משחקי כוח בין ההורים ואנחנו באמצע
ארוך מאוד...שופכת את הלב... טוב ההורים שלי גרושים כבר המון שנים..יש לי אחים קטנים ממני.ואני אמנם כבר ילדה גדולה, אך לצערי מבחינה כלכלית אין לי שום אפשרות לצאת מהבית (סטודנטית שעובדת מספיק קשה ועדיין לא מספיק בשביל דירה ליד האוני' או אפילו במרחק שעה מהאוני'), וכך יצא שאני נקלעת למריבות בין הוריי ולשנאה שעדיין שוררת ביניהם גם אחרי 11 שנה מהגירושים שלהם. כמובן המריבות מתחילות ונגמרות בכסף (פרט למזונות הוצאות נוספות של הילדים הקטנים ממני), והנקמה? דרכנו. בוא ונגיד שזה יותר אמא שלי, היא שמרה טינה יותר ממנו, ועדיין מתוסכלת מאוד מהגירושים למרות שהיא כבר נשואה פעם שניה. זה סיפור ארוך שאני צריכה בלוג שלם לתאר אותו, אני רק אגיד אבל שאמא שלי ממש לא התגברה היא ממורמרת וכעוסה מאוד, וגם היא לא עובדת בזמן האחרון מה שמוסיף לה על העצבים שכמובן נופלים עלינו.... כל פעם זה משהו אחר ואיומים אחרים, פעם זה "אני אזרוק אתכם מהבית שלי" פעם זה "אם תלכו אליו אני אעשה ככה וככה". אמא שלי שונאת את אבא שלי יותר ממה שהוא שונא אותה אפילו, והיא חיה בסרט שכל פעם שאנחנו מבלים איתו הוא ממלא לנו את הראש נגדה (בעוד שהיא ממש לא מעניינת אותו) ושאנחנו מרכלים עליה (היא פרנואידית קצת, מעורבת פה גם בעיה נפשית מוכרת ע"י שירותי הבריאות שלה...) סתם דוגמא- היום אמא שלי בתגובה למריבה עם אבא שלי,סתם פשוט החליטה שהיא מנתקת לנו טלפון בבית וכן גם את האינטרנט (אחד הדברים שאני הכי משתמשת בו בתור סטודנטית- מה לעשות שנת 2008 אוטוטו, וכמעט כל חומר הלימוד של האוני' מועלה לאתר אינטרנט שלהם וזה נורא נוח להיות בבית ושהכל נגיש..במקום לשבת בספריה, וזה משהו שאחיי נהנים ממנו גם כן) אני רק חייבת לציין שנכון שאני יכולה להיות עצמאית ובמקום להתעצבן לעשות קו פרטי בחדר ולשלם אינטרנט לעצמי, אבל זה עוד הוצאה על מיליון ההוצאות שיש לי ההורים שלי לא נותנים לי כלום- שקל משכר הלימוד..אני גם לא דורשת..הכל הכל הכל מהכסף שלי. אני עובדת. הם בחיים אפילו חסכון קטן לא פתחו לי ללימודים. כנראה שהיא רוצה שנהיה אומללים. מצחיק. יש אנשים שאין להם ילדים. לה יש 3 והיא מתעללת בהם נפשית. עכשיו זה לא האינטרנט, זה רק חלק קטן מהעניין הגדול הזה שהיא פשוט מקשה עלינו את החיים, לא פעם היא שברה לי פלאפונים בגלל שדיברתי עם אבא שלי בעיקר בעתות מתיחות ביניהם (בחיי 3 פלאפונים מצאו את עצמם בפח בזכותה).גם כשהם היו נשואים אני זוכרת שהיא זו שהייתה מתחילה איתו במריבות.זה טיפוס כזה שמחפש תככים. היא לא מבינה שהיא פוגעת בנו ול-א באבא. בקיצור זה נורא קשה גם בלי השנאה ביניהם היא אשה קשה בגלל הבעיה שיש לה, ושהיא מסרבת לטפל בה, היא מסרבת לעבוד בכל עבודה שמציעים לה, והיא פשוט הורסת אותנו הילדים. היום שמעתי את אחי בן ה16 קורא לה מטומטמת ואומר שהוא שונא אותה אבל באמת. ככה צריך לדבר אל אמא? לא..אבל היא הביאה את הילד לשנוא אותה עם ההתנהגות הקשה שלה. אין מה לומר אמא שלי גידלה אותנו בזמנים קשים והתאמצה, אבל דבר אחד היא לא נתנה לנו וזה יחס הולם. היא רק התנקמה באבא שלי כל השנים, דרכנו. אני יכולה לומר שאני נהייתי קרה כמו קרח כלפיה, אני רואה יחסים של חברות שלי עם האמהות שלהן וזה מדהים אותי כמה שהן חברות טובות, ואיך אמא שלי איתי רק מחפשת לדפוק אותי, במקום לתמוך בי, שאני לומדת, שאני מנסה לבנות קריירה. היא פשוט לא מבינה שכל המשחקים נגד אבא שלי וכל המלחמות הם על הגב שלנו. אבא שלי מצדו בסדר ומנסה להמנע מחיכוכים ככל האפשר,הוא בכלל לא מדבר איתה לא מתקרב אליה, היא זו ששמרה טינה ועדיין שונאת אותו כמו היום הראשון שלאחר הגירושים, היא כבר שנים מנסה לחפש מריבות איתו. למרות שהוא התרחק ממנה הכי רחוק, עבר לצד השני של הארץ, עדיין כשהוא בא לבקר אותנו (אגב היא גם לא מרשה לו לבלות איתנו באזור של הבית, יש רדיוס מסוים שהיא לא רוצה שהוא יכנס אליו) היא מחפשת לריב איתו. כי היא פשוט שונאת אותו. אני מחפשת רק איך לעשות שעות נוספות בעבודה למרות שאני אמורה להנות מהחופשה שלי (אוטוטו חוזרת ללמוד) כדי שאני לא אהיה איתה בבית, וכשאני בבית אני בחדר עם אזניות, בעוד שהיא מקטרת על מר גורלה. אני עוזרת לה במעט כסף שיש לי. ועדיין כלום לא מספיק. במקום להקל עליי בתור סטודנטית היא רק מקשה ומפעילה עליי סנקציות, כדי לענות "דרכי" או דרך אחים שלי את אבא. מצטערת שזה היה ארוך, האמת שיש עוד הרבה דברים שיש לי לומר ואין לי מקום פשוט...מה אתם אומרים?...אין פתרון למצב- ניסינו שיחות איתה עשרות פעמים, יצאתי מהבית לתקופות קצרות, כסף לדירה/מעונות אין לי, אני לא יכולה לעבוד יותר ממה שעכשיו כי אני לומדת 5 פעמים בשבוע, זה קשה... דווקא הייתה תקופה של 3 חודשים רגועים חבל על הזמן היה סבבה בבית..היום התחילה שוב, חזרה לסורה...כבר רשמתי על זה פעם בפורום אחר...קשה מאוד המצב הזה.
ארוך מאוד...שופכת את הלב... טוב ההורים שלי גרושים כבר המון שנים..יש לי אחים קטנים ממני.ואני אמנם כבר ילדה גדולה, אך לצערי מבחינה כלכלית אין לי שום אפשרות לצאת מהבית (סטודנטית שעובדת מספיק קשה ועדיין לא מספיק בשביל דירה ליד האוני' או אפילו במרחק שעה מהאוני'), וכך יצא שאני נקלעת למריבות בין הוריי ולשנאה שעדיין שוררת ביניהם גם אחרי 11 שנה מהגירושים שלהם. כמובן המריבות מתחילות ונגמרות בכסף (פרט למזונות הוצאות נוספות של הילדים הקטנים ממני), והנקמה? דרכנו. בוא ונגיד שזה יותר אמא שלי, היא שמרה טינה יותר ממנו, ועדיין מתוסכלת מאוד מהגירושים למרות שהיא כבר נשואה פעם שניה. זה סיפור ארוך שאני צריכה בלוג שלם לתאר אותו, אני רק אגיד אבל שאמא שלי ממש לא התגברה היא ממורמרת וכעוסה מאוד, וגם היא לא עובדת בזמן האחרון מה שמוסיף לה על העצבים שכמובן נופלים עלינו.... כל פעם זה משהו אחר ואיומים אחרים, פעם זה "אני אזרוק אתכם מהבית שלי" פעם זה "אם תלכו אליו אני אעשה ככה וככה". אמא שלי שונאת את אבא שלי יותר ממה שהוא שונא אותה אפילו, והיא חיה בסרט שכל פעם שאנחנו מבלים איתו הוא ממלא לנו את הראש נגדה (בעוד שהיא ממש לא מעניינת אותו) ושאנחנו מרכלים עליה (היא פרנואידית קצת, מעורבת פה גם בעיה נפשית מוכרת ע"י שירותי הבריאות שלה...) סתם דוגמא- היום אמא שלי בתגובה למריבה עם אבא שלי,סתם פשוט החליטה שהיא מנתקת לנו טלפון בבית וכן גם את האינטרנט (אחד הדברים שאני הכי משתמשת בו בתור סטודנטית- מה לעשות שנת 2008 אוטוטו, וכמעט כל חומר הלימוד של האוני' מועלה לאתר אינטרנט שלהם וזה נורא נוח להיות בבית ושהכל נגיש..במקום לשבת בספריה, וזה משהו שאחיי נהנים ממנו גם כן) אני רק חייבת לציין שנכון שאני יכולה להיות עצמאית ובמקום להתעצבן לעשות קו פרטי בחדר ולשלם אינטרנט לעצמי, אבל זה עוד הוצאה על מיליון ההוצאות שיש לי ההורים שלי לא נותנים לי כלום- שקל משכר הלימוד..אני גם לא דורשת..הכל הכל הכל מהכסף שלי. אני עובדת. הם בחיים אפילו חסכון קטן לא פתחו לי ללימודים. כנראה שהיא רוצה שנהיה אומללים. מצחיק. יש אנשים שאין להם ילדים. לה יש 3 והיא מתעללת בהם נפשית. עכשיו זה לא האינטרנט, זה רק חלק קטן מהעניין הגדול הזה שהיא פשוט מקשה עלינו את החיים, לא פעם היא שברה לי פלאפונים בגלל שדיברתי עם אבא שלי בעיקר בעתות מתיחות ביניהם (בחיי 3 פלאפונים מצאו את עצמם בפח בזכותה).גם כשהם היו נשואים אני זוכרת שהיא זו שהייתה מתחילה איתו במריבות.זה טיפוס כזה שמחפש תככים. היא לא מבינה שהיא פוגעת בנו ול-א באבא. בקיצור זה נורא קשה גם בלי השנאה ביניהם היא אשה קשה בגלל הבעיה שיש לה, ושהיא מסרבת לטפל בה, היא מסרבת לעבוד בכל עבודה שמציעים לה, והיא פשוט הורסת אותנו הילדים. היום שמעתי את אחי בן ה16 קורא לה מטומטמת ואומר שהוא שונא אותה אבל באמת. ככה צריך לדבר אל אמא? לא..אבל היא הביאה את הילד לשנוא אותה עם ההתנהגות הקשה שלה. אין מה לומר אמא שלי גידלה אותנו בזמנים קשים והתאמצה, אבל דבר אחד היא לא נתנה לנו וזה יחס הולם. היא רק התנקמה באבא שלי כל השנים, דרכנו. אני יכולה לומר שאני נהייתי קרה כמו קרח כלפיה, אני רואה יחסים של חברות שלי עם האמהות שלהן וזה מדהים אותי כמה שהן חברות טובות, ואיך אמא שלי איתי רק מחפשת לדפוק אותי, במקום לתמוך בי, שאני לומדת, שאני מנסה לבנות קריירה. היא פשוט לא מבינה שכל המשחקים נגד אבא שלי וכל המלחמות הם על הגב שלנו. אבא שלי מצדו בסדר ומנסה להמנע מחיכוכים ככל האפשר,הוא בכלל לא מדבר איתה לא מתקרב אליה, היא זו ששמרה טינה ועדיין שונאת אותו כמו היום הראשון שלאחר הגירושים, היא כבר שנים מנסה לחפש מריבות איתו. למרות שהוא התרחק ממנה הכי רחוק, עבר לצד השני של הארץ, עדיין כשהוא בא לבקר אותנו (אגב היא גם לא מרשה לו לבלות איתנו באזור של הבית, יש רדיוס מסוים שהיא לא רוצה שהוא יכנס אליו) היא מחפשת לריב איתו. כי היא פשוט שונאת אותו. אני מחפשת רק איך לעשות שעות נוספות בעבודה למרות שאני אמורה להנות מהחופשה שלי (אוטוטו חוזרת ללמוד) כדי שאני לא אהיה איתה בבית, וכשאני בבית אני בחדר עם אזניות, בעוד שהיא מקטרת על מר גורלה. אני עוזרת לה במעט כסף שיש לי. ועדיין כלום לא מספיק. במקום להקל עליי בתור סטודנטית היא רק מקשה ומפעילה עליי סנקציות, כדי לענות "דרכי" או דרך אחים שלי את אבא. מצטערת שזה היה ארוך, האמת שיש עוד הרבה דברים שיש לי לומר ואין לי מקום פשוט...מה אתם אומרים?...אין פתרון למצב- ניסינו שיחות איתה עשרות פעמים, יצאתי מהבית לתקופות קצרות, כסף לדירה/מעונות אין לי, אני לא יכולה לעבוד יותר ממה שעכשיו כי אני לומדת 5 פעמים בשבוע, זה קשה... דווקא הייתה תקופה של 3 חודשים רגועים חבל על הזמן היה סבבה בבית..היום התחילה שוב, חזרה לסורה...כבר רשמתי על זה פעם בפורום אחר...קשה מאוד המצב הזה.
