משחקי אירופה - סיכום מוקדמות נשים
עוד מוקדם לחזות את מידת ההצלחה של התחרות הזאת שלה זו גרסה ראשונה.
המשחקים האירופאים הראשונים שנערכים באזרבאיג'אן מיימרים להיות גדולים כמעט כמו המשחקים האולימפים, ובעידן שבו הבזבוז והראוותנות שבארגון משחקים כאלה גורם להרמה של מספר גבות לא בטוח שמספר רב של מדינות יקפצו על ההזדמנות להרים דבר כזה. המשחקים השניים שהיו אמורים להיות בהולנד נותרו כרגע חסרי בית, וטרם נמצאה מדינה המוכנה לקחת על עצמה כזו משימה ולהחליף את ההולנדים שברחו מהאחריות.
גם ההתעמלות היתה פה חפיסה מעורבת למדי. ישנן מדינות שסמנו את התחרות כמטרה חשובה, וישנן מדינות שלא שמו את הכסף על התחרות הזאת והחליטו להתמקד באליפות העולם שתערך באוקטובר בגלאזגו, ומהווה גם מקפצה לאולימפיאדת ריו. שם נעוצה גם הבעיה העיקרית של ענף ההתעמלות כרגע. או לפחות אחת מהן...
אליפות אירופה, אליפות עולם, משחקי אירופה, ותחרויות סבב גביע העולם - שום דבר לא מקשר בין התחרויות האלה. אין אינטרס אמיתי להעדיף אחת על פני אחרת, למעט פרסטיז' ואיך זה מסתדר בלו"ז. מתעמלים קובעים לעצמם יעד או שניים, ובדרך מנסים את מרכולתם בתחרויות משניות. אך במידה ותחרויות מסבב גביע העולם היו מקפצה לתחרות יבשתית או עולמית או אפילו אולימפיאדה, אין ספק שהן היו הופכות למוקד חשוב יותר עבור מתעמלים. במתכונת הנוכחית תחרות ההתעמלות לא היוותה מגנט חזק מספיק בשביל המתעמלים, ולכן קיבלנו תחרות מאד לא אחידה ברמתה.
בעיה נוספת היא המתכונת, שנותנת סימן נוסף לבלגאן השורר באיגוד ההתעמלות העולמי. אף אחד לא מצליח להסגר על מתכונת לתחרויות. בטוקיו מקטינים את הנבחרות, בבאקו רק מתעמלת אחד פר מדינה מעפיל לגמר ורק 18 עולים לגמר הקרב רב (24 על פי הפורטוקול המקובל) ו 6 לגמר על כל מכשיר (8 על פי הפרוטוקול המקובל).
המסר הזה של בלגאן וחוסר אחידות והעדר קשר בין תחרויות פוגע בענף ומעיד אולי על הנהגה לא מפוקסת מספיק.
ועכשיו להתעמלות
תודה לרוסיות שלא רק שהביאו את השורה הראשונה של המתעמלות, גם נתנו קצת בטחון לקראת אליפות העולם - שיהיה מעניין.
מוסטפינה וקומובה - שתי מתמעלות מהשורה הראשונה שלא יכלו לתת את כל כולן באולם בשנים האחרונות. מוסטפינה גם לומדת וגם החליטה שיש חיים מעבר להתעמלות, ולוקחת פסקי זמן מפעם לפעם. קומובה בעיקר נעדרת בשל פציעות קטנות וגדולות, וכולם חוששים שהדבר יפגע בהתעמלות ושנראה רק צל אפרפר של מה שיכול היה להיות.
אך השתיים השתיקו את כל החוששים בבאקו והציגו התעמלות מרשימה - אמנם לא בכושר אולימפי, אבל בהחלט במרחק נגיעה מכזה. יורצ'נקו דאבלים יפים, תרגילי מקבילים ראויים לגמר עולמי, תרגילי קורה מרשימים, וגם במקצוע הקשה ביותר למתעמלים מתבגרים - הקרקע - הן נראות קלילות ומציגות פאסים שלא מתפשרים. לצידן גם דור העתיד - סדה טוטחאליאן עם התעמלות ברמה גבוהה ויציבה, והמון המון סטיקים, בעיקר למוסטפינה המעידים על דיוק ורוח לחימה.
שלושתן נתנו הופעות של 57 ומעלה, כשקומובה חילקה לפחות נקודה בהורדות מיותרות על הקורה. שלוש קרב רביסטיות בעלות פוטנציאל של 58+ הן נוסחה טובה לפודיום באליפות העולם ובאולימפיאדה, וטוב לראות שהרוסיות עדיין בתמונה - כי זה לגמרי לא היה ברור. מוסטפינה, עם סך של 58.865 תתחרה בקרב רב ותהיה המועמדת הכמעט וודאית לזהב פה.
החדשות הטובות נגמרות פחות או יותר שם.
הרומניות, ללא בולימאר וללא יורדאקה, וללא המתקמבקות פונור ואיזבאשה שלחו נבחרת צעירה וחלשה. זכינו בכבוד המפוקפק לראות קפיצת יורצ'נקו ללא בורג ותרגילים עם שתי נפילות מהמועמדת להיות העתיד של הנבחרת - לאורה ג'ורקה, שרשמה 52.333 מאכזב ולא תזכה להתחרות בקרב רב. המאמץ של ג'ורקה, אירידון וזארזו הספיק למקום ה 7 - תצוגה כזו שתשאיר אותן גם מחוץ לגמר אולימפי, כפי שכמעט קרה בלונדון. גרמניה והולנד סיימו שניות ושלישיות. סופי שדר רשמה סך מרשים של 56.432 (חמישית בכללי ללא הורדה של מתעמלת פר מדינה) וליקה וויברס הובילה את ההולנדיות עם 55.099 (שישית בכללי ללא הורדה של מתעמלת פר מדינה).
ג'וליה שטיינגרובר סיימה רביעית אחרי הרוסיות עם 56.565, ותלחם על מדלית הכסף ביום חמישי.
הבריטיות שלחו נבחרת דרג ב' וסיימו רק שמיניות - אך אין כאן אינדיקציה להתעמלות הבריטית - רק לתעדוף הנמוך מאד של התחרות הזאת.
מצפה גמר מעניין במקבילים עם שלוש תוצאות של 15+ ממוסטפינה, סופי שדר ואליזבת זייץ. זייץ וקומובה שסיימה רביעית נשארו מחוץ לגמר, בגלל חוק המתעמלת אחת פר מדינה בגמר. זה יתן הזדמנות לנעמי מאקרה ההונגריה לקחת מדליה פה.
בקורה - טוטחאליאן לוקחת את המשבצת הרוסיה, עם שטיינגרובר, שדר, אירידון, ליקה וויברס מהולנד וג'ורג'ינה האקנהאל הבריטית שהצליחה להשתחל לגמר עם 13.833.
ובקרקע יכול להיות מעניין - אין כאן אף אחת שהיא מעצמה וכל הצמרת נעה סביב ה 14 נקודות. מוסטפינה בכל זאת ידועה בתור אחת ששולפת ארנבים מהכובע, אז אני מהמר עליה... אבל יתנו לה פייט שטיינגרובר, ליקה וויברס וסילביה זארזו
ואחרונה חביבה - ישראל ונציגתה צוף פלדון.
צוף המשיכה לעשות את מה שהיא עושה כבר הרבה זמן, ואנחנו לא ממש רגילים לזה - התעמלות גם יפה, וגם יציבה. כבר מספר תחרויות העונה על במה בינלאומית שהיא רושמת תוצאה של 50+ - לא הישג ברמה הבינלאומית, אך הישג אישי יפה מאד עבור צוף, שגם תוגמלה בדמות מקום בגמר הקרב רב. צוף סיימה עם 50.299, במקום ה 37 הכללי, אך עם חישוב של מתעמלת פר מדינה היא סיימה 17 מתוך 18 הגדולות ותזכה לעוד יום תחרות בבאקו. יש לה הרבה עבודה בפגרה עד אליפות העולם באוקטובר, שכן עם בסיס כזה איתן לא נותר לה אלא ללמוד ולהשלים אלמנטים שיעלו את דרגת הקושי שלה ויביאו אותה לשיאים לה היא ראויה בהתעמלות - גם הישראלית וגם הבינלאומית.
עוד מוקדם לחזות את מידת ההצלחה של התחרות הזאת שלה זו גרסה ראשונה.
המשחקים האירופאים הראשונים שנערכים באזרבאיג'אן מיימרים להיות גדולים כמעט כמו המשחקים האולימפים, ובעידן שבו הבזבוז והראוותנות שבארגון משחקים כאלה גורם להרמה של מספר גבות לא בטוח שמספר רב של מדינות יקפצו על ההזדמנות להרים דבר כזה. המשחקים השניים שהיו אמורים להיות בהולנד נותרו כרגע חסרי בית, וטרם נמצאה מדינה המוכנה לקחת על עצמה כזו משימה ולהחליף את ההולנדים שברחו מהאחריות.
גם ההתעמלות היתה פה חפיסה מעורבת למדי. ישנן מדינות שסמנו את התחרות כמטרה חשובה, וישנן מדינות שלא שמו את הכסף על התחרות הזאת והחליטו להתמקד באליפות העולם שתערך באוקטובר בגלאזגו, ומהווה גם מקפצה לאולימפיאדת ריו. שם נעוצה גם הבעיה העיקרית של ענף ההתעמלות כרגע. או לפחות אחת מהן...
אליפות אירופה, אליפות עולם, משחקי אירופה, ותחרויות סבב גביע העולם - שום דבר לא מקשר בין התחרויות האלה. אין אינטרס אמיתי להעדיף אחת על פני אחרת, למעט פרסטיז' ואיך זה מסתדר בלו"ז. מתעמלים קובעים לעצמם יעד או שניים, ובדרך מנסים את מרכולתם בתחרויות משניות. אך במידה ותחרויות מסבב גביע העולם היו מקפצה לתחרות יבשתית או עולמית או אפילו אולימפיאדה, אין ספק שהן היו הופכות למוקד חשוב יותר עבור מתעמלים. במתכונת הנוכחית תחרות ההתעמלות לא היוותה מגנט חזק מספיק בשביל המתעמלים, ולכן קיבלנו תחרות מאד לא אחידה ברמתה.
בעיה נוספת היא המתכונת, שנותנת סימן נוסף לבלגאן השורר באיגוד ההתעמלות העולמי. אף אחד לא מצליח להסגר על מתכונת לתחרויות. בטוקיו מקטינים את הנבחרות, בבאקו רק מתעמלת אחד פר מדינה מעפיל לגמר ורק 18 עולים לגמר הקרב רב (24 על פי הפורטוקול המקובל) ו 6 לגמר על כל מכשיר (8 על פי הפרוטוקול המקובל).
המסר הזה של בלגאן וחוסר אחידות והעדר קשר בין תחרויות פוגע בענף ומעיד אולי על הנהגה לא מפוקסת מספיק.
ועכשיו להתעמלות
תודה לרוסיות שלא רק שהביאו את השורה הראשונה של המתעמלות, גם נתנו קצת בטחון לקראת אליפות העולם - שיהיה מעניין.
מוסטפינה וקומובה - שתי מתמעלות מהשורה הראשונה שלא יכלו לתת את כל כולן באולם בשנים האחרונות. מוסטפינה גם לומדת וגם החליטה שיש חיים מעבר להתעמלות, ולוקחת פסקי זמן מפעם לפעם. קומובה בעיקר נעדרת בשל פציעות קטנות וגדולות, וכולם חוששים שהדבר יפגע בהתעמלות ושנראה רק צל אפרפר של מה שיכול היה להיות.
אך השתיים השתיקו את כל החוששים בבאקו והציגו התעמלות מרשימה - אמנם לא בכושר אולימפי, אבל בהחלט במרחק נגיעה מכזה. יורצ'נקו דאבלים יפים, תרגילי מקבילים ראויים לגמר עולמי, תרגילי קורה מרשימים, וגם במקצוע הקשה ביותר למתעמלים מתבגרים - הקרקע - הן נראות קלילות ומציגות פאסים שלא מתפשרים. לצידן גם דור העתיד - סדה טוטחאליאן עם התעמלות ברמה גבוהה ויציבה, והמון המון סטיקים, בעיקר למוסטפינה המעידים על דיוק ורוח לחימה.
שלושתן נתנו הופעות של 57 ומעלה, כשקומובה חילקה לפחות נקודה בהורדות מיותרות על הקורה. שלוש קרב רביסטיות בעלות פוטנציאל של 58+ הן נוסחה טובה לפודיום באליפות העולם ובאולימפיאדה, וטוב לראות שהרוסיות עדיין בתמונה - כי זה לגמרי לא היה ברור. מוסטפינה, עם סך של 58.865 תתחרה בקרב רב ותהיה המועמדת הכמעט וודאית לזהב פה.
החדשות הטובות נגמרות פחות או יותר שם.
הרומניות, ללא בולימאר וללא יורדאקה, וללא המתקמבקות פונור ואיזבאשה שלחו נבחרת צעירה וחלשה. זכינו בכבוד המפוקפק לראות קפיצת יורצ'נקו ללא בורג ותרגילים עם שתי נפילות מהמועמדת להיות העתיד של הנבחרת - לאורה ג'ורקה, שרשמה 52.333 מאכזב ולא תזכה להתחרות בקרב רב. המאמץ של ג'ורקה, אירידון וזארזו הספיק למקום ה 7 - תצוגה כזו שתשאיר אותן גם מחוץ לגמר אולימפי, כפי שכמעט קרה בלונדון. גרמניה והולנד סיימו שניות ושלישיות. סופי שדר רשמה סך מרשים של 56.432 (חמישית בכללי ללא הורדה של מתעמלת פר מדינה) וליקה וויברס הובילה את ההולנדיות עם 55.099 (שישית בכללי ללא הורדה של מתעמלת פר מדינה).
ג'וליה שטיינגרובר סיימה רביעית אחרי הרוסיות עם 56.565, ותלחם על מדלית הכסף ביום חמישי.
הבריטיות שלחו נבחרת דרג ב' וסיימו רק שמיניות - אך אין כאן אינדיקציה להתעמלות הבריטית - רק לתעדוף הנמוך מאד של התחרות הזאת.
מצפה גמר מעניין במקבילים עם שלוש תוצאות של 15+ ממוסטפינה, סופי שדר ואליזבת זייץ. זייץ וקומובה שסיימה רביעית נשארו מחוץ לגמר, בגלל חוק המתעמלת אחת פר מדינה בגמר. זה יתן הזדמנות לנעמי מאקרה ההונגריה לקחת מדליה פה.
בקורה - טוטחאליאן לוקחת את המשבצת הרוסיה, עם שטיינגרובר, שדר, אירידון, ליקה וויברס מהולנד וג'ורג'ינה האקנהאל הבריטית שהצליחה להשתחל לגמר עם 13.833.
ובקרקע יכול להיות מעניין - אין כאן אף אחת שהיא מעצמה וכל הצמרת נעה סביב ה 14 נקודות. מוסטפינה בכל זאת ידועה בתור אחת ששולפת ארנבים מהכובע, אז אני מהמר עליה... אבל יתנו לה פייט שטיינגרובר, ליקה וויברס וסילביה זארזו
ואחרונה חביבה - ישראל ונציגתה צוף פלדון.
צוף המשיכה לעשות את מה שהיא עושה כבר הרבה זמן, ואנחנו לא ממש רגילים לזה - התעמלות גם יפה, וגם יציבה. כבר מספר תחרויות העונה על במה בינלאומית שהיא רושמת תוצאה של 50+ - לא הישג ברמה הבינלאומית, אך הישג אישי יפה מאד עבור צוף, שגם תוגמלה בדמות מקום בגמר הקרב רב. צוף סיימה עם 50.299, במקום ה 37 הכללי, אך עם חישוב של מתעמלת פר מדינה היא סיימה 17 מתוך 18 הגדולות ותזכה לעוד יום תחרות בבאקו. יש לה הרבה עבודה בפגרה עד אליפות העולם באוקטובר, שכן עם בסיס כזה איתן לא נותר לה אלא ללמוד ולהשלים אלמנטים שיעלו את דרגת הקושי שלה ויביאו אותה לשיאים לה היא ראויה בהתעמלות - גם הישראלית וגם הבינלאומית.