Surrealistical
New member
משיכה מינית
לפעמים בעבודה, לכמה דקות, השיחה סוטה מהנושאים הרגילים של העבודה, ועוברת לשיחת חולין. ובמקרים האלו לפעמים, רק לפעמים, העיניים שלו מראות כזו פתיחות וכזה רוך שישר עולה בי חיבה כלפיו כאל בן אדם. ואחריי זה פתאום הוא הופך למושך בעיני. יפה יותר, המבנה גוף שלא הזיז לי לפני 10 דקות פתאום מושך אותי. פתאום הכתפיים שלו נראות לי רחבות יותר וסקסיות, פתאום כל הגוף שלי מבעבע ממשיכה אליו ורצון חזק משתלט עלי להתקרב ולהצמד אליו.
אני תוהה לעצמי אם הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיזו השפעה יכולה להיות לו על אנשים עם העיניים והמילים הרכות שלו. או שזה הכול במקרה ואין לו מושג וזו תגובה שקורת רק לי. ברגעים כאלו עוברת בי אנחה פנימית של "לא שוב..." ואני משלימה עם גורלי.
כמובן שלא עושה ולא אעשה שום דבר ממה שהגוף מנסה לשכנע אותי לעשות. למזלי התחושה עוברת די מהר. אמנם השאריות יכולות להישאר לעוד יום בערך, אך לא באותה העוצמה: כאחוזת דיבוק.
לפעמים בעבודה, לכמה דקות, השיחה סוטה מהנושאים הרגילים של העבודה, ועוברת לשיחת חולין. ובמקרים האלו לפעמים, רק לפעמים, העיניים שלו מראות כזו פתיחות וכזה רוך שישר עולה בי חיבה כלפיו כאל בן אדם. ואחריי זה פתאום הוא הופך למושך בעיני. יפה יותר, המבנה גוף שלא הזיז לי לפני 10 דקות פתאום מושך אותי. פתאום הכתפיים שלו נראות לי רחבות יותר וסקסיות, פתאום כל הגוף שלי מבעבע ממשיכה אליו ורצון חזק משתלט עלי להתקרב ולהצמד אליו.
אני תוהה לעצמי אם הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיזו השפעה יכולה להיות לו על אנשים עם העיניים והמילים הרכות שלו. או שזה הכול במקרה ואין לו מושג וזו תגובה שקורת רק לי. ברגעים כאלו עוברת בי אנחה פנימית של "לא שוב..." ואני משלימה עם גורלי.
כמובן שלא עושה ולא אעשה שום דבר ממה שהגוף מנסה לשכנע אותי לעשות. למזלי התחושה עוברת די מהר. אמנם השאריות יכולות להישאר לעוד יום בערך, אך לא באותה העוצמה: כאחוזת דיבוק.