משחק בעולם פתוח מול משחק עלילתי
ישנו רצף של סגנונות משחק מבחינת חופש הפעולה של השחקנים, הנע מעולם פתוח (sandbox) שבו המנחה בונה את העולם ונותן לשחקנים לעשות בו כרצונם (עם תוצאות והשלכות למעשיהם, כמובן), ועד משחק עלילתי שבו יש סיפור מוכן מראש. איפה ברצף הזה אתם ממקמים את עצמכם? אני נוטה יותר ויותר לעבר העולם הפתוח, כי לדעתי זה כיף ומעניין לתת לשחקנים כל מיני דברים לשחק בהם ולהתמודד איתם, ולעשות איתם מה שהם רוצים; חלק גדול מהכיף בהנחיה עבורי הוא בלתת לשחקנים לעשות את שלהם (וכמובן, לשפוט את תוצאות מעשיהם בעולם), וזה שיש תוצאות לא צפויות זה חלק מהכיף... למשל בפגישה הקודמת שלנו במו"ד 5, מפלצת טלפאתית ותככנית אחת העניקה לדמויות שעה של ויכוח (בתוך הדמות) על איך להתייחס אליה והאם לסמוך עליה, פשוט נתתי לשחקנים לזרום עם זה... המפלצת כמובן סבלנית (יצור מטורף שחי במערה ונהנה מגופות, חי שם המון זמן, יש לו סבלנות שטנית). בסופו של דבר הצלחתי להדיח את הכוהן לעשות מעשים מבחילים בעבור המפלצת, וזאת פשוט בהצעה של אוצר ומידע בתמורה למעשים אלו (להביא גופות של יריבים שנהרגו בידי החבורה... כדי שהמפלצת תאכל אותן!!!). לא התאמצתי הרבה. הדינאמיקה של הדמויות ושל השחקנים עשתה את העבודה.
ישנו רצף של סגנונות משחק מבחינת חופש הפעולה של השחקנים, הנע מעולם פתוח (sandbox) שבו המנחה בונה את העולם ונותן לשחקנים לעשות בו כרצונם (עם תוצאות והשלכות למעשיהם, כמובן), ועד משחק עלילתי שבו יש סיפור מוכן מראש. איפה ברצף הזה אתם ממקמים את עצמכם? אני נוטה יותר ויותר לעבר העולם הפתוח, כי לדעתי זה כיף ומעניין לתת לשחקנים כל מיני דברים לשחק בהם ולהתמודד איתם, ולעשות איתם מה שהם רוצים; חלק גדול מהכיף בהנחיה עבורי הוא בלתת לשחקנים לעשות את שלהם (וכמובן, לשפוט את תוצאות מעשיהם בעולם), וזה שיש תוצאות לא צפויות זה חלק מהכיף... למשל בפגישה הקודמת שלנו במו"ד 5, מפלצת טלפאתית ותככנית אחת העניקה לדמויות שעה של ויכוח (בתוך הדמות) על איך להתייחס אליה והאם לסמוך עליה, פשוט נתתי לשחקנים לזרום עם זה... המפלצת כמובן סבלנית (יצור מטורף שחי במערה ונהנה מגופות, חי שם המון זמן, יש לו סבלנות שטנית). בסופו של דבר הצלחתי להדיח את הכוהן לעשות מעשים מבחילים בעבור המפלצת, וזאת פשוט בהצעה של אוצר ומידע בתמורה למעשים אלו (להביא גופות של יריבים שנהרגו בידי החבורה... כדי שהמפלצת תאכל אותן!!!). לא התאמצתי הרבה. הדינאמיקה של הדמויות ושל השחקנים עשתה את העבודה.
