משחקי זוגות

[אריק בד חביב]

משחקי זוגות

בין חברים או אפילו בסביבת אנשים זרה יחסית -
הוא מקטר עליה עד רמת ה"טינוף" כמעט, מחפש אהדה, ומקבל מחבריו עם הידית בין הרגליים. היא מחייכת, מגחכת ואז חותכת לו ת'ידית בשניה, והוא צוחק והיא צוחקת.
משחק נוסף - היא מועכת אותו ליד כל החברים. הוא נשאר אדיש, כולם "בהלם", ולה יוצא שם של מכשפה, הוא מסכן, הוא גם ךפעמים מפסיק להיות גבר.
משחק נוסף - הוא מעיר לה, מתנגד למה שאמרה, היא מחכה לבית, ואז בדמעות היא מאשימה אותו בהשפלתה. [ לפעמים סקס יסגור נישה זאת ].
מכירים עוד משחקים בלתי נסבלים כאלה?

 

[סיגלית 2014]

חשבתי שהתכוונת ממש למשחקים

אבל אלו התנגחויות. ואם אלו אכן משחקים, לא מכירה אותם.
יצא לי להיות עדה להתנגחויות כאלו המלוות בגיחוכים שלמעשה היו לגלוג ומכות מתחת לחגורה. לא סובלת את זה.
לא נעים.
אני אישית הרמתי טיפונת את הקול כאשר הערתי לבעלי לפני חברים, לפני הרבה שנים, הצטערתי עד עומקי נשמתי והבנתי שזו טעות.
את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית!
מדברים, מתנגחים, בוכים, מתווכחים, רבים, מתפייסים, מתחבקים ואוהבים.
הכל בבית.

דרך אגב, סקס לא תמיד יסגור נישה.

 

[אריק בד חביב]

מסכים לגבי הסקס

כתבתי "לפעמים..

"
כותרת ההודעה שלי היתה מכוונת להטעיה הזו. אם את מכירה את התיאוריה וגם התראפיה המלווה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, הרי אלה משחקים ולא "התנגחויות סתם". לפחות לפי הספר "משחקיהם של בני אדם" של אריק ברן הישן נושן .
יש בהתנהגויות האלה טקסיות רבה, לפחות בת זוגי ואני הכרנו זוג, שיכולנו בוודאות לצפות את הדרמה [ איפה שיש הרבה קהל הכי טוב ].

 

[סיגלית 2014]

מה המטרה?

לא קראתי את הספר.
"המשחקים" הללו הן שם קוד להתנהגות מסוימת?

תכלס לא הבנתי מה המטרה לנסות להתנגח או להעלות תסכולים כאשר יש קהל סביב.
השפלה מכוונת? כך הדברים מובנים טוב יותר? כך בן/בת הזוג מקשיבים לנו?
או אולי סוג של משחק מקדים?

יש כאלו שקוראים לכל מה שאנו עושים בעולם "משחק החיים".
כבר נאמר: העולם הוא במה וכולנו שחקנים (זה היה שייקספיר, לא?)

 

[אריק בד חביב]

מבחינת הפסיכולוגיה שברן מציג

נרקסיזם. אלה המטרות היחידות. לא חברתיות, לא מערכתיות ולא כלום - מילוי האגו ה"ריק" במשהו.

 

[סיגלית 2014]

וואלה חכם הברן הזה

אבל על פי התיאור שלך, לא נראה לי שהמטרה היחידה היא נרקיסיזם.
אם במקום לדבר על דברים כואבים ומציקים בשיחה אחד על אחד (או בצירוף מטפל/יועץ), בני זוג מעדיפים ללבוש מסכות ולהלביש את דבריהם בהומור כאשר יש קהל צופים, זה נראה לי יותר כמו סגירת חשבונות.

יש לזה עוד שם: סרקזם. המטענים שמצטברים אצלם מקבלים דרור בצורת סכינים ומכות מתחת לחגורה. ואולי עם קהל מסביב יש גם מוטיב של העלבה. אולי אם הדבר מאד כואב אצל הצד השני הא מקשיב, עלק!

מצד שני, אולי הם מצפים שאחרים יתערבו, יצדדו, יאמרו משהו חכם. אולי הנוכחות של אחרים קצת מאזנת כי שיחה של אחד על אחד היא מתכון לריב חסר פרופורציה.
בנוסף, אי אפשר לדעת מה קורה אצלם בבית לאחר מכן. אולי זה דווקא מעודד שיחה יותר רצינית כי הם לא יודעים איך לפתוח בשיחה.

 

[אריק בד חביב]

עשיתי טעות קטנה וחשובה

המושג "משחק" הוא תרגום עלוב למושג האנגלי "GAME" שיש בו יסודות נוספים, למשל ציד, טרף . שם הספר הוא GAMES THAT PEOPLE PLAY ומציב איזה יסוד של טקסיות מובנית במקום "הדבר האמיתי".
כמובן שאני מסכים אתך.