובייקט הוא ההתמודדות של החיים ולא אלקטרה או אדיפוס. ה. עוד תסביך שלא נכון הוא הסירוס או אי הפין אצל בנות. עוד תפיסה מעובתת של פרויד בהבנת אנטומיה והתפתחות. הפין והפות נוצרו מאותו איבר זהה, רק קיבלו ביטוי חיצוני ופנימי שונה. ו. ממה שרוצים לעשות תסביך תמיד ניתן, השאלה למה מחפשים תסביכים ולא מחפשים כוחות?????
 
לא הבנתי בכל זאת...

למה יותר נכון לילד לגדול עם שני בוגרים? אני מבינה בקלות למה למבוגרים זה טוב: ("מותק, אפשר שאת תוציאי היום את הילדים מהגן , תלכי איתם לספארי.. ולא תחזרו עד הערב? יש לי ספר טוב לקרוא...") אבל במה זה יותר טוב לילדים?
 

ניראות

New member
היכולת

ללמוד התייחסות מגוונת. לחוות את האלטרנטיבה. לא לחיות רק עם בררת מחדל אחת... וההמשך בע"פ הרבה יותר פשוט
 
אני יכולה רק לספר לכם

שכאשר אנחנו נמצאות בהרכב משפחתי מלא, בקרב זרים: אמא שלי, אחותי, מאי ואני - ברור לכולם שמאי היא הבת של אמא שלי, בקשר אלינו - זה קצת פחות מיידי. כשמאי מוצאת בגד שיושב עליה בול ושעולה גרושים - היא מייד קונה עוד אחד זהה לאמא שלי. בקיצור, אני לקחתי את התיאוריה של פרויד - שילדות סטרייטיות טובות אמורות להימשך לגבר שדומה לאבא שלהן - ויישמתי אותה יופי בהווייתי הלסבית. מזל שבאופי הן הפכים מושלמים! אבל בלי קשר - אין לי יותר מדיי רספקט לפרויד ולתיאוריות השוביניסטיות שלו.
 

טוטולס

New member
חכמים ממני דברו

על הצורך של הילד להיפרדות מהסימביוזה עם האם ולהיות מסוגל לקשר אחר עם ההורה האחר שלו. כשאין הורה אחר הוא מוצא לו דמות ליצור איתה קשר אחר ולהתאמן בהבניית קשר שאינו סימביוטי. לכן לדעתי אין חובה שהאחר יהיה ממין אחר, וכמו שאמרתי, יש התומכים שההיפרדות כמשהו מובנה ביצור האנושי וצריך רק לא להפריע לו. גם אם אין אבא/אמא/אחר הוא ימצא את הדרך להיפרדות. ואני רק חייבת לציין שאני ופרויד לא חברים, אני חושבת שפרויד עשה נזק בלתי יתואר לדורות של נשים, וכמטפלת עם אוריינטציה פמיניסטית יש לי הרבה להגיד נגדו. אבל מעבר לאדיפוס ואלקטרה, יש תהליך היפרדות שאם לא מתרחש כהלכה מאד מקשה על יצירת אישיות בוגרת עם חיוניות וכישורים חברתיים. (אני מנצלת את יומי האחרון כטוטולס בתקוה שמחר תחזור האשה החרוצה שלי ואני שוב אתבונן מידי פעם מהצד על מה שקורה בפורום)
 

ניראות

New member
גם לי קשה עם מה שפרויד עשה

וכן תהליך הנפרדות הוא מסע אין סופי מבטן. from womb to tomb
 
למעלה