משו שחשבתי עליו.

[so be it]

משו שחשבתי עליו.

כן. אני חשבתי על משהו לגמרי לבדי, בוודאי כבר רבים חשבו עליו לפני, אולי גם מישהו העלה את זה בפורום, אבל לא אכפת לי...חיחיחי... טוב, אז אני פחות מגדירה את עצמי כגיקית או חנונית, אלא יותר כמוזרה, שונה, נונקונפורמיסטית וכל הבלה בלה בלה... עכשיו, כשאני בודקת מה אני אוהבת לעשות בזמני הפנוי/ לראות/לקרוא/לשמוע + מי האנשים שאני מסתובבת עימם/ מעריכה/אוהבת + אנשים ורעיונות שאני מעריכה ומעריצה + התכניות הכלליות שלי לחיים, ועוד כמה גורמים כאלו ואחרים ומשווה את הכל עם אנשים מהפורום, או כל מיני מכרים וחברים כאלו ואחרים, אני מגלה שבעצם ההגדרה הזו שבה אני מגדירה את עצמי לא ממש אמיתית. או במילים אחרות, כמה בעצם אנחנו שונים מהאנשים הנרואמליים? יש לנו נורמות משלנו, והם מאוד מאוד חזקות. כמה אנחנו מושפעים מה "אנטי חברה" שאנחנו, או אני לפחות חיים בה? כמה מזה אמיתי וכמה לא? ובסופו של דבר, כמה אנחנו יחודיים וכמה מזה זה בעצם החברה? מיצי.... :/

 

[אדםלבארי]

מזכיר לי משהו...

דיברתי עם אחד בקומונה אחרת והראתי לו את הפורום... הוא מיצדו תיאר את המקום כחבורה שלא באמת חנונים ובעיקר נונקונפורמיסטים. הוא היה סתם גרוע בסופו של דבר... אבל מה זה אמיתי? הרי זאת הגדרה, אי אפשר לחוש אותה... מה זה נורמלי? בתכלס יש קבוצה כללית של אנשים, נניח הקבוצה שמרכיבה את עם ישראל. בקבוצה הזו יש תת קבוצות שהן בעלות מאפיינים יחודיים. אבל קיימים תחומים אפורים, מישהו השייך לקבוצה ה"דתית" והוא גם "חנון" וכו' וכו'. מה שהכי משעשע הוא שהשיר בחתימתך, "דמיין" של לנון... מדבר על להסיר גבולות, כולנו בני אדם אחרי הכל.

 

[הרמיוניDanger]

כל אחד הוא מיוחד, כמו כל אחד אחר

(לא רוצה לנפץ את בועת גיל ההתבגרות לאף אחד, אז מי שרוצה מוזמן להתעלם)

 

[Ziga]

Shh.. I'm special. Me mum told me.

But I'm probebly not as special as this whippersnapper..

 

[אדםלבארי]

../images/Emo6.gif כל כך עצוב

 

[thorondor]

שמע...

זו הייתה אחת הקונסולות הגדולות... (אבל מי פה קרא את המפרט הטכני של ה-PS3 ולא גנח מהתרגשות?)

 

[שוקולד מריר שולט]

כמה אנחנו שונים מהאנשים הנורמיליים?

מה אנחנו לא נורמליים

אנחנו פשוט יותר נורמליים יותר חכמים יותר מחושבים בקיצור חננות

 

[oOMissingOo]

מחושבים? אמ'שלך.

 

[קרנולה]

כמה תכעסו אם אני מקפיצה?

לא חשוב. תנסו לסלוח (או שלא?) כל מה שאני יודעת זה שההגדרה למה שנורמאלי היא פשוט אכזרית. הנורמה היא מה שהרוב בעצם עושה ואיך הוא נראה. אם מישהו קצת שונה מהרוב בקבוצה מסוימת (ושלא נדבר על שונה מרוב האוכלוסיה) הוא נחשב למוזר, פריק (כן, הפריקים הם לא שומעי הרוק הכבד או אלו ששמים עיפרון שחור בכמויות מסחריות ומתלבשים בבגדים שחורים. מפתיע?), חריג או כל מילה אחרת שתרצו לשים כאן. החנונים הם מוזרים אבל לא ה-מוזרים. אותי בעבר אפילו חנונים הדיחו, זה פשוט רוע. אני אפילו לא יודעת מה כל כך נורא במה שאני עושה שמרחיק אחרים ממני, זתומרת, כן; לתקן אנשים על דיבור לא נכון זה באמת מציק, אבל אשמתי שאף אחד לא מדבר נכון היום? אז בהפסקות אני לא ממש יוצאת החוצה ומעדיפה להיות בכיתה עם חברות או לקרוא או לשמוע מוסיקה. ועוד הרבה דברים אחרים, ובגלל זה אני שונה. מוזרה, אני יודעת? אבל אם הרוב היה עושה את מה שאני עושה זה כבר לא היה מוזר. אז להיות שונה זה בסדר, אבל כשזה מוגדר כמוזרות זה כבר לא בסדר בכלל. השונה הוא כל מה שהרוב אינו. אבל זה לא הופך אותו למוזר. חפרתי, ברברתי וכרגיל גם רק שטויות. למרות שהצלחתי להוציא כאן משפט אחד שלם עם היגיון נכון ובריא.