מרעישה בשקט
New member
משחררת קיטור
חזרנו מחו"ל, וכנראה ששם הצלחתי להשאיר את הבחילות על אש קטנה יחסית. מצד שני שכחתי את הכדורים הכרוניים שלי בארץ. כדורים שלא קשורים להריון אבל מונעים צרבת. אז שבוע וחצי צרבת מהגיהנום.
מהרגע שחזרנו, בחילות אימים, כולל "חיבוק" של השירותים מכל הכיוונים.
הילדה היתה 3 ימים בגן, ואז הקיאה באמצע הלילה את כל ארוחת הערב (טונה, חביתה ועוד כמה דברים). במיטה שלנו. הבחילות לפחות זיכו אותי בפטור מלנקות את הממצאים הקשים.
אז מאמצע שבוע שעבר הילדה חולה ומסכנה (כאבי בטן, הקאות מדי פעם, חום והיום ככל הנראה נוספו אפטות), אני חלשה מובחלת ומותשת. נמצאת איתה אצל ההורים שלי כשאפשר, אבל מחר אי אפשר. מחר ביקור שלישי שלנו במרפאה בתוך פחות משבוע, היום היה שם ילד עם מחלת הפה והגפיים ואני כבר לא מסוגלת לחשוב איך להגן על עצמי במהלך השהות שם.
ובעלי שבאמת עושה מעל ומעבר, מוכן לוותר מחר על שעתיים עבודה בלבד על מנת להקל עליי.
אוף.
חזרנו מחו"ל, וכנראה ששם הצלחתי להשאיר את הבחילות על אש קטנה יחסית. מצד שני שכחתי את הכדורים הכרוניים שלי בארץ. כדורים שלא קשורים להריון אבל מונעים צרבת. אז שבוע וחצי צרבת מהגיהנום.
מהרגע שחזרנו, בחילות אימים, כולל "חיבוק" של השירותים מכל הכיוונים.
הילדה היתה 3 ימים בגן, ואז הקיאה באמצע הלילה את כל ארוחת הערב (טונה, חביתה ועוד כמה דברים). במיטה שלנו. הבחילות לפחות זיכו אותי בפטור מלנקות את הממצאים הקשים.
אז מאמצע שבוע שעבר הילדה חולה ומסכנה (כאבי בטן, הקאות מדי פעם, חום והיום ככל הנראה נוספו אפטות), אני חלשה מובחלת ומותשת. נמצאת איתה אצל ההורים שלי כשאפשר, אבל מחר אי אפשר. מחר ביקור שלישי שלנו במרפאה בתוך פחות משבוע, היום היה שם ילד עם מחלת הפה והגפיים ואני כבר לא מסוגלת לחשוב איך להגן על עצמי במהלך השהות שם.
ובעלי שבאמת עושה מעל ומעבר, מוכן לוותר מחר על שעתיים עבודה בלבד על מנת להקל עליי.
אוף.
