משו קטן לפני שעת האפס
לפי מה שנראה, כבר אפסו הוויכוחים. בחיי, כמה רציתי לכתוב שכואב לי, ולהתווכח על כל עניין ארץ ישראל השלמה כנגד עם ישראל מאוחד... אבל אנחנו כבר בנקודת אל חזור. לא משנה כבר מי צודק או לא, ובטוח שוויכוחים על אמונה, דת, פלוסופיה, אתאיזם ורגבי אדמה כנגד חיי אדם הם כבר עניין שעבר זמנו כנגד המבחן האמיתי שיתחיל ממחר. אנחנו עם אחד. הכאב בעובדה שימני או שמאלני לא יחזיקו יד ביד גם לאחר מה שיתחיל, הוא קשה מכל כאב אחר. בלי אמונה באלוה-ים (ואני אדם דתי), בלי פילוסופיה (וגם בזה טמנתי ידי) ובלי כל מיני וויכוחים. בדברים הקטנים. להקשיב. לחבק. לתמוך. לאהוב.
לפי מה שנראה, כבר אפסו הוויכוחים. בחיי, כמה רציתי לכתוב שכואב לי, ולהתווכח על כל עניין ארץ ישראל השלמה כנגד עם ישראל מאוחד... אבל אנחנו כבר בנקודת אל חזור. לא משנה כבר מי צודק או לא, ובטוח שוויכוחים על אמונה, דת, פלוסופיה, אתאיזם ורגבי אדמה כנגד חיי אדם הם כבר עניין שעבר זמנו כנגד המבחן האמיתי שיתחיל ממחר. אנחנו עם אחד. הכאב בעובדה שימני או שמאלני לא יחזיקו יד ביד גם לאחר מה שיתחיל, הוא קשה מכל כאב אחר. בלי אמונה באלוה-ים (ואני אדם דתי), בלי פילוסופיה (וגם בזה טמנתי ידי) ובלי כל מיני וויכוחים. בדברים הקטנים. להקשיב. לחבק. לתמוך. לאהוב.